מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם מצוקת כוח אדם מתמשכת שבאה לידי ביטוי במחסור קבוע ברופאים, ואף בקושי לשמר את הקיימים. "חייבים לומר שאנחנו כבר מגדילים משמעותית את כמות הסטודנטים השנתית", אמר ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' יוסי מקורי, בוועידת ישראל לרפואה של הארץ Labels. לדבריו, פתרון הבעיה לא טמון רק בהגדלת קיבולת הסטודנטים. "נדרשת הסדרה רגולטורית של התחום, לרבות הגדרת תקינה מיוחדת למורים, הכללה של רפואה בקהילה בתוכנית ההוראה, וצמצום עבודת רופאים בהתנדבות", אמר.
לפי איילת גרינבאום, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, התוכניות להגדלת מכסת הרופאים נמצאות בשלבי יישום מתקדמים. "ביטלנו את תוכניות הלימוד לסטודנטים אמריקאים ופינינו עוד מקום לישראלים", אמרה גרינבאום, "הנחלנו תוכניות לרופאים עולים והקמנו מנהלת מיוחדת להכשרת עולים מאוקראינה".
שיתוף פעולה שהצליח במיוחד נערך בין ביה"ס לרפואה באוניברסיטה העברית לבין ביה"ח הדסה, שערי צדק, קפלן וקופות החולים. "היתה הירתמות מדהימה. האוניברסיטה קלטה יותר מילואימניקים מכל מקום אחר, בזכות ההתחייבות של בתי החולים לקלוט אותם בעוד 5–4 שנים", גילה פרופ' אלי פיקרסקי, דיקן הפקולטה באוניברסיטה העברית. "אסור לנו לחבל במערכת היחסים הזו ולהפוך אותה למערכת מבוססת תמריצים כלכליים", קבע.
לפי פרופ' עידו וולף, ראש ביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הכשרה של סטודנט לרפואה חייבת להיות מבוססת על אקדמיה איכותית. "לא מדובר בסתם פס ייצור", ציין פרופ' וולף, "יש סברה שעדיף הרבה בינוניים על פני מעט טובים ולדעתי זה לא נכון, להיפך — יש לנו פערים גדולים להשלים מול העולם". כל המשתתפים הסכימו כי תנאי הקבלה ללימודי הרפואה צריכים להיות מותאמים לזמן ולתקופה, ובה בעת לשמר מערכת סינון יעילה. "אין היום דרך לנבא את הצלחתו של תוצר שבא לידי ביטוי 12 שנים לאחר שהתקבל", הסביר פרופ' מקורי, "לכן הטובים ביותר צריכים להתקבל".
אי אפשר להתעלם מהעובדה שלימודי רפואה דורשים זמן וכסף רב, ולכן מושכים אליהם בעיקר סטודנטים משכבות סוציו־אקונומיות גבוהות. לדברי עו"ד נילי אלכסנדרוביץ, רכזת סינגור לשוויון במערכת הבריאות בעמותת רופאים לזכויות אדם, הפתיחה המתוכננת של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת רייכמן רק תעמיק את אי־השוויון. "מה יעשו אלו שזקוקים ללימודים מסובסדים?", שאלה אלכסנדרוביץ, "כל עוד אין רגולציה, אנו נכניס אוניברסיטה לעשירים על חשבון השדות הקליניים — שהם משאב ציבורי".
פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל שיבא, דיקן מייסד ביה"ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן (בהקמה) ויו"ר איגוד מנהלי בתי חולים יצא להגנת בית הספר הפרטי, ואמר כי המודל של רייכמן יציע לתקצב סטודנטים שיתחייבו לעבוד בפריפריה, לצד הנהגת תוכנית מלגות ושילוב הוראה בקהילה עם קופות החולים. "ישראל צריכה ויכולה להכשיר את כל הרופאים הנדרשים", אמר פרופ' אפק, "רייכמן יכשיר רופאי קהילה ורופאים שיקדמו חדשנות".
פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, סיפר על הקמת פקולטה ראשונה מסוגה לרפואה חוקרת. "הסטודנטים יעסקו במחקר בכל התחומים. לא רק בסרטן, אלא גם באופטיקה, AI, וכל מה שיבנה את רפואת העתיד", אמר פרופ' חן, "יש ערך מוסף אדיר להכשרת רופאים חוקרים שמכירים את המדע.זה יעזור למחקר הבסיסי והפרה־קליני, יסייע להיכרות עם טכנולוגיות, שיטות פעולה ותחומים חדשניים".
מנחה: מאיה חסון קראוס; משתתפים: עו"ד נילי אלכסנדרוביץ, רכזת סינגור לשוויון במערכת הבריאות בעמותת רופאים לזכויות אדם; פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל שיבא, דקאן מייסד ביה"ס לרפואה, אוני' רייכמן (בהקמה) ויו"ר איגוד מנהלי בתי חולים; איילת גרינבאום, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות; פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי ת"א, ראש ביה"ס לרפואה, אוני' תל אביב; פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע; פרופ' יוסי מקורי, ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה; פרופ' אלי פיקרסקי, דיקן הפקולטה לרפואה, האוני' העברית
