על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי המתעדכנים כל שנה, מחלות לב ומחלות כלי דם מהוות את סיבת התמותה והתחלואה הנפוצה ביותר בעולם. במדינת ישראל (על פי נתוני משרד הבריאות), כ-10% מהגברים וכ-8% מהנשים סובלים מבעיות בליבם ומחלות לב מהוות את סיבת התמותה השנייה (לאחר סרטן) בקרב אוכלוסיית ישראל.
אחד המאפיינים של הקרדיולוגיה הוא חדשנות רבה והתפתחות מואצת באמצעי האבחון והטיפול. נסקור מספר פריצות דרך משמעותיות שהתרחשו ברפואת הלב בעשור האחרון:
טיפול בהתקפי הלב
הטיפול בהתקפי לב (ובשמו הרפואי – אוטם שריר הלב), הכולל זיהוי מוקדם של המחלה והפניית חולים לצנתור דחוף, ומתן תרופות חדשות לצד ותיקות, גרם להפחתה דרמטית בתמותה ובתחלואה. התמותה מהתקף לב חריף פחתה בכ-50% מאז תחילת שנות ה-2000 ועומדת כיום על כ-4% בטווח החודש הראשון שלאחר ההתקף. בזכות היערכות מתאימה של מחלקות הקרדיולוגיה בבתי החולים ומדדי איכות מחמירים, כל מעבדות הצנתורים במדינת ישראל ערוכות לביצוע צנתור לב דחוף בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע, כדי לפתוח עורקים החסומים בטרשת עתירת-כולסטרול ובקרישי דם, באמצעות ניפוח בלונים והשתלת תומכנים (סטנטים). מדובר בפעולה מצילת חיי אדם שאף מקטינה את הנזק הנגרם לשריר הלב במהלך האוטם. תרופות חדשות שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות מאפשרות למנוע התקפי לב חוזרים באמצעות דילול מבוקר של הדם, הורדה דרסטית של ערכי הכולסטרול בדם, הפחתת העומס המוטל על הלב במהלך ביצוע מאמץ גופני, ויסות לחץ הדם, וטיפול במחלת הסוכרת בתרופות שנועדו לא רק לאזן את רמת הסוכר אלא גם להגן על בריאות הלב.
נקודת תורפה בתחום הינה העיכוב שחל עד להגעה לבית החולים מצד מטופלים רבים שלא מזהים את הסימפטומים של התקף הלב - כגון כאב בחזה או ברום הבטן (עם או ללא הקרנה), קוצר נשימה, בחילה והזעה קרה, חולשה קיצונית ו/או תסמינים נוספים שעלולים לסמן את תחילת ההתקף. היכולת לסייע למטופלים ולהציל את בריאות ליבם תלויה באופן קריטי ביצירת קשר מוקדם עם גורם רפואי מוסמך בסמוך להתחלת האוטם. במקרה זה חלה חובה להזניק ניידת טיפול נמרץ כדי לדאוג שהטיפול וההשגחה הרפואית יחלו מוקדם ככל האפשר ועל מנת שהמטופל יגיע לבית החולים תוך כדי טיפול רפואי מיטבי. רצף הטיפול מתקיים באמצעות קשר מוקדם שנוצר בין ניידת טיפול נמרץ למחלקת הקרדיולוגיה הקרובה למקום בו מתרחש ארוע הלב - זהו מרכיב חשוב בטיפול הקרדיולוגי הדחוף והוא מיושם באופן שגרתי. לאחר ההתקף, חשוב ביותר להקפיד על הטיפול התרופתי המומלץ בשחרור מהאשפוז, לשמור על אורח חיים בריא ללב, כולל פעילות גופנית אירובית במסגרות מכוני שיקום הלב, הקפדה על תזונה מאוזנת ובריאה, הימנעות מוחלטת מעישון סיגריות, הפחתת מתח ולחץ נפשי, שינה מספקת והפחתה במשקל עודף. המהפכה שחלה בטיפול בהתקפי לב חוסכת בחיי אדם ומאפשרת למרבית המטופלים לחזור בהקדם לחיים שגרתיים, תוך הקפדה על מעקב רפואי במרפאות הקרדיולוגיה.
חידושים בצנתורי לב
תחום הצנתורים התקדם מאוד בשנים האחרונות והתרחב מעל ומעבר לפרוצדורות ותיקות הכוללות פתיחת עורקים כליליים חסומים (אנגיופלסטיקה). פעולה זו מתבצעת באמצעות שתלים העשויים מרשת מתכתית דקיקה הקרויים תומכנים (סטנטים). התומכנים מובלים לאתר ההיצרות באמצעות בלון גלילי מתנפח, שמצמיד את הסטנט לדופן כלי הדם. הסטנטים מצופים בתרופות שנועדות לשמר את תוצאת הצנתור ופתיחות העורק לאורך זמן. החידוש הגדול שחל בעשור האחרון בתחום צנתורי הלב כרוך ביכולת לבצע השתלות ותיקוני מסתמים, ובכך לחסוך למטופלים את הצורך בניתוח לב פתוח בהרדמה מלאה. טכניקה זו יושמה תחילה בחולים קשישים ומורכבים במיוחד, שלא היו מסוגלים לעבור ניתוח לב פתוח.
בשנים האחרונות הסתבר שניתן ליישם את הטכניקות הללו גם בקרב חולים בדרגת סיכון מופחתת עם תוצאות טובות מאוד ואף משופרות ביחס לניתוח. יש כיום מספר טכנולוגיות משוכללות המאפשרות לבצע פעולת צנתור שנועדה להשתלת המסתם האורטלי או לצורך תיקון המסתם המיטרלי בחולים שנמצאים מתאימים לביצוע הפעולות הללו, זאת לאחר דיון שנערך על ידי צוות רפואי האמון על בריאות הלב. צנתורים מאפשרים לבצע התערבויות נוספות בלב, שנועדו למנוע שבץ מוחי תסחיפי בחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים ובמיוחד במקרים בהם קיים קושי לטפל בחולים בתרופות לדילול קרישת הדם.
תקווה גדולה לחולים הסובלים מאי-ספיקת לב
בשנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות בכל הנוגע לטיפול בלב הכושל הגורם לתסמונת אי-ספיקה של הלב (Heart Failure). תרופות חדשות הוכיחו את יעילותן בסדרה של מחקרים רחבי היקף, ביכולתן לגרום להפחתה משמעותית של הסיכון לתמותה מסיבה קרדיאלית ומניעת אשפוזים חוזרים עקב אי-ספיקת לב בחולים עם תפקוד ירוד של משאבת הלב. תרופות אלו מביאות בשורה הן לחולים הסובלים מפגיעה נרכשת או מולדת בפעילות הלב, והן לקרדיולוגים שמסוגלים כיום לטפל בחולים הללו בצורה אפקטיבית ביותר. מהפכה נוספת חלה בתחום התמיכה בלב הכושל באמצעות משאבות מושתלות בגוף האדם המשמשות למעשה כ"לב מלאכותי" בחולים עם מחלה מתקדמת ביותר של כשל בתפקוד הלב. הלב המלאכותי עשוי לשמש לעזר במהלך "תקופת הגישור" עד למציאת לב ביולוגי מתרומה, או כפיתרון קבע בהיעדר תרומה של לב, או בחולים שלא ניתן להשתיל לב חדש בגופם. השרידות של החולים הקשים והמורכבים הללו השתפרה דרמטית בעשור האחרון והתחום הנ"ל הולך ומתפתח במהירות ותופס נפח ניכר מפעילות מחלקות ומרפאות הקרדיולוגיה ברחבי העולם.
חידושים בתחום הרפואה הדיגיטלית המקוונת
הקרדיולוגיה הדיגיטלית מתפתחת בקצב מואץ וטומנת בחובה אפשרויות רבות להיטיב עם בריאות הלב. טכנולוגיות חדשות מאפשרות ניטור מרחוק של סימנים פיזיולוגיים חיוניים ואחסון המידע הרפואי על גבי שרתים בענן, כולל האמצעים לשליפת המידע, התראות על חריגות בזמן אמת וניתוח המידע המתקבל באמצעות אינטליגנציה מלאכותית. ניתן כיום לבצע התייעצות בין גורמי רפואה שונים החוברים וירטואלית יחדיו מכל מקום בעולם. קוצבי לב וחיישנים מסוגלים לשדר מידע על פעילות הלב ולאפשר דיווח לגורמים המקצועיים על חריגות ולהתריע על כך לצוות המטפל בזמן אמת. התחום טומן בחובו הזדמנויות רבות אך גם מאתגר בכל הנוגע לאבטחת מידע רפואי והגנה מפני מתקפות סייבר פוטנציאליות כלפי השתלים והחיישנים הלבביים.
פרופסור רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין (בלינסון והשרון) ופרופסור המניין לרפואת הלב באוניברסיטת תל אביב.
