"במקום אחר \ שכל הזמנים בו \ חוזרת ונשנית ונולדת \ תמיד יש חירות חדשה". אלו מילותיה של רות דולורס וייס לשירה "שיר נחמה", בו היא נעה בין ייאוש לתקווה, בין אפלה לאור. דווקא השילוב הזה בין יום שמסתיים בעפעפיים רטובים לבין אופטימיות זהירה לאורך השיר, משקף היטב את הנזילות של המונח חירות.
"לפעמים, גם כשאנחנו משתחררים מהכבלים ויוצאים לחופשי לכאורה, עדיין יש לנו עבודה ודרך לעבור. תמיד יש עוד שלב בדרך אל החופש" מסביר אבישי חורי, עורך ומנחה "ערב שירת חירות", שיתקיים בבית אבי חי ב-31 במרץ במסגרת פסטיבל עונת הספרות. "בהיבט הקודר יותר, אפשר להגיד שגם במצב שהחירות שלנו נשללת מאיתנו, והחופש הולך ומצטמצם, אם מאוד מתאמצים, אפשר לגלות גם נקודות אור קטנות. זה קצת מתקשר לדעתי לשיר של מאיר אריאל, 'דוקטור התחכמות' בו הוא כותב 'איך הייתי מאושר, חופשי בתוך הכלא'".
>> ערב שירת חירות - לכל הפרטים
בגרסת האביב שלו, פסטיבל עונת הספרות של בית אבי חי יציע לקהל שלל אירועים ספרותיים-מוזיקליים, ביניהם מפגש עם הסופר מאיר שלו סביב כתיבת הרגשות שלו, ערב השקה לספר החושף לראשונה יצירות גנוזות של המשוררת זלדה, אירוע ספרותי-שקרני לכבוד 1 באפריל ועוד; בערב שירת החירות ישתתפו המשוררות מיה טבת דיין, נעם פרתום, שחר-מריו מרדכי, מיטל זהר ומשה אוחיון, כשלצדם המוזיקאית רות דולורס וייס. לאמנים האלה מכנה משותף מובהק בעיניי חורי: "מדובר בחבורה של יוצרים מוכשרים משכמם ומעלה, כל אחד מהם קרוב לליבי ואמיץ בדרכו שלו. אני חושב שכל אחד מהם מבטא חירות בצורה ייחודית לו ובמסגרת הז'אנר שלו. מה שבטוח הוא שהאזנה ליצירות שלהם או קריאה בהן היא כמו משב אוויר שממלא את הריאות באנרגיה ומוטיבציה לעשות דברים שלא יכולת לעשות קודם".
מאיפה הגיע הרעיון לקונספט של הערב?
"הרעיון נולד מתוך המחשבה לייצר אירוע קונספטואלי גדול ורב תחומי סביב הנושא של חירות, שלדעתי מתעורר בכל העולם בתקופה הזו של סוף החורף. החיות, הטבע, בני האדם, כולם מפשירים ומתעוררים מאיזושהי תרדמת אחרי תקופה ארוכה של התכנסות, עם רצון לצאת ולפעול, לשחרר את האנרגיה שנטענה בהם בזמן הזה", מסביר חורי.
איך מבטאים חירות בעידן המודרני?
"בחוויה שלי, בתור אדם בעולם ובתור משורר, יש משהו בכתיבה או ביצירה אומנותית שמאז ומתמיד, במיוחד בימים אלה, מאפשרים להצהיר עצמאות ולדרוש חופש. זה מרחב שבו היוצר הוא אדון לעצמו ויכול להכתיב את החוקים בעצמו. זה אומר שלאף אחד אין את הזכות להתערב בכך ולבצע שינויים. בניגוד לעבדות פיזית ולתקופות חשוכות שהיו בעבר, בהן אנשים רבים היו משועבדים לבני אדם אחרים, נאבקו לקבל חופש ולעיתים אפילו הצליחו, המאבק לחירות פנימית לעולם לא ייפסק. גם היום אנחנו לא חופשיים לגמרי מתכתיבים, מתנאי המציאות ובעיקר מעצמנו, אבל יכולים להשתמש בכלים כדי לבטא את זה".
האפשרות לחשוב בלי מגבלות
בספרה "לאן שנצוף שם בית", מתארת מיה טבת דיין ארבעה מסעות שונים בחייה, בהם המסע שלה ושל משפחתה סביב העולם. חמישה אנשים שנודדים בין מדינות, לעיתים גרים ביערות או בבתים רגילים, מידי פעם לנים בקרוואנים, מעין תושבים קבועים וזמניים במקביל. מוקפים בכל פעם בשפות, מנהגים, צבעים ותרבויות שונים. טועמים חיים במקומות אחרים.
"בעיניי, מסע נקשר לחירות מכל מיני מוסכמות חיים מוכרות שאנחנו רגילים אליהם, כמו עבודה, שעבוד לבית, ארוחות שישי, שבת וחגים", מספרת מיה. "במשך כמה שנים חיינו כמשפחה עם חירות מהשגרה הזאת, וגם עם חירות פנימית, במחשבה. ניסינו להגיד לעצמנו שאין מגבלות. לא מעט אנשים שאלו אותנו 'אבל מה עם הכסף?', הרי היינו חמישה אנשים שחיים בין יבשות ולא תמיד התפרנסנו תוך כדי. עד היום אין לי תשובות לשאלת הכסף, אבל הייתה לנו את החירות המחשבתית להגיד 'יהיה בסדר', וזו בעיניי חירות, האפשרות לחשוב בלי מגבלות. השירה שאקריא בערב תשקף את השינוי שהמסע הזה עשה לנו למחשבה, למשפחה, לזוגיות ולנקודת המבט. הוא אפשר לנו לראות את המציאות כאוסף של אפשרויות פתוחות ולא כקופסה סגורה, והעובדה ששחררנו את המחשבה בתקופה הזו השאירה חותם. גם היום, אחרי שחזרנו לארץ, החיים שלנו לא נראים כמו שהם נראו לפני שנסענו. אנחנו כבר לא מרגישים כבולים, וזה בעיניי הדבר הכי מהותי".
פסטיבל "עונת הספרות אביב" יתקיים בין התאריכים 29.3-1.4 בבית אבי חי בירושלים, וערב שירת החירות יקרה במסגרתו ב-31.3, בשעה 19:00. הכניסה חופשית
>> ערב שירת חירות - לכל הפרטים
בחזרה למדור "תרבות יהודית-ישראלית מקורית, בחסות בית אבי חי" >>
