"למדתי שהיופי של הבלט בא לעתים קרובות במחיר של הקרבה. עם זאת, בתוך ההקרבה הזו טמונה המסירות והתשוקה האמיתית שמזינה את האומנות שלנו". את המשפט הזה אמרה ג'וי וומאק, רקדנית בלט מפורסמת שהייתה לאמריקאית הראשונה שהתקבלה לאקדמיה לבלט בולשוי – בית הספר לבלט במוסקבה הנחשב ליוקרתי ביותר בעולם.
בגיל 15, וומאק נפרדה ממשפחתה שהתגוררה בטקסס ארה"ב, ועברה לגור לבדה במוסקבה. כל זאת במטרה להגשים את חלומה – להיות פרימה בלרינה בלהקת הבלט המובילה של הבולשוי.
כעת, סיפורה המרתק של וומאק (כיום בת 30) מגיע לאקרנים בסרט הסוחף "ג'ויקה", המבוסס על סיפורה האמיתי של הבלרינה המוכשרת. תחת ידיו של הבמאי ג'יימס נפייר רוברטסון ("הסוס האפל"), אנחנו מקבלים הצצה אותנטית לתחרותיות המטורפת, לתובעניות, לאימונים האינטנסיביים וההקרבה העצומה שהיא מנת חלקם של הרקדנים. זאת, לצד ההנאה והסיפוק לעמוד על הבמה ולרקוד לקול תשואות ומחיאות הכפיים של הקהל.
כאן הצילום משחק תפקיד משמעותי כשהוא מדגיש את הפער שבין הבמה אל מאחורי הקלעים – בזמן האימונים של ג'וי, הפריימים חשוכים וקודרים. הצילום כולל קלוז אפים על רגליים מדממות בתוך נעלי הריקוד ועל שברי מאמץ כתוצאה מהאימונים המפרכים, על פניה הרזות של ג'וי שמרעיבה את עצמה, ועל עיניה השקועות מחוסר שינה. ומנגד, כשג'וי נמצאת על הבמה, הצילום הוא צבעוני, זוהר ותיאטרלי, והפריימים נראים כמו מתוך סיפור אגדה. הבמה זה המקום שבו ג'וי מרגישה בבית, כאן היא פורחת וכשהיא רוקדת היא משאירה הרחק מאחוריה את הבדידות, הקשיים ועינוי הגוף והנפש.
מי שנכנסה לנעלי הבלרינה של וומאק היא השחקנית טליה ריידר ("אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים תמיד"). כדי לגלם את דמותה של הבלרינה המצטיינת, ריידר התאמנה במשך שנה על הריקוד, ומי שאמנה אותה על הכוריאוגרפיה היא וומאק עצמה. כפי שניתן להיווכח בסרט, העבודה הקשה השתלמה – ריידר מעניקה הופעה פנומנלית עם משחק משכנע, אותנטי וכובש.
לצידה של ריידר, מככבת דיאן קרוגר ("ממזרים חסרי כבוד", "אוצר לאומי"). קרוגר מגלמת את וולקובה – בלרינה לשעבר ומורה באקדמיה של הבולשוי. וולקובה היא מורה קשוחה שמצפה מהתלמידה שלה לטוב ביותר, ולא מהססת לנקוט ביד קשה כדי להשיג את המטרה. למרות שהיא לעיתים מצטיירת כאישה קרה כקרח, קרוגר מצליחה להכניס אנושיות לדמותה של וולבה באופן שגורם לנו הצופים להתחבר לדמותה.
רבים עשויים להשוות בין "ג'ויקה" לסרט "ברבור שחור" בבימוי של דארן ארונובסקי. נטלי פורטמן, שקיבלה על תפקידה בסרט את פרס האוסקר, גילמה רקדנית בלט שמאבדת את שפיותה בדרך להשגת תפקיד חלומותיה בהפקה של "אגם הברבורים". גם "ג'ויקה" מציג בפנינו את הצדדים האפלים של עולם הבלט, אבל הוא לא שוכח להאיר גם רגעי יופי, סיפוק ותשוקה.
באחת הסצנות וולקובה שואלת את הרקדניות באקדמיה: "מה אתן מוכנות לעשות בשביל תפקיד? כמה מהחיים שלכן אתן מוכנות לתת?". וומאק נתנה את כל כולה ושילמה על כך מחיר, ועם זאת, היא הוכיחה שעם התמדה, שאפתנות ומוסר עבודה, אפשר לעשות היסטוריה. לאורך הסרט, "ג'ויקה" מעביר אותנו מסע רגשי – אנחנו עצובים, כועסים, אבל גם שמחים ומתרגשים, ומעל לכל שואבים השראה שאי אפשר להסביר אותה במילים, אלא רק להרגיש אותה בגוף, ממש כמו בריקוד.
בשיתוף סרטי יונייטד קינג
