"הפעלנו יכולות טכנולוגיות עבור פצועי הגפיים"

בשנים האחרונות נאלצה מערכת הבריאות הישראלית להתמודד עם שני אירועים משמעותיים: מגפת הקורונה ומלחמת חרבות הברזל. לדברי פרופ' יורם וייס, מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, בכל אחד מהאירועים התגלו עוצמות אדירות של המערכת במדינה. "הקורונה הוכיחה את היכולות הרפואיות שלה", הסביר פרופ' וייס בוועידת ישראל לרפואה של הארץ Labels, "בעוד שהמלחמה הנוכחית מוכיחה את החוזק האנושי של המערכת ואת יכולתה להמשיך ולספק את כל שהיא נדרשת, גם כשאנשי צוות רבים גויסו לשירות מילואים. רבים התייצבו באופן מיידי כדי להעמיד את התשתיות הראויות".

צורך נוסף שהתעורר בעקבות המלחמה הוא הטיפול בפציעות הגפיים מהן סובלים חיילים רבים שמגיעים לבתי החולים. "המחלקות האורתופדיות והמחלקות לכלי דם בולטות במיוחד", אמר פרופ' וייס לשדרנית רדיו ירושלים מאיה חסון קראוס, "ואף הפעלנו בהדסה יכולות טכנולוגיות בדמות הדפסה תלת־מימדית לשחזור מפרקים. לקחנו טכנולוגיה שעדיין היתה בשלב הפוטנציה — והפכנו אותה, תוך כדי המלחמה, לשימושית".

יותר מ–150 רופאות ורופאים מהדסה גויסו למילואים לצד 200 אנשי צוות נוספים, אך העבודה בבית החולים נמשכה כבשגרה. "מהר מאוד הבנו את משמעות המלחמה והפעלנו תשתית לפעילות תת־קרקעית בשני בתי חולים: עין כרם והר הצופים", הסביר וייס. המרכז הרפואי החליט על זירוז פרויקט בניית בניין השיקום בהר הצופים, שהיה אמור להיפתח רק בחודש הבא, ובתוך שלושה חודשים מ–7 באוקטובר — הוא נפתח. "כבר ביום הראשון קיבלנו את הפצועים ונוכחנו במחסור של מיטות שיקום במדינה", אמר וייס, "והיום אנחנו מטפלים ב–35 חיילים מאושפזים ובעוד 300 חיילים שמגיעים ויוצאים במסגרת אשפוז היום, בד בבד עם מסגרת הטיפול הרגיל באזרחים שממשיכים להגיע".

לדעת פרופ' וייס, תופעת הפוסט־טראומה רחבה הרבה יותר משחושבים. "כפי שראינו בתחילת שנות ה–2000: גם מי שנראה חזק — ברגע שמתחילים לדבר איתו מתגלים הסימנים של פוסט־טראומה. אבל היום כל הנושא של פסיכיאטריה, פסיכולוגיה וסיוע נפשי 'יצא מהארון', ומדברים עליו בחופשיות".

פרופ' וייס הזכיר את ההקפדה של בית החולים על המשך מחקר ופיתוח וכן את חשיבות ההתנהלות הבינלאומית, על אף קשיים שהתעוררו בעקבות המלחמה. "המשכנו להוציא רופאים לכנסים ולאירועים שבהם הם אמורים להרצות, כדי שלא ייווצר מצב שישראל לא נוכחת", הסביר וייס, "למרות שאנו מזהים פגיעה ברצון לתשתית מחקר ופיתוח עם ישראל". לדבריו, במקרים כאלה ביה"ח פועל עם גורמים במדינה כדי לעצור את הסחף. "מערכת הבריאות בישראל היא דוגמה לעבודה משותפת של יהודים וערבים, מוסלמים ונוצרים", אמר, "הדסה היא הדוגמה לכך".

בשיתוף המרכז הרפואי הדסה