לפני פחות מעשור רחוב פין נחשב למקום הכי נמוך בתל אביב. הבניין ברחוב פין 1, הנמצא מול התחנה המרכזית הישנה, היה מוקד לפעילות זנות וסחר בסמים. בחדרים המוזנחים שבבניין שכנו נשים בזנות שנאלצו למכור את גופן בשביל מנת סם, ובמקום פעלו "כספומטים" – חלונות מכוסים דרכם הסוחרים מכרו סמים קשים. הבניין הידוע לשמצה, עבר בשנת 2015 מהפך, כשיזמים רכשו את השטח והפכו אותו ממאורת סמים לפרויקט נדל"ן יוקרתי.
הסרט "הבית ברחוב פין", בבימויו של עמיר מנור, חוזר אחורה לאותם ימים שבהם רחוב פין היה גיהינום עלי אדמות. במרכז העלילה עומדת דינה, בחורה צעירה, המחליטה לנטוש את אמה, לעזוב את עבודתה ולעבור מבאר שבע לתל אביב, כדי לגור עם הגבר של חייה - אבינעם. אלא שתחת המעטה של סיפור האהבה לכאורה, מתגלה לאט לאט המציאות כמחזה אימים בו עליה לגלם את תפקיד האישה-הזונה. חירותה נגזלת ממנה, גופה משועבד, נפשה נרמסת והיא הופכת להיות חלק מסצנת הסמים והזנות בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. המציאות אליה נזרקה דינה מערערת את אבינעם והוא מתבונן מחדש בהחלטותיו ובמעשיו, נקרע בין שצף הרשות ששוטפם אותו אחרי שנים של ניתוק, לבין המקום שלו הוא קורא בית - הסביבה האלימה והמסוכנת, שגובה קורבנות ללא הבחנה. הוא מבין שעליו לבחור.
"הבית ברחוב פין" הוא דרמה בועטת שנועדה לזעזע והיא אכן מצליחה במשימה בזכות תסריט מדויק, צילום ריאליסטי ומשחק אותנטי של כל חברי הקאסט. ניקה בק, שזהו תפקידה הקולנועי הראשון, מעוררת בנו, הצופים, הזדהות כבר מהפריים הראשון. גם כשהיא לא אומרת מילה, העיניים הגדולות ומלאות ההבעה שלה מדברות, וחושפות את מה שמתחולל בנפשה הפצועה של דינה – שחלמה על סיפור אגדה ונכנסה לסרט אימה.
לצידה של בק מככבת ריימונד אמסלם, זוכת פרס השחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט "שבע ברכות". אמסלם מגלמת אישה בזנות עם וותק של שנים, אמא לילד, שמפזרת מעט חום וחמלה במקום כל כך אפל וקודר. לאמסלם יש כריזמה שופעת ולא משנה איזו דמות היא מגלמת, בין אם אישה אצילית כמו ב"שבע ברכות" ובין אם אישה בזנות המכורה לסמים, אי אפשר שלא להתאהב בה.
גם בגזרה הגברית צוות השחקנים מרשים עם רמי הויברגר, המגלם סרסור אכזרי במיוחד, ואימרי ביטון ("שעת נעילה") שעושה מטעמים מדמותו של אבינעם. ביטון הופך את דמות הפושע למורכבת וכזאת שמתחבטת בין דילמות מוסריות לשיקולים אנוכיים.
כפי שהעלילה מרמזת, זהו אינו סרט קל לצפייה. לא תמצאו כאן סיפור אהבה קסום עם סוף מתוק כמו ב"אישה יפה". כאן האישה בזנות לא מתאהבת במיליונר שמחלץ אותה מהרחוב לחיים נוצצים של שמלות נשף. "הבית ברחוב פין" הוא השתקפות של המציאות המכוערת, זאת שאנחנו מעדיפים לעצום עין ולא לראות אותה. מונר הבמאי לא נותן לנו הנחות. הוא לוקח את הצופים לאחד מהמקומות הכי נמוכים בארץ, מאלץ אותנו להישיר מבט אל אותן נשים שהידרדרו לגיהינום ובועט להם בבטן.
בשיתוף סרטי יונייטד קינג
