מחלת הסרטן לסוגיה היא גורם התמותה מספר 1 בישראל, ומדי שנה מאובחנים למעלה מ־30 אלף חולים חדשים – כ־2,750 בחודש. על פי ארגון הבריאות העולמי, אחד מכל שלושה גברים ואחת מכל ארבע נשים יחלו בסרטן במהלך חייהם. גיל 50 נחשב נקודת מפנה, ומרבית סוגי הסרטן מופיעים בשכיחות גבוהה יותר (עד פי 13) בבני 50 ומעלה. הודות להתקדמות הרפואה והמחקר ניתן לטפל ביותר מקרי סרטן, להפוך אותם למחלה כרונית ואפילו להירפא – והסיכוי לכך עולה ככל שהסרטן מתגלה בשלב מוקדם יותר. גלרי (Galleri) הינה בדיקת סקר חדשה, המתבצעת באמצעות דגימת דם לא פולשנית ויכולה לסייע בגילוי מוקדם של מרבית סוגי הסרטן, יותר מ־50 סוגים.
הבדיקה מבוססת על מחקרים שכוללים יותר מ־380 אלף נבדקים. בחודשים הספורים מאז הגיעה לארץ – למקום היחיד עד כה מחוץ לארצות הברית – הספיקו מעל אלף ישראלים להיבדק. פרופ' איתן פרידמן, מנהל השירות האונקוגנטי באסותא תל אביב והרופא המלווה את חברת אונקוטסט שמשווקת את הבדיקה בישראל, מסביר כיצד היא פועלת: "לתאים סרטניים יש תבנית ייחודית – השונה מזו של תאים בריאים. באמצעות אנליזה של מקטעי דנ"א המופרשים לזרם הדם הן מתאים בריאים והן מרקמת הגידול הסרטני ובסיוע טכנולוגיות AI ומסדי נתונים בינלאומיים, גלרי מתחקה אחר התבנית האופיינית לתאים סרטניים ובמידה שמאותרת תבנית כזאת הבדיקה גם יודעת לחזות את מקור הרקמה שממנה הגיע הסרטן". התוצאה היא 0 או 1 – יש או אין סיגנל לסרטן – והיא משקפת את תמונת המצב נכון למועד הבדיקה.
בדיקת גלרי מיועדת לנשים ולגברים בריאים, מגיל 50 ומעלה. פרופ' פרידמן מדגיש כי היא אינה מחליפה את בדיקות הסקר השגרתיות המומלצות לכלל האוכלוסייה ולקבוצות סיכון, כגון כאלה בעלי סיפור משפחתי של סרטן: קולונוסקופיה לסרטן המעי הגס, ממוגרפיה לסרטן השד, PSA לסרטן הערמונית. "בשונה מבדיקות אלה, במקרה של בדיקת גלרי מספיקה דגימת דם אחת כדי לכסות למעלה מ־50 סוגי סרטן, לרבות כאלו שאין עבורם בדיקת סקר. בהיותה פשוטה ולא פולשנית, בדיקת גלרי מנגישה את הגילוי המוקדם לקבוצות רחבות באוכלוסייה". מחקרים הראו כי בדיקת גלרי הכפילה את מספר מקרי הסרטן שהתגלו כאשר בוצעה בנוסף לבדיקות הסקר השגרתיות.
בדיקת המעבדה עצמה מתבצעת בארצות הברית, והתשובות מתקבלות בתוך שבועיים עד שלושה. ב־99% מהמקרים מתקבלת תוצאה שלא אותר סיגנל לסרטן, בעוד שב־1% מהמקרים מתקבלת תוצאה שלפיה אותר סיגנל לסרטן – אך תשובה זו אינה מהווה אבחנה של סרטן, אלא מצריכה המשך בירור אבחנתי. חשוב עם זאת לציין שעל פי נתוניה של מעבדת GRAIL האמריקאית, מפתחת הבדיקה, שיעור ה-False positive – ההסתברות שסיגנל לסרטן יאותר בשוגג אצל אדם בריא – עומד על 0.5% בלבד, ונמוך בהרבה יחסית לשיעורי כוזב חיובי המתקבל בבדיקות הסקר השגרתיות.
"קשה להפריז בחשיבות הגילוי המוקדם, ולכן הבדיקה הזו, שהראתה רמת דיוק גבוהה, נחשבת מהפכנית", אומר פרופ' פרידמן. הוא חוזה שהמהפכה עוד תלך ותתעצם גם סביב שימוש ב-VOCs (Volatile Organic Compounds) – גילוי סוגי סרטן דרך חומרים נדיפים שהוא מפריש ושניתן לאתר ולכמת בשתן, בזיעה ואפילו בנשיפה (האיתור מתבצע בטכנולוגיות מתקדמות או בעזרת בעלי חיים). "עתיד הגילוי המוקדם טמון בסריקות כלליות שאינן פר איבר, שהן כמה שפחות פולשניות ופולטות קרינה, ובשילוב של כמה גישות – גם חתימה אפיגנטית בדם כמו זו של בדיקת גלרי וגם באמצעות חומרים נדיפים. להערכתי שילוב כזה יעלה את רגישות האבחון ואת אפקטיביות הטיפול".
האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
בשיתוף אונקוטסט
