הערכות האגודה למלחמה בסרטן בישראל מראות כי בשנת 2022 אובחנו בארץ כ–5,500 נשים עם סרטן השד וכ–1,100 נשים נפטרו מסרטן חודרני של השד. מכאן שבכל יום מתגלות כ–15 נשים חדשות עם סרטן השד. על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2020 אובחנו 5,384 נשים עם גידול בשד, 87.8% מתוכן עם גידול חודרני ו–12.2% עם גידול ממוקד. בשנת 2019 78% מכלל המקרים אובחנו בקרב נשים בגיל 50 ומעלה. זו תמונת המצב המדגימה את תחלואת סרטן השד בישראל בשנים האחרונות.
"סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בישראל. לכן חיוני לגלות אותו מוקדם וגם חשוב לפעול להפחתת הסיכון לחלות, מלכתחילה. גילוי מוקדם מעלה את סיכויי הריפוי לכ–90%, ולכן בכל שנה בחודש אוקטובר אנחנו משקיעים מאמץ בקמפיינים להעלאת המודעות. במקביל אנו קוראים לנשים לאמץ אורח חיים בריא כדי להיות אקטיביות בהפחתת הסיכון שלהן לחלות", מציין משה בר־חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן.
לאורח חיים בריא יש השפעה דרמטית על הסיכון להתפתחות סרטן השד. במשרד הבריאות ובאגודה למלחמה בסרטן מדגישים את החשיבות והמודעות לאורח חיים בריא כבר מגיל צעיר. ניהולו של אורח חיים בריא כולל בין השאר צמצום צריכת אלכוהול, הימנעות מעישון, אימוץ תזונה מאוזנת והקפדה על משקל גוף תקין, כדי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד.
כל הקודמת זוכה
כחלק מניהול אורח חיים בריא חשובה ההיענות לבדיקות הסקר לגילוי מוקדם. בדיקות אלה יכולות לחולל את ההבדל המהותי והמשמעותי בעצם הגילוי, ובהמשך בטיפול, בהצלחתו, בתוחלת החיים ובאיכות החיים.
"הוכח שממוגרפיה מפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ–25% הודות לאבחון מוקדם. על פי הנחיות משרד הבריאות, מומלץ לנשים לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים מגיל 50. נשים מגיל 45 יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות של הבדיקה בגילים אלה ולשקול להתחיל לבצעה מוקדם יותר", מדגישה פרופ' תניר אלוייס, מנהלת מערך השד והמחלקה לכירורגיית שד במרכז הרפואי הדסה, יו"ר החברה לכירורגיית שד באיגוד לכירורגיה וחברת ועדת העדכון בנושא סרטן השד באגודה למלחמה בסרטן.
לדברי פרופ' אלוייס, גורמים שונים יכולים להעלות את הסיכון לחלות בסרטן השד (למשל סיפור משפחתי של סרטן שד, מבנה שדיים סמיך בממוגרפיה, טיפול הורמונלי חלופי להקלת תופעות גיל המעבר ועוד).
"מומלץ לבצע הערכת סיכון פרטנית כדי להחליט אם יש צורך להתחיל במעקב בגיל צעיר יותר, לבצע בדיקות תכופות יותר או להשתמש באמצעי דימות נוספים (כמו אולטרסאונד או MRI). לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) מומלץ לבצע בדיקת דם לגילוי מוטציה בגן BRCA. מי שנושאת מוטציה בגנים אלה נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד והשחלה, ומומלצת לה תוכנית מעקב מגיל צעיר הרבה יותר ובתכיפות גדולה יותר, וכן קיימות אפשרויות להפחתת הסיכון".
המלצות האגודה למלחמה בסרטן לאבחון מוקדם:
• בכל גיל — להכיר את השדיים, ואם מתגלה ממצא או שינוי כלשהו לפנות לרופא לברר את טיבו. ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה אצל רופא המומחה בבדיקת שד (אך בדיקת שד ידנית לא הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).
• מגיל 50 עד 74 — מומלץ לבצע אחת לשנתיים בדיקת ממוגרפיה. הבדיקה כלולה בסל הבריאות.
• מגיל 45 עד 49 — נשים יכולות לפנות לרופא, להתייעץ בנוגע לביצוע בדיקת ממוגרפיה כבר מגיל זה.
• נשים הנמצאות בסיכון גבוה — מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה מגיל 40 או קודם לכן, בהתאם להמלצת הרופאה. נשים עם נשאות גנטית זכאיות גם לסריקת MRI שנתית הכלולה בסל הבריאות.
פעילות גופנית מפחיתה סיכון לסרטן שד
גורמי הסיכון לסרטן השד בנשים אחרי גיל המעבר כוללים היסטוריה משפחתית, טיפול בתחליפי הורמונים, הופעת וסת בגיל מוקדם ועלייה במדד מסת הגוף (BMI). אחד מגורמי הסיכון שניתנים לשינוי הוא רמת הכושר הגופני. מחקרים שבוצעו בעבר הראו כי פעילות גופנית בינונית עד נמרצת קשורה בסיכון נמוך יותר לסרטן שד, במיוחד בנשים אחרי גיל המעבר.
במחקר חדש שבוצע בארה"ב, ופורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine ביוני 2023 והונגש על ידי האגודה למלחמה בסרטן, בחנו החוקרים את הקשר בין סיבולת לב־ריאה להיארעות סרטן שד חודרני בנשים לאחר גיל המעבר. החוקרים בדקו נתונים של 17,840 נשים בגיל חציוני 60 (ללא סרטן שד) באמצעות שאלונים על מצב סוציו־דמוגרפי, מצב בריאותי ואורח חיים. סיבולת לב־ריאה נמדדה באמצעות מבחן אופניים.
במעקב חציוני של 11 שנים אירעו 529 מקרים של סרטן שד חודרני, 1,623 מחלות שלא כללו סרטן שד ו–241 מקרי מוות. סיבולת לב־ריאה גבוהה היתה קשורה בסיכון נמוך ב–24% לחלות בסרטן השד, אך נראה כי אחוזי השומן וה-BMI השפיעו על כך. הסיכון הנמוך ביותר לסרטן שד נמצא רק בקרב נשים שסווגו כסובלות מעודף משקל/השמנה (BMI של 25 או יותר) או בעלות אחוז שומן גבוה מ–20%.
מסקנת החוקרים היתה כי סיבולת לב־ריאה גבוהה יותר עשויה להיות גורם מגן מפני סרטן השד בנשים לאחר גיל המעבר הסובלות מעודף משקל או השמנה, או בעלות אחוז שומן גבוה יותר.
צריכת זרחן גבוהה בתזונה מעלה את הסיכון
מחקר אחר שפורסם בכתב העת Nutrients, במהדורת אוגוסט 2023, בדק את הקשר בין תחלואה בסרטן השד (דיווח עצמי) ובין צריכה של זרחן בתזונה. המחקר התבסס על נתונים של 3,302 נשים בגיל 42–52 ממחקר SWAN (מחקר על בריאות נשים ברחבי ארה"ב). מתוך הקבוצה הזו נבחנו הרגלי התזונה של 74 נשים שדיווחו כי הן חולות בסרטן השד, ושל 296 נשים שדיווחו כי אינן חולות בסרטן השד ושימשו כקבוצת ביקורת. המעקב נמשך עשר שנים. מהממצאים עלה כי נשים שצרכו למעלה מ–1,800 מ"ג זרחן ביום היו בסיכון של פי 2.3 לחלות בסרטן השד, לעומת נשים שצרכו בין 800 ל–1,000 מ"ג זרחן ביום. לדברי החוקרים ממצאים אלה תומכים בביצוע מחקר נוסף, רחב יותר. זרחן נמצא במוצרי מזון המכילים חומרים משמרים, משקאות מוגזים, בשר (איברים פנימיים), דגים, קטניות, דגנים, גבינות קשות ועוד. להפחתת צריכת זרחן מומלץ לאמץ תזונה עשירה בירקות ולהעדיף מים על פני משקאות מוגזים.
רצף טיפולי בסרטן בתקופת חירום
בימים אלה כשעוברים על כולנו ימים קשים ביותר, וכולנו מרגישים שהמדינה במלחמת קיום, עולות גם שאלות על מלחמות הקיום האישיות, הפרטיות: האם יש להן בכלל מקום בעת הזו? האם זהו הזמן להגיע ולקבל טיפול נגד סרטן?
"אמנם נדמה כאילו הכול יכול לחכות עד אחרי המלחמה. אבל לא! סרטן, מכל סוג, לא מחכה לסוף המלחמה. שמירה על רצף טיפולי חשובה ביותר, מעל לכל מהבחינה הרפואית. אך יש יתרונות נוספים להמשך הטיפול. שמירה על שגרה, בפרט בתקופה כזו של חוסר ודאות, תורמת לפן הרגשי ומסייעת לשמר את החוסן האישי, המשפחתי ואפילו החברתי", מסביר פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב תל אביב.
לדברי פרופ' וולף, הצוותים ערוכים וממשיכים לטפל בכולם, וכאשר המטופלים ממשיכים להגיע אין דוגמה טובה מזו לחוסן של כולנו, לחוסנה של מערכת הבריאות ולחוסנה של המדינה. כי מדינה שגם בשעות הכי קשות לא מפסיקה טיפול רפואי "שגרתי", לכל מי שזקוק לטיפול, היא מדינה מוסרית וחזקה.
"המסר ברור, פשוט וחד משמעי: ממשיכים את המלחמה בסרטן במקביל למלחמה מול האויבים שמחוץ למדינה. צוותי הרפואה במכונים האונקולוגיים עובדים סביב השעון כדי לאפשר למטופלים להקפיד ולהגיע בזמן לטיפול או לבדיקה. הצוותים ערוכים להעניק את הטיפול הנכון, לשמור על סביבה בטוחה ובטיחותית, אפילו בזמן אזעקות", קובע פרופ' וולף.
