שכול ואבל היו מאז ומתמיד נושא לסרטי קולנוע, וסרטים רבים עסקו בדבר הנורא מכל – אובדן ילד. אבל קשה למצוא סרט שבו גבר מגלה יום אחד שיש לו בן שנולד לפני 20 שנה, ושאותו בן מת בטרם זכה לפגוש ולהכיר אותו. כמעט אף תסריטאי לא חשב על סרט כזה, חוץ מהקולנוען המוכשר שבי גביזון.
בשנת 2017, אחרי היעדרות של כעשור ממסך הקולנוע ולאחר שיצר את סרטי המופת "חולה אהבה משיכון ג'", "האסונות של נינה" ו"שורו", חזר גביזון למסך עם הסרט "געגוע". הסרט עוסק באריאל (שי אביבי), רווק ותעשיין עשיר, שיום אחד מקבל טלפון מהאקסית שלו (אסי לוי) שמבקשת להיפגש איתו אחרי 20 שנה. כשהם נפגשים היא מספרת לו שיש להם ילד משותף, אדם, שלא היה מודע לקיומו. עוד לפני שהוא מספיק לעכל את הבשורה, היא מנחיתה עליו מכה נוספת – אותו ילד נהרג בתאונת דרכים.
אריאל ההמום מחליט לנסוע לעכו, עיר מגוריו של אדם. שם הוא פוגש אנשים שונים כמו המורה לצרפתית של בנו (נטע ריסקין), שחופשים פרטים על אדם ומגלים לו מי היה הבן שמעולם לא הכיר.
הסרט הישראלי "געגוע" זכה לשבחים רבים. הוא גרף את פרס התסריט הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר ובפסטיבל ירושלים, וזכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל הסרטים של ונציה ובפסטיבל ירושלים. כעת, חמש שנים אחרי, יוצא לאקרנים רימייק אמריקאי של אותו סרט, הנושא את אותו שם וגם הוא בבימויו של שבי גביזון.
בסרט החדש, מי שנכנס לנעליו של שי אביבי המוכשר הוא השחקן האלמותי ריצ'ארד גיר. את תפקיד האקסית שאותה גילמה בסרט המקורי אסי לוי מגלמת הפעם סוזן קלמנט, ואת תפקידה של נטע ריסקין כמורה לצרפתית מגלמת דיאן קרוגר ("ממזרים חסרי כבוד"). את החברה הצעירה של הבן שמת, שאותה גילמה בסרט המקורי אלה ארמוני, מגלמת בסרט האמריקאי ג'סיקה קלמנט. צוות השחקנים האמריקאי, ממש כמו הקאסט הישראלי, מעניק תצוגת משחק אותנטית ומשובחת שמאפשרת לנו להזדהות בקלות עם הדמויות ולהתאהב בהן.
ברימייק האמריקאי השמות הישראליים עברו אדפטציה – מאריאל לדניאל, מרונית לרייצ'ל, ומאדם לאלן. גם הסביבה המקומית הותאמה לקהל שמעבר לים - במקום תל אביב, הלוקיישן הוא ניו יורק. אבל העלילה ב"געגוע" החדש נשארה דומה לסרט הישראלי, וטוב שכך. התסריט של שבי גביזון הוא מלאכת מחשבת. העלילה נעה בין רגעים דרמטיים וכואבים, לרגעי הומור ואופטימיות, ואי אפשר להישאר אדישים במהלך הצפייה אפילו לרגע אחד.
זה סרט על האופן שבו אנשים מתמודדים עם השכול תוך שימוש במנגנוני הגנה שונים – הכחשה, הדחקה, האשמה ועד ההשלמה. "געגוע" מעלה סוגיות חשובות כמו הרצון להיות הורה, טראומות ילדות, אהבות נכזבות, אמונה, דיכאונות, חרטות ותחושת החמצה. הצפייה בסרט מציגה חיפוש אחר משמעות, גם כשהדבר המשמעותי ביותר חדל מלהתקיים. אף על פי שהוא עוסק בנושאים שאינם קלים, הצפייה ב"געגוע" נעימה ומותירה אחריה תחושה של אופטימיות. הוא אמנם מדבר על מוות, אבל מעל לכל זהו סרט שמקדש את החיים.
בשיתוף יונייטד קינג
