בשנת 2013, סמנתה בלום נסעה עם בעלה ושלושת ילדיה מביתם שבאוסטרליה לחופשה מהנה בתאילנד. באחד מימי החופשה, היא עוברת תאונה מחרידה שמותירה אותה משותקת. היא שוקעת בדיכאון ולא מבינה מי היא עכשיו אחרי שאיבדה את היכולת ללכת. ואז, שנה לאחר התאונה הנוראית, בנה מוצא עקעק פצועה – סוג של ציפור שיר ממשפחת העורבים. הקשר המפתיע שנרקם בין בני הבית לציפור הפצועה, לה הם מעניקים את הכינוי "פינגווין", הוא הבסיס עליו נבנה הסרט "לומדת לעוף".
סיפורה של משפחת בלום יצא לאור במסגרת הספר "פינגווין בלום" שנכתב על ידי בראדלי טרבור גרייב ושולב יחד עם צילומים של קמרון בלום, בעלה של סמנתה, העוסק כצלם מקצועי. הספר, שהפך לרב מכר בינלאומי, היווה את ההשראה לסרט "לומדת לעוף" (PENGUIN BLOOM) שמוקרן בימים אלו בבתי הקולנוע בישראל. מי שנכנסה לנעליה של סמנתה בלום היא השחקנית המוכשרת נעמי ווטס ("מלהולנד דרייב", "קינג קונג", "הצלצול") שהייתה מועמדת לשני פרסי אוסקר. כאשר ווטס קראה את סיפורה של סמנתה, היא כל כך התרגשה ממנו, שפעלה כדי לעבד אותו לסרט. ליוצר הקולנוע והטלוויזיה האוסטרלי גלנדין אייבין שקיבל לידיו את המשימה, היה חשוב להציג באופן אותנטי את הסיפור מעורר ההשראה. משפחת בלום עצמה הייתה מעורבת בהפקת הסרט – סמנתה העבירה לאייבין הבמאי את יומניה האישיים שחשפו את ההתמודדות שלה עם פציעתה. הצילומים אף נערכו בבית המשפחה שבאוסטרליה.


להפקת הסרט נרתמו לא פחות משמונה ציפורי עקעק שגילמו את פינגווין. בראיון לתחנת הרדיו NPR, ווטס סיפרה על העבודה עם הציפורים. היא העידה שמדובר בציפורים חכמות במיוחד, שקל לאמן אותן ושהן תמיד סיפקו על הסט סצנות מבריקות. ווטס עצמה מספקת תצוגת משחק מרשימה ומעוררת הזדהות, וניתן לחוש בקלות מבעד למסך בכימיה המבריקה שלה עם צוות השחקנים - אנדרו לינקולן, המוכר לנו מהסדרה "המתים המהלכים", שמגלם את בעלה של סמנתה, קמרון בלום, וג'קי וויבר, שהייתה מועמדת לפרס האוסקר על הופעותיה בסרטים "ממלכת החיות" ו"אופטימיות היא שם המשחק", המגלמת את ג'אן. קשה גם שלא להתרגש מההופעה של גריפין מרפי ג'ונסטון בן ה-12 המגלם את נואה, בנה של סמנתה. הסיפור מוצג כקריינות מפיו של נואה, ומעניק לנו זווית מרתקת על ההתמודדות של הילדים עם הטראומה.
הצילום המהפנט של סם צ'יפלין שתיעד את החוף בניו סאות' ויילס, משרת היטב את העלילה – הים הפראי המנצנץ בשמש מוצג כניגוד מוחלט לחשיכה ולייאוש שבה נמצאת סמנתה, והמרחבים הפתוחים והשלווים הם סימן לאופטימיות שעוד תבוא.
"לומדת לעוף" הוא סרט עדין, אינטימי ומרגש, שיגרום לכם לא אחת להזיל דמעה. הסרט יעורר בכם את התחושה שגם אם קורה הדבר הנורא מכל – כל מה שאנחנו זקוקים לו זה מישהו שייתן לנו כנפיים, ידחוף אותנו ויעזור לנו להתרומם ולעוף.
בקולנוע ב-23 ביוני.
בשיתוף סרטי יונייטד קינג








