לפני שנתיים, הבימאי והמחזאי פלוריאן זלר, הדהים את הצופים עם סרטו עשור השבחים "האב". הסרט, המבוסס על מחזה מקורי אותו כתב זלר ועובד לתסריט על ידי כריסטופר המפטון, גרף שלל פרסים בהם פרס האוסקר על השחקן הטוב ביותר. אנתוני הופקינס האגדי גילם בסרט איש קשה ומתבודד אשר מתמודד עם דמנציה ודוחה כל מטפל שמציגה בפניו אן, בתו המסורה. כעת, יוצא בימים אלו לאקרנים סרט נוסף של זלר "הבן" - גם הוא מבוסס על מחזה בימתי אותו כתב זלר ושעובד על ידי המפטון. ממש כמו "האב", גם "הבן" הוא דרמה מטלטלת ורגישה הנוגעת בנבכי נפשו של האדם ועוסקת בסוגיות אנושיות עמוקות.
במרכז העלילה של "הבן" עומד פיטר (בגילומו של יו ג'קמן המופלא) – עורך דין ניו יורקי שחייו מעוררי קנאה. יש לו קריירה מצליחה עם עתיד בתחום הפוליטי, הוא נשוי בשנית לאישה יפהפייה (ונסה קירבי מ"הכתר") והוא אבא לתינוק מתוק. חייו מתנהלים על מי מנוחות עד שיום אחד נשמעת דפיקה בדלת – בפתח ביתו ניצבת גרושתו קייט (לורה דרן המצוינת) שמטילה עליו פצצה – בנו בן ה-17, ניקולס (זן מקגראת') לא הגיע לבית הספר במשך חודש שלם והוא סובל ממצב נפשי רעוע. פיטר מחליט לעשות את הדבר הנכון ולאפשר לבנו לגור איתו ועם משפחתו החדשה. האם הוא יצליח להציל את בנו מהדיכאון העמוק אליו שקע?
"הבן" הוא מעל לכל תצוגת מופת של משחק. יו ג'קמן, שכבר הוכיח עד כמה הוא מוכשר כשהיה מועמד לאוסקר על תפקידו ב"עלובי החיים", מעורר בסרט הזדהות רבה. אנחנו כצופים מבינים את כל הלחצים והחששות שעמם הוא מתמודד מול בנו הבוגר, ומרגישים כלפיו חמלה גם כאשר הוא עושה טעויות. ונסה קירבי, המגלמת את אשתו השנייה בת', הרשימה אותנו כבר בסדרה "הכתר" כשגילמה את הנסיכה מרגרט, וגם כאן ב"בן" היא עושה עבודה יוצאת מן הכלל. לורה דרן, שכיכבה בדרמה מופלאה אחרת, "סיפור נישואים", מפלחת את הלב כאשתו לשעבר של פיטר, וכך גם אנתוני הופקינס - שאמנם נותן הופעה קצרה אך עוצמתית במיוחד.
מעל לכל עומד זן מקגראת' המגלם את ניקולס. זהו תפקידו המשמעותי הראשון של זן, אחרי ששיחק בסדרת הנעורים "אופוריה". על אף שהוא בן 20 בלבד, זן מציג יכולות משחק משובחות ששחקנים ותיקים ומנוסים ממנו היו יכולים רק לחלום עליהן. גם כאשר אין לו דיאלוגים, הוא מצליח מבטא את הכאב שלו עם שפת גוף, מימיקה ועיניו המיוסרות.
אחד הנושאים שבהם עוסק "הבן" הוא הפחד של בני גיל העמידה מדור הצעירים, מכך שהם אינם מצליחים להבין אותם. כאשר פיטר מדבר עם בנו ניקולס, הוא לא יודע לומר מהי אמת ומה שקר מהדברים שניקולס מספר לו. האם בנו מאושר או שמדובר בזיוף גדול? והאם הוא אבא טוב כמו שאביו מעולם לא היה, או שהתקופה הקשה שבנו עובר היא באשמתו?
הסרט נע בין פלאשבקים מהעבר– מהחופשה המשפחתית הקסומה והשלווה אל עבר ההווה שבו הדיכאון אופף כל פינה בבית. גם אחרי שמנגבים את הדמעות שזולגות באולם הקולנוע, הסרט הזה מותיר את הצופים עם שאלות רבות. וזאת בדיוק הגדולה שלו – במשך 124 דקות הוא מעביר את הצופים סערה רגשית עצומה, ומוביל להרהור לגבי התפקיד של ההורים בגידול ילדיהם והאחריות שיש להם על חייהם.
בשיתוף סרטי יונייטד קינג
