העובדה כי מיגרנה נמנית עם המחלות הנשיות היא בעוכריו של הטיפול במחלה. "מיגרנה שכיחה יותר באופן מובהק בקרב נשים, משום שהטריגרים העיקריים של מיגרנה הם הורמונליים", אמרה ד"ר אמילי אלפנט טוויג, מומחית בנוירולוגיה ומנהלת מרפאת כאב ראש במרכז הרפואי מאיר.
בפאנל "הנוסחה לחיים ארוכים ובריאים" בכנס בריאות האישה של הארץ Labels הסבירה אלפנט טוויג שמצבים הורמונליים נשיים, כמו צניחת אסטרוגן משמעותית לפני הווסת, קשורים בהישנות המחלה. "מיגרנה היא מחלה עם סימפטומים פיזיולוגיים לכל דבר ועניין", קבעה ד"ר אלפנט טוויג. "בתהליך אבחון המחלה, לא אחת קורה שהמדדים מצביעים על ערכים תקינים — אך האישה עדיין מלינה על כאבים חזקים ומתארת סבל של ממש", אמרה. "זו גם הסיבה שרופאים שאינם מודעים לכך עשויים לפטור את האישה בכך שמדובר במשהו נפשי. אבל חשוב לדעת שכיום יש פתרונות חדשים וכדאי להיוועץ ברופא כדי לקבל טיפול מתאים למיגרנה", הדגישה.
לדבריה, המודעות לכך מהווה מרכיב חשוב מאוד לשם התאמת הטיפול הרפואי במיגרנה לגוף האישה, למחזור החודשי, וכן לתקופות הורמונליות שונות בחייה של אישה דוגמת ילדות, פוריות, גיל המעבר ועוד.
ד"ר אלפנט טוויג הוסיפה כי על סמך ההבנה שמיגרנה היא מחלה הורמונלית נמצאו כל מיני משתנים בעלי אפקט הורמונלי — ועשויים להשפיע על תדירות ועוצמת ההתקפים של המחלה. "קפאין, למשל, מגביר מאוד מיגרנה", העידה, "כמו גם חוסר ועודף שינה".
טלי רוזין, מנכ"לית עמותת אחת מתשע, אמרה כי "קיימת מחלוקת באשר ליעילות המישוש העצמי לצורך אבחון של סרטן השד". לדבריה, מחקרים הוכיחו כי בדיקה באופן זה אינה מונעת תחלואה ותמותה במחלה. "לכן חשוב מאוד ללכת לכירורג לצורך בדיקות לאבחון מוקדם של סרטן השד", הסבירה רוזין, "אולם לא מהסיבה שכולם חושבים — לבדיקת מישוש על ידי כירורג שד יש אפס אחוזי תרומה באבחון מוקדם ומניעה של המחלה — אבל לביצוע שאלון הערכת הסיכון למחלה, שמבצעים יחד עם הרופא, יש חשיבות עצומה לאין שיעור".
"מבחינה כמותית, ישראל היא מעצמה של טיפולי פוריות", אמר פרופ' ראול אורביטו, יו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות ומנהל המכון לפוריות והפריה חוץ–גופית במרכז הרפואי שיבא. אורביטו תולה נתון זה בעובדה שהטיפולים הללו ניתנים בישראל ללא עלות. "למעשה, אנחנו מעצמה של טיפולים חסרי תוחלת", אמר, "כי הטיפול ממומן עד שני ילדים, ועד גיל 45. כך אישה בגיל 44 יכולה לקבל טיפולים על אף שהסיכוי המעשי להריון במצב הזה נמוך מאחוז". לפי אורביטו, עדיף שהתקציבים לטיפולים אלה יועברו לטיפולים באמצעות תרומת ביצית או להקפאת ביציות לשימור פוריות בגילים צעירים יותר. "החיסכון הכלכלי במהלך הזה יהיה אדיר — וכך גם הסיכויים להיכנס להיריון", קבע.
מנחה: מרב מילר, קשת 12; משתתפים: טלי רוזין, מנכ"לית עמותת אחת מתשע; ד"ר אמילי אלפנט טוויג, מומחית בנוירולוגיה, מנהלת מרפאת כאב ראש, מרכז רפואי מאיר; פרופ' ראול אורביטו, יו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות, מנהל המכון לפוריות והפריה חוץ-גופית, מרכז רפואי שיבא
