28,217 – זה מספר האנשים שקיבלו את התואר "חסיד אומות עולם" – אדם שאינו יהודי ופעל למען הצלת יהודים בזמן השואה, תוך סיכון חייו וללא קבלת תמורה. לצד שמות מפורסמים כמו אוסקר שינדלר וראול ולנברג, יש גם חסידי אומות עולם שלא רבים מכירים. אחת מהן היא אירנה גוט אופדייק – אישה פולנייה מעוררת השראה שעשתה את הבלתי יאומן, והצילה 12 יהודים מתחת לאפו של קצין נאצי. סיפורה של אירנה פורסם בספרה האוטוביוגרפי "בשתי ידיי", וכעת זוכה לעיבוד קולנועי בסרט המרתק והמרגש "שבועתה של אירנה". הסרט, בבימויה של לואיז ארצ'מבולט, חושף בפנינו את תעצומות הנפש של אירנה ואת ניצחון האנושיות והחסד על פני הרוע המוחלט. אירנה בת ה-19 נשלחת לעבוד בכפייה כמשרתת ובשלנית בביתו של קצין נאצי. כשהיא מגלה שהנאצים הולכים להשמיד את כל היהודים בגטו היא מחליטה לעזור ל-12 יהודים העובדים במכבסה להסתתר במקום הבטוח ביותר שהיא יכולה לדמיין – המרתף בביתו של הקצין הנאצי. במשך שנות המלחמה הבאות אירנה משתמשת בתבונה, חוש ההומור והערמומיות שלה בכדי לשמור על מסתור חבריה בסוד עד ליום התבוסה של המשטר הנאצי.
לא נופל לקלישאות
בניגוד לסרטי שואה אחרים שלרוב מעמידים את היהודי במרכז, בסרט הגיבורה הראשית היא פולנייה נוצרייה. אירנה אמנם לא יהודייה, אבל הצופים יכולים להזדהות עם הכאב, תחושת האיום, והסכנה הממשית המרחפת מעליה. זאת, בזכות המשחק המשובח של סופי נליס, ששיחקה בסדרת הטלוויזיה "צהובות" וכיכבה בסרטים "גנבת הספרים", "מר לאזאר" ו"פעם בלש, תמיד בלש". היא מעניקה תצוגת משחק מרשימה ואותנטית במיוחד, ואפילו בסצנות ללא מילים היא מצליחה לשדר במבט אחד את מה שעובר על אירנה.
גם השחקן דוגריי סקוט ("עקרות בית נואשות", "משימה בלתי אפשרית 2") הוא שחקן משכמו ומעלה. סקוט, המגלם את הקצין הנאצי שבביתו מוסתרים היהודים, הוא לא דמות שטוחה שכולה אכזריות. הוא לא רק הנציג של הרוע המוחלט – אלא יש בו גם רבדים עמוקים יותר – של רצון בחום והכרה, וחיפוש אחר אהבה, לצד ייסורי מצפון וחרטה.
זאת גם הגדולה של הסרט "שבועתה של אירנה". הוא יכול היה בקלות ליפול לקלישאות ולהציג את הגרמנים כמרושעים ואכזריים, ואת הפולנים כמשתפי פעולה. אבל הוא בוחר להציג את המורכבות של בני האדם – היהודים שאותם אירנה מצילה לא הולכים כצאן לטבח, אלא עושים הכל כדי לשרוד, ותוך כדי מנסים לשמור גם על צלם אנוש. לצד הקצינים האכזריים, שפעלו בברוטליות קרה ומכוונת, היו גם בודדים שלא יכלו להיאטם לגמרי. הם העניקו חסד קטן, רגעי, שבשביל יהודים שהיו תלויים על חוט של תקווה – היה בו עולם ומלואו. ובין אזרחי פולין הכבושה היו גם כאלה שלא יכלו לעמוד מנגד, כמו אירנה. אחרי שראתה את פני הרוע האיומים של הנאציזם, חסרת אונים אל מול הזוועות, גמלה בלבה החלטה – לא עוד. מהיום, תעשה כל שביכולתה כדי להציל יהודים, גם אם תשלם על כך במחיר חייה.
בימים המאתגרים האלה, הסרט "שבועתה של אירנה" מהווה נקודת אור נדירה – תזכורת לכך שגם מול חושך כבד, עדיין קיימת אנושיות, עדיין אפשר למצוא טוב, ועדיין יש מקום לחסד בעולם.
בשיתוף יונייטד קינג
