בדיקת ממוגרפיה היא צילום רנטגן של השדיים, זו בדיקה לא פולשנית המשתמשת בקרני רנטגן במינון נמוך כדי ליצור תמונות של רקמת השד. שמות נוספים לבדיקה זו הם: צילום שדיים, Mammography ,Mammogram.
ממוגרפיה משמשת גם לבדיקת סקר כדי לאבחן סרטן שד בשלב המוקדם שלו, לפני שניתן למשש גוש בבדיקת שד. בישראל קיימת תוכנית סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד באמצעות ממוגרפיה, ובמסגרתה מוצע לכל הנשים בנות 75-50 לעבור בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים.
בדיקות ממוגרפיה - או בדיקות הדמיה אחרות לפי המלצת הרופא המטפל - מומלצות לעתים בגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר לנשים הנמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, למשל נשים שלהן קרובות משפחה מדרגה ראשונה שחלו בסרטן השד בגיל צעיר, ונשים שנמצאות במעקב משום שהתגלו אצלן בעבר גידולים ממאירים במעי הגס, בשחלות או ברחם.
האם צריך הכנה מוקדמת?
- המועד המומלץ לבדיקת ממוגרפיה הוא שבוע לאחר הווסת. לא מומלץ לעשות את הבדיקה שבוע לפני הווסת, משום שאצל רוב הנשים השדיים אז רגישים יותר.
- יש לעדכן את הטכנאי או את הרופא אם יש סיכוי שאת בהריון.
- יש להימנע משימוש בדאודורנט, באבקת טאלק או בקרם בבתי השחי או בשדיים. החומרים האלה עלולים להיראות כמשקעי סידן בתמונת הממוגרפיה ולהקשות על הפיענוח הנכון של הבדיקה.
- יש לתאר לטכנאי את הבעיה בשד, אם בגללה יש הפניה לבדיקה.
- חשוב להביא צילומים מבדיקות קודמות ולהעביר אותם לרדיולוג כדי שיעמדו לרשותו בעת שיפענח את הבדיקה.
כיצד עושים את הבדיקה?
לפני הבדיקה יש להסיר בגדים ותכשיטים מהמותניים ומעלה. לצורך הבדיקה הנבדקת תעמוד לפני מכשיר רנטגן שתוכנן במיוחד לבדיקות ממוגרפיה, וניתן להתאימו לגובה הנבדקת.
טכנאי הרנטגן יעזור למקם את השד על משטח הבדיקה ולעמוד בתנוחה שתאפשר צילום של השד ללא הפרעה. כל שד מצולם בנפרד.
לצורך הצילום נלחץ השד למשך כמה שניות בין משטח הבדיקה ללוח פלסטי שקוף. המטרה היא לשטח ככל האפשר את רקמת השד בזמן הצילום. ההליך הזה מכאיב במקצת אך חיוני מהסיבות הבאות:
- הוא מקטין את הסיכוי שרקמת השד תסתיר נגעים קטנים, ואלה לא ייראו בצילום.
- הוא מאפשר להקטין את עוצמת הקרינה.
בזמן הבדיקה יש להימנע מתזוזה ולעצור את הנשימה למשך כמה שניות. בדרך כלל כל שד מצולם משתי זוויות: מלמעלה למטה ובאלכסון.
מה מרגישים במהלך הבדיקה?
במהלך הבדיקה תחוש הנבדקת לחץ על השד כאשר הוא נלחץ בין שני המשטחים. הלחץ על השד אינו גורם לנזק, אך עלול לגרום לתחושת אי־נוחות ואפילו כאב.
ומה מרגישים אחרי הבדיקה?
גם אם הבדיקה הכאיבה, הכאבים חולפים מיד עם סיום הבדיקה. לרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה מיד לאחר הבדיקה.
פיענוח הבדיקה
רופא רדיולוג (מומחה לבדיקות הדמיה) יפענח את התוצאות וישלח תוצאותיה לרופא המטפל שהפנה לבדיקה. חשוב לחזור אל הרופא המטפל כדי לשוחח איתו על התוצאות ועל משמעותן. לעתים עשוי הרופא הרדיולוג לשוחח עם הנבדקת מיד לאחר הבדיקה על תוצאותיה. הרדיולוג שמפענח את תוצאות הבדיקה מחפש סימנים למחלות ממאירות או שפירות בשד, שייתכן כי יצריכו המשך בירור. הגידולים בולטים בצילום הרנטגן שכן הם בצבע לבן על רקע כהה יותר. שד של נשים מבוגרות יותר בנוי משיעור גבוה של תאי שומן שנראים שחורים בצילום, ואילו רקמת הגידול צפופה יותר ולכן נראית בצילום לבנה. אצל נשים צעירות יש יותר רקמה של בלוטות בשד, שנראית גם היא לבנה בצילום (בגלל צפיפותה), ולכן קשה לגלות גושים אצל נשים צעירות באמצעות בדיקת ממוגרפיה.
ממצאים נוספים שעשויים להיראות בצילום הם משקעי סידן, הנקראים גם הסתיידויות. בצילום הם הנראים כנקודות לבנות זעירות בעלות מראה אופייני. הסתיידויות גסות אופייניות יותר לממצאים שפירים, ואילו הסתיידויות עדינות עלולות להצביע על כך שמדובר בממצא ממאיר.
עיוותים במבנה הרקמה, א-סימטריה בצפיפות השד, כלומר אזור בעל מרקם צפוף יותר רק בשד אחד, או הופעת ממצא חדש שלא היה בממוגרפיה קודמת - עלולים גם הם להצביע על קיומו של גידול.
איזה טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?
הממצאים שמתגלים בבדיקת ממוגרפיה הם לרוב שפירים. אם נמצא נגע חשוד, קרוב לוודאי שהמטופלת תפנה לבדיקות נוספות שמטרתן לאבחן אם הממצא החשוד הוא סרטני או שפיר או חסר כל משמעות קלינית. הבירור עשוי לכלול בדיקות הדמיה שנועדו לתת מידע מדויק יותר על הגודל ועל הצורה של הממצא: ממוגרפיה חוזרת, אולטרסאונד שדיים ובחלק, מהמקרים אף MRI של השדיים. לעתים יש צורך בביופסיה שבמהלכה מוציאים חלק קטן מהאזור החשוד לצורך בדיקה אם מדובר בתאים בעלי מאפיינים סרטניים.
