מה זה בכלל דמנציה ואלצהיימר?
על פי הגדרת משרד הבריאות הישראלי, "דמנציה (קיהיון) מאופיינת בירידה משמעותית בתפקודים הקוגניטיביים (יכולות החשיבה) של אדם". המשמעות היא, שיכולות שחשובות מאוד לתקשורת עם הסביבה ולתפקוד היום-יומי העצמאי נפגעות בהדרגה: חשיבה, זיכרון, התמצאות בזמן ובמרחב, והיכולת לזהות אנשים וחפצים. המחלות הנפוצות שפוגעות ברקמת המוח ויכולות להוביל לדמנציה הן: אלצהיימר, דמנציה וסקולרית, ודמנציה של גופיפי לוי.
אופי המחלה הוא הדרגתי, ונהוג לחלק אותה למספר שלבים: קלה, בינונית, וחריפה. שכיחות המחלה היא כ-10% מבני 65 ומעלה (למרות שלעתים היא יכולה להופיע מוקדם יותר), וכמובן שעם העלייה בגיל השכיחות עולה, עד ל-30% מבני 85 ומעלה.
>> מטפלים בהורים? אתם לא לבד. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק "דואגים למטפלים"
האם ניתן לרפא דמנציה?
למרבה הצער, מדובר במחלה חשוכת מרפא, אבל קיימים טיפולים שיכולים להקל על הסימפטומים ואף להאט את התפתחות המחלה. אנשי ונשות מקצוע מומחים לדמנציה ממליצים לשלב את הטיפול התרופתי יחד עם טיפולים נוספים, כגון פעילות גופנית וקוגניטיבית. חשוב מאוד לפנות לרופא/ת המשפחה ברגע שיש ירידה בזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי, והוא או היא ידעו לאבחן האם הסיבה לכך היא גורם אחר, כגון חסר תזונתי, או להפנות לרופא/ה מקצועית או מרפאת זיכרון שידעו לאבחן האם מדובר בדמנציה. לכשתתקבל האבחנה, הצוות הרב-מקצועי יכול להתאים לחולה את תכנית הטיפול המתאימה ביותר עבורו/ה.
ארגונים ומסגרות לתמיכה בקהילה
עמותת עמדא הוקמה בשנת 1988 על ידי בני משפחה של חולי דמנציה, במטרה ליצור רשת מידע ותמיכה רגשית למשפחות החולים. העמותה פועלת באמצעות 52 סניפים בפריסה ארצית, ופעילויותיה כוללות בין היתר: קבוצות תמיכה, טיפול פרטני, קו חם טלפוני, פרסום חומרי הסברה (כמו המדריך הזה שנכתב ביחד עם משרד הבריאות), ארגון כנסים וימי עיון להדרכה טיפולית ולהגברת המודעות למחלה, וכמובן אתר אינטרנט הכולל מידע מקיף על המחלה וטיפים לבני ובנות המשפחה המטפלים.
קשישים החיים בקהילה וסובלים מירידה משמעותית וקבועה בתפקודי המוח (מצב הקרוי ירידה קוגניטיבית, שיטיון או דמנציה), אשר מתבטאים בירידה בזיכרון, בהתמצאות, בשיפוט וכו', יכולים להיעזר בשירות של מרכז יום לקשישים תשושי נפש. מדובר במסגרת שפועלת 5-6 ימים בשבוע ומוענקים בה שירותים כגון: הסעות, ארוחות, פעילויות חברתיות, פיזיותרפיה וכו'. המימון יכול להיות עצמי או דרך גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי.
מי שזקוקים לעזרה מלאה בפעילויות היומיום לרבות הלבשה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים, הכוונה בניידות והשגחה על בטיחות בכל שעות היממה, עשויים להיות זכאים למימון של מסגרת דיור חוץ-ביתית דרך משרד הבריאות.
לסיכום, למרות שאין עדיין מרפא לדמנציה, ואין ספק שההתמודדות עם המחלה קשה מאוד לחולה ולבני ובנות המשפחה, קיימים היום, יותר מבעבר, מענים שעשויים לסייע על ההתמודדות הזאת. להאזנה לפודקאסט שבו אירחנו את ד"ר דנה פאר, גרונטולוגית ומומחית לדמנציה, לחצו כאן.
