1 מ–8 או 9 נשים תחלה בסרטן השד. עם זאת, בשנים האחרונות פותחו כלים חדשניים לאבחון סוגי סרטן שונים, ששינו את הטיפול במחלה ושיפרו בצורה משמעותית את תוצאות הטיפול.
אחד מהם הוא בדיקת אונקוטייפ שד OncotypeDX Breast Recurrence Score של חברת אונקוטסט, שיכולה לסווג מי מהמטופלות תפיק תועלת מתוספת כימותרפיה לטיפול ההורמונלי ולמי ניתן לחסוך טיפול זה ללא סיכון ופגיעה בסיכוי ההישרדות. הבדיקה גם עונה על השאלה מהו הסיכוי שהמחלה תחזור בעתיד. במידה שהסבירות נמוכה ניתן להימנע בביטחון רב מהטיפול הכימותרפי ותופעות הלוואי הקשות שנלוות לטיפול זה.
"החוכמה בטיפול במחלות הסרטן השונות היא לדייק ולנווט את הטיפול, כך שהטיפול יהיה הכי יעיל והכי פחות מזיק", מסביר פרופ' סלומון שטמר, סגן מנהל מרכז דוידוף בבילינסון, מנהל המו"פ והחדשנות של המרכז ושותף מייסד וסגן יו"ר מכון סמואלי לחדשנות בסרטן.
"עד לפני 15–20 שנה אישה שעברה ניתוח להסרת גידול בשד נדרשה לעבור כימותרפיה כטיפול מניעתי להישנות המחלה. זו היתה ברירת המחדל. ללא בדיקת אונקוטייפ שד לא ידענו לנבא אצל מי מהחולות יש סיכוי לחזרת המחלה ואצל מי לא, ובהתאם לכך להחליט אם הכימותרפיה נדרשת או מיותרת", מוסיף פרופ' שטמר.
מהן תופעות הלוואי של הכימותרפיה?
"לטיפול כימותרפי במתווה טיפול משלים מניעתי יש תופעות לוואי לא פשוטות, לטווח הקצר ולטווח הארוך. בטווח הקצר מדובר על נשירת שיער, בחילות והקאות, אובדן תיאבון, שלשולים או עצירות, ירידה במשקל, חום, פצעים ועוד. בטווח הארוך, הגוף 'זוכר' שניתן לו טיפול כימותרפי ועלול להגיב גם אחרי שנים בפגיעה משמעותית, בבריאות ובאיכות החיים, למשל בפגיעה לבבית (נדירה אבל קיימת), הפסקת וסת מוקדמת, פגיעה בקצות העצבים ועוד. לכן נשים רבות מעדיפות להימנע מהטיפול בכימותרפיה שלא לצורך וחוששות מההשפעות שלו".
כיצד פועלת הבדיקה ומהם המדדים להחלטה אם הכימותרפיה מיותרת?
"הבדיקה מיועדת למטופלות שאובחנו עם סרטן שד בשלב מוקדם של המחלה כשהגידול מבטא ביתר קולטנים להורמונים וביטוי שלילי ל– HER2. מדובר בנשים שחלו בסרטן שד הורמונלי, עם גידול שגודלו עד 5 ס"מ ומעורבות המחלה מוגבלת עד 3 בלוטות בבית השחי ( שלבי מחלה 1–3). אונקוטייפ שד היא בדיקה גנומית/מולקולרית, המתבצעת על רקמת תאי הגידול שהוסרו בביופסיה או בניתוח ובודקת ביטויים של 21 גנים. תוצאות הבדיקה מתקבלות כמדד הישנות, מספר בין 0 ל–100 המסווג את המטופלות לשתי קבוצות סיכון: (1) אלה עם סיכון נמוך לחזרת מחלה (80% מהמטופלות, מדד הישנות 0 עד 25); (2) אלה עם סיכון גבוה לחזרת המחלה (מדד הישנות המחלה 26 ומעלה). ככל שמדד הישנות המחלה (RS) נמוך, כך הסיכון להישנות מרוחקת (ומקומית) של המחלה קטן יותר וחשוב מזה, התועלת במתן טיפול כימי מניעתי קטנה יותר עד זניחה. אנחנו משקפים את הנתונים לחולה וההחלטה הסופית היא שלה".
הוכחות ליעילות הבדיקה במחקרים בינ"ל
בראשית הדרך בדיקת "אונקוטייפ שד" לא נכללה בסל הקופות או התרופות ו"כללית" היתה הראשונה לממן אותה מינואר 2006, ללא מימון סל הבריאות. למעשה "כללית" היתה הראשונה מחוץ לארה"ב שהנגישה את הבדיקה לחולות. בשנים 2008 ו–2009 הכניסו הקופות האחרות את הבדיקה לסל ולדברי פרופ' שטמר נחסך טיפול כימותרפי מ–70% מהחולות ב–15 השנים האחרונות.
הבדיקה מציינת 20 שנה להשקתה, ויעילותה הוכחה במחקרים בינלאומיים בלתי תלויים, שתוצאותיהם פורסמו בכתבי עת מקצועיים מוכרים. היא מאושרת על ידי שורה ארוכה של איגודים רפואיים בעולם כמי שמנבאת באופן מדויק את התוצאות הטיפוליות עבור החולות.
בשיתוף אונקוטסט
