מדי שנה מגיעים לאירופה מיליוני פליטים מהמזרח התיכון וממדינות שונות מאפריקה. הם נמלטים מהזוועות שבארץ מולדתם ומקווים להתחיל חיים חדשים ולבנות עתיד טוב יותר בעולם המערבי. אלא שגם באירופה אותם גברים, נשים וילדים נאלצים להתמודד עם עוולות חברתיות, עוני וניצול. אנחנו כמעט ולא שומעים את קולם של אותם הפליטים שחיפשו מקלט ממציאות חייהם הנוראית, אך סרט עלילתי חדש מפנה, סוף סוף, זרקור על סיפורם.
"טורי ולוקיטה", אותו ביימו הבמאים הבלגיים המוערכים ז'אן פייר ולוק דארדן, מספר על שני פליטים צעירים מאפריקה – טורי ולוקיטה - המגיעים לבלגיה. הם מתחזים לאחים על מנת לקבל מעמד של תושבי קבע בבלגיה, אבל מוצאים את עצמם מנוצלים על ידי האנשים שעזרו להם להימלט מארצם ועל ידי רשת של סוחרי סמים המתמרנת אותם.


ז'אן פייר ולוק דארדן ידועים בבימוי הריאליסטי והסוחף שלהם. אחרי שזכו בפרסים הנחשקים של פסטיבל קאן על סרטים רבים ביניהם "רוזטה", "הילד" ו"השתיקה של לורנה", גם כאן הם זוכים לשבחי המבקרים ולפרס מיוחד מטעם חבר השופטים של פסטיבל קאן. סוד הקסם בסרטיהם של האחים המוכשרים, שבא לידי ביטוי גם בסרט "טורי ולוקיטה", הוא היכולת לעורר הזדהות עמוקה.
טורי ולוקיטה מגיעים מעולם אחר השונה כל כך מעולמם של מרבית הצופים, ובכל זאת אי אפשר שלא להתאהב בהם. כמו בסרטיהם הקודמים, גם כאן צמד הבמאים בחרו ללהק לתפקידים הראשיים שחקנים שאין להם כל רקע במשחק. בשל כך, המשחק של פבלו שילס (טורי) וז'ואלי מבונדו (לוקיטה) הוא כל כך אותנטי, טבעי ונטול מניירות. על אך שמדובר בסרט עלילתי, בזכות עבודת המצלמה ותצוגת המשחק של השניים, מתקבלת תחושה שהסרט הוא מסמך דוקו מרגש ולא סרט בדיוני.
"טורי ולוקיטה" אמנם מציג עולם קר ומנוכר של ניצול ילדים תמימים, אבל הוא גם סרט על חמלה, חסד ומעל לכל – אהבת אחים. טורי ולוקיטה אמנם מתחזים לאחים ואין ביניהם כל קרבה משפחתית, אבל האהבה שלהם אחד כלפי השנייה היא עצומה ממש כאילו יש ביניהם קשר דם. הם דואגים זה לזו, וצריכים אחד את השנייה כדי לשרוד. בכך, הסרט נותן שביב של תקווה ואופטימיות ושגם בתוך רוע ואכזריות, יש מקום לטוב לב.
הוכחה נוספת ליכולות הבימוי והמשחק של יוצרי ושחקני הסרט טמונה בדבריו של במאי העל מרטין סקורסזה, שאמר את הדברים הבאים על הסרט: "אחת החוויות המטלטלות שחוויתי בקולנוע זה זמן רב. תמיד הערצתי את האחים דארדן ואת הדרך שבה הם יוצרים סרטים – השליטה המוחלטת שלהם בכלי ההבעה הקולנועיים היא שוות ערך רק למימד הרוחני והאתיקה הלא מתפשרת שבה הם מפסלים את הדמויות שלהם, ומסייעים להם לשרוד בעולם חסר רחמים. לעניות דעתי טורי ולוקיטה הוא לא רק אחד הסרטים החזקים שלהם עד היום אלא הישג שיא של ממש בקולנוע העכשווי".
לרכישת כרטיסים לסרט "טורי ולוקיטה" >>
בשיתוף סרטי יונייטד קינג








