כיום, רוב הטיפול בקשישים בישראל נעשה בצורה בלתי-פורמלית, על ידי בני המשפחה שמסייעים במגוון מטלות הקשורות לתפקוד היום-יומי: טיפול אישי, עזרה בעבודות הבית, ובפעולות מחוץ לבית, תמיכה נפשית וחברתית ולעתים אף כספית. במקרים מסוימים, נדרש סיוע גם בטיפול רפואי כמו נטילת תרופות או מתן זריקות. ניתן לומר שהטיפול נעשה מורכב יותר ויותר עם השנים, ובני המשפחה נדרשים לרכוש ידע ומיומנות במגוון תחומים, ללא הכשרה פורמלית. בזכות העזרה הזאת, יותר ויותר מבוגרים יכולים להזדקן בבית ולא לעבור לדיור מוסדי. בנוסף, עם העלייה בתוחלת החיים והירידה בילודה, יחס התמיכה בהורים גדל. המשמעות היא שלכל איש ואשה בגיל הביניים, 50-64, יש סיכוי גדול יותר להיות מטפל/ת של הורה בן 80+, הגיל בו מתרכז הצורך בעזרה. רוב האנשים בגיל הביניים עדיין מטפלים בילדים ובנכדים (ולכן קיבלו את הכינוי "דור הסנדוויץ"), הם עסוקים בקריירה, וחיי חברה עמוסים, אך במקביל מוצאים את עצמם בתפקיד בן או בת משפחה מטפלת.
השלכות הטיפול על בני ובנות המשפחה המטפלים
כיום, ממלאים בני משפחה את תפקיד המטפלים יותר מבעבר. חלק מהם עושים זאת למעלה מעשור, ומבלים מספר משמעותי של שעות שבועיות בטיפול בבן או בת משפחה מזדקן. כל אלה, בצירוף המחסור במקורות תמיכה וייעוץ, עלולים לגרום לתחושת לחץ ושחיקה ברמה הפיזית והנפשית. מחקרים מצביעים שרבים מדווחים על תחושת עומס שבאה לידי ביטוי בקושי פיזי, רגשי, פוגעת בתפקוד החברתי, גורמת לצמצום משמעותי של שעות הפנאי ולא מאפשרת להקדיש זמן לילדים.
>> מטפלים בהורים? אתם לא לבד. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק "דואגים למטפלים"
איך מתמודדים עם ההשלכות?
שחיקה יכולה להתבטא באופן גופני ורגשי, והתסמינים עלולים לכלול עייפות תמידית, נטייה מוגברת לחלות, דאגה בלתי פוסקת, עצבנות, חוסר סבלנות, היעדר יכולת ליהנות מפעילויות שמהם נהניתם בעבר וכו'. ישנן מספר אסטרטגיות בהן ניתן להשתמש כדי להתמודד עם שחיקה, חלקן מתמקדות בהספקת שירותים פורמליים למטופל, על מנת להפחית את העומס המוטל על בני משפחתו ולאפשר להם לקחת הפסקות מהטיפול, והשאר כוללות מתן עזרה ישירה לבני המשפחה המטפלים.
השירותים הפורמליים הזמינים כיום בישראל כוללים: קבלת עזרה של מטפל/ת בתשלום בבית, ושירותי respite (הפוגה) כדי לאפשר למטפלים מבני המשפחה פסק זמן, בעיקר לאלה המטפלים בבן משפחה הסובל מדמנציה. בנוסף, הם כוללים השמה זמנית בבית אבות או ביקור במרכז יום לצרכי החלמה לאחר אשפוז.
קיימות מספר אסטרטגיות להתמודדות:
- לשתף בני משפחה נוספים בטיפול - כאשר קיימים מספר מטפלים בלתי פורמליים, המטפל העיקרי חוו הפחות עומס, במיוחד כאשר בן משפחה אחר יכול להחליף אותו בזמן חופשה או מחלה.
- לקבל מידע וייעוץ, להשתתף בקבוצות תמיכה - ניתן להיעזר בארגונים כמו עמותת עמדא שמסייעת לבני ובנות משפחה המטפלים בחולי דמנציה, או עמותת Caregivers Israel שמפעילה מוקדי תמיכה וייעוץ לבני ובנות משפחה מטפלים. בנוסף ניתן להיעזר בשירות יד לתומך של יד שרה ואשל או במרכזי שקד - מרכזי תמיכה עירוניים לבני משפחה המטפלים. בנוסף, קיימות קהילות אונליין כמו "דואגים למטפלים" שמפעילה עמותת caregivers Israel בשיתוף עם חברת טבע.
- לקבל עזרה מקצועית בניהול הטיפול - שירות ניהול טיפול (case manager) הוא שירות שתופס תאוצה בשנים האחרונות. המורכבות הבירוקרטית הכרוכה בטיפול בבן משפחה מזדקן גוזלת זמן ולא תמיד חייבת להתבצע על ידי בן משפחה. שימוש בשירות כזה יכול לפנות לבני המשפחה זמן להתמקד במתן תמיכה רגשית וחברתית למטופל.
- לשים את הבריאות בראש סדר העדיפויות - לפעמים, בתוך העומס הטיפולי, הבריאות שלנו נדחקת הצידה. חשוב לזכור שאם לא נדאג לעצמנו, לא נוכל לסייע לבן המשפחה המטופל. חשוב לדאוג לשינה טובה ולהציב מטרות בנוגע לפעילות גופנית, תזונה בריאה ושתיית מים.
- כדי ללמוד על אסטרטגיות נוספות למניעת שחיקה לחצו כאן.
מקורות:
