שנת 2075, בית החולים מגיע אליך
ד"ר רועי צזנה // חוקר עתידים ובינה מלאכותית, במרכז בלווטניק באוניברסיטת תל אביב
"תאונות הן תזכורת טובה לכך שכולנו בני-תמותה. גם בשנת 2075, בה קשה מאד למצוא אנשים שחולים במחלות קטלניות, אני עלול להידרס ברחוב. ואז, אגיע לחדר הניתוח. או אולי נכון יותר לומר: חדר הניתוח יגיע אלי, וכך בדיוק זה ייראה.
פחות מדקה לאחר התאונה, חדר הניתוח האוטונומי עצר ליד המקום בו הייתי שרוע על הכביש. הוא היה בגודל של משאית קטנה, ומתוכו הגיח רופא אנושי שהיה אמור לספק מגע אנושי והרגשה שאדם בשר-ודם דואג לי. לצדו התגלגלה אלונקה רובוטית. השניים הגיעו אליי באותו זמן, ובחנו בקרירות מנותקת את גופי. הרופא התדיין במהירות עם הרובוט. הכאב פעם באוזניי ולא יכולתי להבין מה אמר. רגע לאחר מכן, האלונקה הרובוטית הרכינה את עצמה אליי בזווית הנכונה, ובעזרת כמה זרועות מכאניות חסונות, משכה אותי עליה בעדינות ובנחישות.
לאחר נצח או שניים, כנראה שניות ספורות בזמן אובייקטיבי, מצאתי את עצמי בתוך חדר הניתוח האוטונומי. כבר בזמן שנישאתי פנימה על האלונקה, יכולתי להרגיש דקירה בזרועי. הכאב הפסיק להטריד אותי והתחלף בגלים של אופוריה. סמי ההרגעה עשו את עבודתם.
"האם אתה מסכים?" שאל אותי הרופא ממקום מושבו לצדי. כשראה את מבטי המבולבל, הוא הרחיב.
"האם אתה מסכים לקבל טיפול מצד לאונרדו 5.3? הוא עבר את כל מבחני ההסמכה לרפואה בכל תחומי ההתמחות, ביצע 3 מיליון ניתוחים עם שיעור שגיאה של 0.001% בלבד. אני זקוק לאישור מפורש ממך לפני שהוא יכול לטפל בך בכל צורה מעבר להזרקת חומרי הרגעה".
הייתה לי תחושה ברורה שמדובר בדקלום קבוע, שהוא נוהג לשאת כמה עשרות פעמים ביום. הוא המשיך.
"לאונרדו מוסר לי שאתה סובל משבר פתוח בירך, עם דימום שעלול להוביל לאובדן הכרה תוך שלוש וחצי דקות. אני מציע שתקבל החלטה עכשיו".
הרטבתי את שפתיי עם לשוני. לא הרגשתי רע כל-כך, אבל כנראה שזה מה שסמי ההרגעה נועדו לעשות. מבט למטה הראה לי שלאונרדו כנראה צודק לגבי השבר הפתוח.
"אתה יכול…" היססתי, "אתה יכול להסביר לי מה יקרה עכשיו?"
הוא נאנח, ואז התחיל לדבר במהירות.
"לאונרדו שולט בכל חדר הניתוח הזה. הוא מצויד בידע של המנתחים הגדולים בעולם, וערך כבר יותר ניתוחים מכל מנתח אנושי, מכל סוג ובכל תחום. ברגע שתיתן לי אישור לנתח, הוא ייכנס לפעולה ויעשה את כל היתר בעצמו. הוא ירדים אותך כדי למנוע תנועות לא-רצוניות, וישגיח על המדדים שלך כדי לוודא שאתה לא מתעורר מוקדם מדי, ושמצבך לא מתדרדר פיזית. במקביל, הוא יתחיל בניתוח: יחזיר את העצם לתוך הירך, ואם אני צודק בניחוש שלי, הוא גם יצטרך לבצע מיקרו ניתוח על העצבים והשרירים באזור. מנתחים לפני 50 שנה היו עושים זאת בעבודת יד ובניחושים מושכלים. למזלך, התקדמנו מאז. לאונרדו מצויד בחיישנים המדויקים ביותר. הוא מבצע את הניתוח במהירות וביעילות, עם הפסקות של שברירי שנייה כדי לבצע צילומי רנטגן, CT, ואפילוMRI מקומי. ואז הוא ממשיך מיד לנתח כשהוא יודע בדיוק מה הוא צריך לתקן ואיך לעשות זאת. עם לאונרדו, אתה בטוח יותר מאי-פעם בסיכויי ההצלחה של הניתוח".
"יותר מכפי שהייתי אם אתה היית עושה את הניתוח?", ניסיתי להתבדח עם רופאי בפה יבש, בזמן שהחדר התחיל לחוג סביב ראשי. הוא לא חייך.
"כן", השיב בפשטות. "אני צריך את האישור שלך. עכשיו. אתה בסכנת חיים. אם לא תיתן לי אותו, איאלץ לבצע את הניתוח בעצמי".
"בסדר, לחשתי. החדר החל להיעלם בקצוות. "אני מאשר".
הוא התחיל לדבר במהירות. לא אליי. הרגשתי קרירות נעימה בזרועי, במקום בו הוחדר העירוי המקורי. הכאב נעלם, ואני נרדמתי בחדר הניתוחים של העתיד".
שנת 2050, מגדירים מחדש את עצם הניתוח
פרופ' יעל רפאלי אלאל // יו"ר החטיבה הכירורגית, מנהלת ניתוחי חזה, סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית
"2 העשורים האחרונים הצטיינו בפריחה טכנולוגית בתחום הכירורגיה. למרות שעקרונות הטיפול הכירורגי לא השתנו ב-200 השנה האחרונות, ההתקדמות הטכנולוגית חוללה מהפכה בצורת הניתוח, במהלכו ובמהלך האחר ניתוחי, שהתבטאה בירידה בשעורי סיבוכים מחד והחלמה מהירה יותר מאידך.
כאשר אנו צופים אל פני 2050, תחום הכירורגיה נמצא על סף מהפכה, לא פחות. חידושים המונעים על ידי בינה מלאכותית, רובוטיקה, ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה צפויים לשנות באופן דרסטי את המציאות שאנו מכירים בחדר הניתוח. השילוב של טכנולוגיות אלה לא רק ישפר את הדיוק והיעילות של הניתוחים, אלא גם יסלול את הדרך לטיפולים מותאמים אישית ולטיפולים פחות פולשניים ממה שמוכרים לנו כיום. עתיד הניתוח יעבור ככל הנראה מטיפול במחלות בלבד לשיפור יזום של בריאות האדם, הארכת חיים ושיפור איכות החיים של החולים.
בעשורים הקרובים, בינה מלאכותית צפויה להפוך לאבן היסוד בתכנון הניתוחי, ולאפשר גישות מותאמות לכל חולה, הממזערות סיכונים ומייעלות תוצאות. אנו צופים שהרובוטיקה תכבוש את חדרי הניתוח. בדומה למכונית אוטונומית, גם הרובוטיקה הרפואית צפויה להתפתח למערכות אוטונומיות לחלוטין המסוגלות לבצע ניתוחים מורכבים עם פיקוח אנושי מינימלי. אנו צופים שננו רובוטים ימזערו את הגישה הניתוחית לא רק ברמת החתך שיבוצע אלא גם ברמת האיבר כך שנוכל להציע תיקון רקמות ומתן טיפול ממוקד, מה שמפחית משמעותית את מידת הפולשנות של ההליכים הכירורגים השונים. התקנים בקנה מידה ננומטרי יוכלו לחדור לחללים ורקמות ולצלם אותם, כך נוכל ללמוד על התחלואה של רקמה לפני החלטה על פעולה. בהמשך הציפיה היא שהתקנים ננומטרים אף יחדרו לרקמות וישחררו בתוכן תרופות או לחילופין ישמידו אותן על פי צורך.
מציאות וירטואלית (VR) ומציאות רבודה (AR) צפויות לשנות את ההכשרה של המנתחים ואת הביצוע של הניתוחים. לכירורג תהיה אפשרות להתכונן מבעוד מועד לניתוח, ולדייק את הפעולה הניתוחית. בנוסף תהיה לו אפשרות לקבל הדרכה והתראות בזמן אמת במהלך הניתוחים.
הדפסת תלת מימד מתקדמת, תאפשר ככל הנראה יצירת שתלים מותאמים אישית ואיברים מודפסים ביולוגיים (ביופרינטינג), תוך מענה לאתגרים קריטיים כגון מחסור באיברים ודחיית שתלים. בנוסף, מדפסת התלת מימד תוכל ליצר דגמים לצורך הדרכה והכנה לפני ניתוח. השילוב של רפואה רגנרטיבית ועריכת גנים צפויים להציע אפשרויות חדשות לתיקון רקמות והחלפת איברים, תוך שימוש בתאים של המטופלים עצמם כדי להאיץ את ההחלמה ולהפחית סיבוכים.
עד שנת 2050, חידושים אלה כנראה ישנו מקצה לקצה את ההכשרה שעובר מתמחה לפני שהוא ניגש למטופל בחדר הניתוח, ידייקו את פעולתו של הכירורג הבכיר, ימזערו את ההליך הכירורגי ויגדירו מחדש את עצם הניתוח".
אפס טעויות באבחנה מבדלת // פרופ' בוריס קסל, מנהל המערך הכירורגי במרכז הרפואי הלל יפה
"בשנים האחרונות אנו עדים לפיתוחים טכנולוגיים נרחבים בתחום הרפואה ובתחום הכירורגיה בפרט. שיטות ניתוח מתקדמות, כמו לפרוסקופיה ורובוטים, היוו תחליף ראוי לניתוחים הפתוחים תוך הפחתת הסיכויים לזיהומים וסיבוכים הכרוכים בניתוחים הפתוחים. בשנים הבאות הבינה המלאכותית תתפוס תאוצה ותיכנס יותר לתחום הרפואה, לרבות התחום הכירורגי. כיום אחד האתגרים הקשים בכירורגיה הוא לאתר דימום 'מוסתר' במערכת העיכול. כבר עכשיו נמצאות בפיתוח תוכנות AI שונות שמטרתן הצלבת מידע של צילומי CT והדמיות אחרות שיאפשרו לנו הרופאים, לאבחן את מקור הדימום במדויק. אני מאמין כי בעתיד הקרוב כבר נוכל לראות זאת אונליין בחדר ניתוח וצופה שהבינה המלאכותית תביא לאפס טעויות באבחנה מבדלת ובמתן תרופות ומינונם, כך שהטיפול יהיה יעיל הרבה יותר. בתחום הטראומה, כבר היום אנחנו מצליחים להימנע הרבה יותר מניתוחים פתוחים הכרוכים לא פעם בפגיעה באיכות החיים של המטופלים. שיטות שונות לטיפול בכלי דם פגומים כבר קיימות ללא צורך בביצוע ניתוחים פתוחים והנושא מתפתח במהירות רבה. פיתוח תרופות ומוצרים אחרים, שקבלתם תתבצע דרך הוריד, יעצרו דימומים ללא התערבות פולשנית. בתחום הכירורגיה האונקולוגית ימצאו שיטות חדשניות לטיפול מקומי על ידי טכנולוגיות שכבר נמצאות בתהליכי פיתוח שונים, שיהיו יעילות ואפקטיביות יותר לטיפול בגידולים שהיום נזקקים לניתוחים גדולים, ארוכים ומורכבים מאוד. חלק ניכר של הניתוחים בעולם מתבצע כיום באמצעות רובוט. המחשבה הרווחת בציבור היא שרובוט הוא זה שמבצע את הניתוח, אך למעשה הכירורג הוא זה שמנתח בעזרת כלים רובוטים יעודים, המספקים לו אבחנה חדה ומדויקת יותר. בשנת 2050 אני מאמין שצירוף טכנולוגיית AI יגרום לכך שהרובוט יהיה מסוגל לנתח בעצמו, לקבל החלטות לבד והדבר ינטרל לחלוטין גורמים אנושיים, כגון עייפות, חוסר ריכוז וחוסר דיוק. למטופלים שלנו אין סיבה לדאגה - אני מאמין שעדיין יהיה כירורג שיפקח על כל התהליך, גם אם זה יהיה מרחוק. אין לי ספק כי בשנת 2050 תחום הכירורגיה יתבצע יותר מרחוק ויאפשר לכל אדם בעולם לבחור את הרופא המנתח, ולקבל את הטיפול היעיל והטוב ביותר. ולסיום, עם כל החידושים והפיתוח המואץ, קצת עצוב לי שהכירורגיה שאני למדתי כל השנים קרוב לוודאי תיעלם מהעולם. ההכשרה תהיה אחרת לגמרי וספק אם דור הרופאים הבא יהיה מסוגל לתת פתרונות יצירתיים לכל דבר כפי שקורה היום. האם זה יהיה לטובתנו? ימים יגידו".
בשבחי הדיגיטציה // ד"ר אורלי ווינשטיין, סמנכ"לית חטיבת בתי חולים וד"ר לילך צולר, ראש אגף טכנולוגיות ובריאות דיגיטלית בכללית
"אחד השינויים הגדולים בכירורגיה בשנים האחרונות הוא הרחבת השימוש בכירורגיה הרובוטית, תוך הטמעת השימוש ברובוטים כירורגיים בבתי חולים בכללית ובבתי חולים נוספים. הניתוחים הרובוטים בטוחים, מדויקים, ונוחים יותר לתפעול. תחום נוסף של חדשנות בכירורגיה הוא טכנולוגיות הדפסת תלת ממד שמאפשרות יישום של רפואה מותאמת אישית בעולם הניתוחים. תוצאות ההדמיה כגון CT של המטופל מעובדות לייצור עצמים מוחשיים, בעזרתם יכול המנתח לתכנן את ההליך הניתוחי בצורה מותאמת למטופל. כמו כן, אנחנו מכינים בטכנולוגיה זו עזרים ניתוחיים בהם משתמש המנתח במהלך הניתוח לצורך ביצוע נכון ומדויק של הניתוח, בהתבסס על נתוניו האישיים של המטופל. בכללית נושא זה הוטמע בכלל בתי החולים ומקודם, עם הצלחות בתחום פה ולסת, אורתופדיה, ניתוחי כלי דם, ניתוחי מוח ועוד. כבר היום רופאים מדפיסים דגמים בגודל אמיתי של אברים ומבצעי הדמיות מקדימות לניתוחים בעזרת דגמים אלה. טכנולוגיה נוספת היא שימוש במציאות מדומה ומציאות רבודה, המבוססת על שיטות הדמיה קיימות, כמו CT. כמו כן נעשה שימוש בטכנולוגיה חדשה נוספת מבוססת על דיגיטציה של סרטים אשר מוקלטים במהלך בדיקות מתחום הגסטרואנטרולוגיה, כמו קולונוסקופיות וכן במהלך ניתוחים. הדיגיטציה מייעלת למידה והכשרה של רופאים, אך בעיקר תאפשר קבלת התראות לרופא המטפל על ממצאים חשודים או סיבוכים אפשריים במהלך הבדיקה, באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית. המאיץ המשמעותי ביותר של חדשנות בעולם הרפואה הוא הבינה המלאכותית, ואנו בכללית גאים להיות מובילים עולמיים בתחום זה. ההאצה הטכנולוגית בעזרת יכולות רובוטיקה, הדפסות תלת ממד, מציאות רבודה ועיבוד נתונים מתקדם בעזרת בינה מלאכותית, החלה לייצר שינוי של ממש בטיפול הרפואי ואנו צופים ששינויים אלו רק יתגברו ויבטיחו שירות רפואי יעיל ומותאם אישית למטופלים".
מוכנים ומעורבים יותר בניתוח // פרופ' גיא להט, מנהל המערך הכירורגי במרכז הרפואי איכילוב תל אביב
"הכירורגיה בשנת 2050 תהיה שונה מהותית מהכירורגיה שאנחנו מכירים. במגבלות הטכנולוגיות העיקריות שמוכרות לנו היום אני צופה שינויים משמעותיים באופן ביצוע ניתוחים, בהתאמת הטיפול למטופל – רפואה מותאמת אישית, ובהתנהלות מערכות הבריאות. בנוסף, אופן הנגשת המידע והתפתחות כלים חדשים יאפשרו למטופלים להגיע מוכנים יותר למפגש עם המנתח, להיות מעורבים יותר, ולבחור נכון יותר.
הכירורגיה תהיה מבוססת על רובוטיקה. הרובוטיקה תמשיך להתפתח, הרובוטים יהיו קטנים, מדויקים, זולים וזמינים יותר. התפתחות ה- AI והטכנולוגיה הרובוטית יאפשרו למנתחים לבצע ניתוחים מדויקים יותר וייתכן שנוכל לבצע ניתוחים מרחוק. גם האפשרות ששלבים מסוימים בניתוח, ואולי הניתוח כולו (בניתוחים נבחרים), יבוצעו באופן אוטונומי אינה בלתי סבירה. הכירורג ישתמש במודלים תלת ממדיים, ובטכנולוגיות מתקדמות של מציאות רבודה VIRTUAL REALITY שיהיו מוטמעות בתוך המערכת הרובוטית או יפעלו לצידה ויתממשקו אתה. זאת ועוד, ייתכן שעד 2050 מנתחים יוכלו להדפיס איברים ומקטעי איברים מרקמות החולה שיושתלו לאחר כריתת איבר נגוע בסרטן. בהנחה שחלק גדול מהרפואה יתבסס על בינה מלאכותית- AI, גם איתור גורמי סיכון והכנת החולה לניתוח יהיו מבוססי אלגוריתמים של AI. לא מן הנמנע שגם ניהול המנותחים לאחר הניתוח יהיה תלוי במידה כזו או אחרת בטכנולוגיות מבוססות AI שיאפשרו זיהוי מוקדם יותר של סיבוכים וישפרו את תהליכי ההתאוששות והשיקום. הניטור יהיה מדויק ומקיף יותר, הוא יהיה רציף ויכלול אינספור נתונים. מערכות ניתוח המידע והסקת המסקנות יהיו מהירות מאד, רגישות ואמינות ויהיו כלי בידי הכירורג המטפל למעקב והתאוששות מבוססת נתונים ומותאמת אישית.
אני צופה שמערכות הבריאות תהיינה מחוברות אחת לשנייה עם שיפור ניכר בשיתוף המידע, דפי חולים יכללו את כל המידע עבור כל המטפלים, והחולים יהיו ינוהלו באופן חכם יותר. החיבור בין המערכות יאפשר קיצור בתהליכי אבחון, איתור מטופלים שנופלים בין הכיסאות, ומתן טיפול מהיר יותר תוך הנגשת כירורגיה מתקדמת לציבור גדול יותר. מערכות מתקדמות שעובדות בסנכרון, תוך שימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית יאפשרו גם צמצום פערים קיימים באיכות הטיפול בין קבוצות שונות באוכלוסייה. לסיכום, הכירורגיה ב 2050 תהיה אוטונומית, לפחות בחלקה, מבוססת AI, מדויקת ובטוחה יותר. הטכנולוגיה תייעל גם את מערכות הבריאות והטיפול בחולים יהיו יעיל יותר תוך הנגשת טיפול איכותי מתקדם לציבור גדול יותר".
כירורגיה אונקולוגית מותאמת אישית // פרופ' חנוך קשתן, מנהל המערך לכירורגיה בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד
"שימוש נרחב הן ב- Big data analysis והן בבינה מלאכותית יביא להבנה טובה יותר הן של גורמים למחלות והן של תוצאי טיפול במחלות שונות כולל ניתוחים. הבנה כזאת תביא גם לפיתוח תרופות חדשות וגם לשינוי באינדיקציות לניתוחים כפי שאנו רואים אותן היום.
כירורגיה מותאמת אישית של מחלת הסרטן. הבנה טובה יותר של מחלת הסרטן והגנטיקה שלהן (ההרכב הגנטי של גידול במעי הגס, לדוגמה, איננו זהה אצל כל אלה שלקו בגידול זה), תביא להתאמה יותר מדויקת של הטיפול למטופל. אם וכאשר נוכל לדעת מראש איזה גידול יגיב לטיפולים לא ניתוחיים (טיפולים ביולוגיים, אימונולוגיים או טיפולים אונקולוגיים אחרים) ואיזה לא, נוכל מצד אחד לחסוך לחלק מהמטופלים טיפולים קשים, שלא ייטיבו איתם ומצד שני לחסוך לחלק מהמטופלים ניתוחים מורכבים, שלעתים כרוכים בסיבוכים קשים.
שינויים טכנולוגיים יביאו לתוצאות טובות יותר בניתוחים. הכירורגיה הרובוטית – נכון יותר לומר כירורגיה בעזרת הרובוט - תופסת תאוצה בכל העולם. הכירורג הוא זה שמפעיל ושולט ברובוט, אבל הדיוק הטכני מביא לתוצאים ניתוחיים טובים יותר. שינויים טכנולוגיים יאפשרו תוך כדי הניתוח להבדיל בין רקמה בריאה ורקמה חולה. יש לזה חשיבות רבה בכירורגיה של מחלת הסרטן. הכירורג צריך לוודא בזמן הניתוח, שהוא אכן הוציא את כל הגידול ולא השאיר מאחור תאים סרטניים, שעלולים להתפתח בהמשך למחלה חוזרת.
שחזור איברים – הדפסה תלת-ממדית הן של איברי השלד והן של איברים פנימיים. לדוגמה, כריתה של חלקים ממערכת העיכול שאין בנמצא אפשרות להשתיל אחרים במקומם, (כמו וושט או מעי) תוכל למנוע את הנכות תפקודית קשה אצל מטופלים אלה. שימוש ב -Virtual and augmented reality יביא להבנה טובה יותר של האנטומיה הניתוחית ולדיוק גדול יותר בזמן הניתוח, מה שיאפשר כריתה בזמן הניתוח רק את מה שצריך עם נזק מינימלי לרקמה הבריאה מסביב".
