עד לא מכבר התייחס עולם הרפואה למין המטופל תוך הנחה שהמגדר נגזר ממנו, וכי הוא חייב להיות בינארי. "מין זו הגדרה כרומוזומלית. לעומתו, למגדר יש הגדרה רחבה הרבה יותר — והיום אנו יודעים שמדובר בתפיסת האדם את עצמו, ושל החברה אותו", אמר פרופ' מרק גלזרמן, מייסד ויו"ר החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר. בפאנל "רפואה, תרופה, אישה" שהתקיים בכנס בריאות האישה של הארץ Labels הוסיף גלזרמן כי מוטב שכל בעלי המקצוע הקשורים ברפואת האדם יעסקו במין ומגדר — בהם הפסיכולוג, הכירופרקט וגם המורה ליוגה.
"אני רופאת נשים, ולא תמיד ידעתי מהי רפואת מין ומגדר", העידה ד"ר רולה פרח, מרצה בכירה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן, "חשבתי שאולי זה קשור לקהילת הלהט"ב". לדבריה, היום מדובר בנושא שנדרש להיות בבסיס חינוך הסטודנטים לרפואה: "חשוב להכיר את ההבדלים בתפקוד כל מערכות הגוף". לראיה, השבוע הושק קורס בנושא לסטודנטים בשנה השנייה בפקולטה לרפואה בצפת.
לדברי מלי קושא, המשנה ליו"ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה, לשעבר מנהלת בית חולים ורשת דיור מוגן נוה עמית - מאוחדת ויו"ר קבוצת מחקר Medonna, נשים מהוות 70% מכח העבודה העולמי בתחום הבריאות והרווחה אך ההערכה שהן מחזיקות רק 25% מהתפקידים הבכירים. הסברה הקיימת היא שיותר נשים בתפקידי מנהיגות בכירים יוכלו לתמוך במדיניות התומכת בבריאות האישה וחברות עשויות להפיק תועלת מכח עבודה בריא.
בדו"ח מבקר המדינה מ2014, הופיעה הערה לשר הבריאות, להנהלת משרד הבריאות ולנציבות שירות המדינה על הצורך הדחוף להציב יעד של ייצוג הולם של נשים בתפקידי ניהול בכירים. במחקרים מהעשור האחרון נמצא כי הנהלות ודירקטוריונים עם איזון בין גברים ונשים עובדים טוב יותר בצוות, משיגים ביצועים טובים יותר, מנהלים משברים בצורה יעילה יותר וחשוב מכל מייצרים שורות תחתונות גבוהות יותר. "אני מאמינה שהכישורים מביאים אנשים למקומות הנכונים. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שיש מיעוט נשים בהנהגה בכל המגזרים בישראל - מהממשלה, דרך הרשויות המקומיות. אני מאמינה שהשיוויון הוא לא רק ערך וחזון אלא גם אמצעי חיוני ודחוף לקידום איכות החיים, הבריאות והאושר של כולנו", קבעה. "מערכת הבריאות יכולה להוות דוגמה למשרדי ממשלה ורשויות מקומיות. היא חשפה את הנתונים של שיעור נשים בעמדות מפתח במערכת בריאות ותעשיית הפארמה:
לשאלה האם נשים מקבלות טיפול איכותי, משיבה מלי קושא: "אחת ההגדרות לאיכות: הטיפול הנכון למטופל הנכון על ידי המטפלים הנכונים במקום הנכון על פי הצרכים והעדפות של המטופל בכל זמן ובכל ביצוע. האם זה מתקיים בקרב 51% מהאוכלוסייה, הנשים? ממש לא! אין לנו את המומחים בזמינות ונגישות בכל מקום ובכל זמן. האם הנשים מקבלות את הטיפול הנכון? לצערי גברים הם תקן הזהב לטיפול. חקר הביולוגיה האנושית פועל על פי ברירת מחדל לגוף הגברי. חשוב לדעת כי ב-100 השנים האחרונות, ה-FDA אישר 1,500 רכיבי תרופה חדשים, אך רוב התרופות הנמצאות בשימוש כיום מעולם לא נבדקו על נשים. הטייה גברית נפוצה גם ב80% מהמחקרים בבעלי חיים. אפילו התרופה להגברת החשק המיני לאשה נוסתה על גברים".
פרופ' גלזרמן התייחס בדיון למחזור החודשי, אותו כינה "טלטלה מבחינה פיזיולוגית". לדבריו, לא כל הרופאים שואלים באשר לווסת האחרון שמקבלת מטופלת, על אף שמדובר במידע חשוב. "יש מחלות שמתפרצות בזמן הווסת: מחלות סומאטיות, מאקנה ועד אפילפסיה, סכרת ועוד. מחלות שונות מתנהגות שונה בזמן וסת. אז למה לא מתייחסים לפרט החשוב הזה?", שאל. גלזרמן ציין כי רוב התרופות נבדקו על גברים, אולם ישנן מחלות שנחקרו על נשים — ומוטב להכירן. "ההבדלים בין המינים לא מסתכמים בכך שלאישה יש שדיים ורחם", אמר, "רפואה מודעת מין ומגדר אינה גינקולוגיה משודרגת". ד"ר פרח הצטרפה לדבריו: "יש הבדל בין לב אישה ללב גבר", אמרה, "והבדל גם ב'הזדמנות' של המחלה: אישה יכולה לחטוף התקף לב, להגיד לרופא שיש לה חולשה ושהיא עייפה — ומי בכלל יחשוב על התקף לב. אם גבר היה בא ואומר את אותם דברים — אפילו נהג המונית יאבחן שמדובר בהתקף".
מנחה: מרב מילר, קשת 12; משתתפים: פרופ' מרק גלזרמן, מייסד ויו"ר החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר; ד"ר רולה פרח, מרצה בכירה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן; מלי קושא, משנה ליו"ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה, מנהלת בית חולים ורשת דיור מוגן נוה עמית, מאוחדת לשעבר ויו"ר קבוצת מחקר Medonna
