אלוף הג'ודו האיראני סעיד מולאי התאמן לקראת הרגע הזה כל חייו. הוא חלם לזכות במדליית זהב באליפות העולם, אבל כשהגיע רגע האמת הוא אולץ לוותר על החלום בגלל סיבות פוליטיות. באליפות העולם בטוקיו בשנת 2018, מולאי אולץ על ידי ממשלת איראן להפסיד בכוונה בחצי הגמר על מנת להימנע מהתמודדות מול הג'ודוקא הישראלי שגיא מוקי.
מולאי, שהיה נתון תחת איומים של פגיעה במשפחתו, התמוטט ופרץ בבכי מאחורי הקלעים אבל נענה לדרישה. אחרי התחרות מולאי החליט להימלט מאיראן. הוא קיבל מקלט בגרמניה, הרחק ממשפחתו שנשארה במולדתו, עבר לייצג את מונגוליה וחזר להתחרות בג'ודו כפליט.
בהשראת המקרה של מולאי ומקרים דומים שבהם איראן סירבה לאפשר למתחרים שלה להשתתף בקרבות נגד ישראלים, צולם "טאטאמי". הסרט, שנקרא על שם המזרן שבו מתנהלים קרבות ג'ודו, הוא תוצר של שיתוף פעולה ראשון מסוגו של במאי ישראלי, במקרה הזה גיא נתיב, זוכה האוסקר על סרטו הקצר 'סקין' ובמאי הסרט, גולדה, ובמאית איראנית, במקרה הזה זאר אמיר איברהימי, זוכת פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן על משחקה בסרט עכביש קדוש.
במרכז העלילה עומדת לוחמת הג'ודו ליילה (אריאן מנדי) והמאמנת שלה מרים (אמיר איברהימי), מקבלות אולטימטום מהרפובליקה האסלאמית של איראן במהלך תחרות אליפות העולם בג'ודו. על ליילה לזייף פציעה ולהפסיד בקרב הבא שלה במטרה להימנע ממפגש עם מתמודדת ישראלית. אם לא תעשה זאת תוכרז בוגדת ותסכן את משפחתה שמתגוררת באיראן. האם ליילה תבחר, בעצת המאמנת שלה, לציית לפקודה או שתבחר להגשים את חלומה להיאבק על זכייה במדליה?
מגוון דמויות של נשים חזקות
כבר מהדקה הראשונה בסרט, כשליילה נפגשת עם המתחרה הישראלית שני לביא (ליר כץ, "המפקדת", "מלאך משחית"), העלילה סוחפת אותנו במלוא העוצמה. המתח הדרמטי נבנה מהפריים הראשון ומתעצם ככל שהתחרות נמשכת והלחצים על ליילה מצד ממשלת איראן מתגברים והולכים. אנחנו נשאבים לתוך עולמה של ליילה, תוך הצגת פלאשבקים מעברה, ולא יכולים לא להזדהות עמה. זאת, בין היתר, בזכות תצוגת המשחק המפעימה של מנדי שמגלמת את הגרסה הצעירה שלה.
בהקשר הזה, צריך להוריד את הכובע בפני היוצרים על בחירתם האמיצה להתמקד בדמות של לוחמת ג'ודו ולא בדמותו של גבר. ליילה היא לא רק ספורטאית, אלא גם אישה נשואה ואמא, והיא חיה במדינה שבה נשים משוללות זכויות ונמצאות תחת דיכוי. למרות זאת, היא משדרת חוזק, עוצמה ונלחמת על חייה – הן בזירת הג'ודו והן מול השלטונות של איראן. ככלל, "טאטמי" מציג בפנינו מגוון דמויות של נשים חזקות שעומדות על שלהן, כך שמדובר בסרט פמיניסטי שכל אישה חייבת לצפות בו.
גם מבחינה ויזואלית, הסרט ראוי לשבחים - הצילום המהפנט של קרבות הג'ודו ילהיב גם את הצופים שאינם חובבים מושבעים של אמנות הלחימה, והבחירה בצילום שחור לבן מעבירה אמירה נוקבת על המשטר האפל של איראן.
הסיכוי לשלום בין איראן לישראל רחוק מאי פעם, ובכל זאת "טאטאמי" מוכיח ששיתוף פעולה בין יוצרים ישראלים ליוצרים איראנים יכול להוליד יצירת מופת, כזאת שנותנת איזושהי תקווה לעתיד.
בשיתוף סרטי יונייטד קינג
