כשג'ורג' אורוול כתב את ספרו "1984" הוא ודאי לא שיער עד כמה התחזיות הקודרות שטווה בדמיונו יתגשמו. הספר אמנם נכתב על רקע מלחמת העולם השנייה, בתקופה שבה העולם כבר ידע משטרים טוטליטריים אכזריים, אבל מי שיער באותם ימים שמושגים כמו "האח הגדול" ו"משטרת מחשבות" יהפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי, התרבותי והפוליטי בעשורים שלאחר מכן.
אחרי "1984" היו יצירות ספרותיות וסרטי קולנוע רבים שהזהירו מפני השתלטות הטכנולוגיה, וכעת בעידן הבינה המלאכותית נדמה שככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך מתקרב העולם עוד צעד קטן לעבר המציאות הדיסטופית שאורוול ניסה להזהיר מפניה. כמעט שמונה עשורים לאחר שאורוול התריע מפני עולם הנשלט בידי "האח הגדול", מגיע הסרט הצרפתי "כלב 51" ומציב מראה עכשווית ולא פחות קודרת, שמתרחשת לא בעתיד הרחוק, אלא ממש מעבר לפינה. סדריק חימנז ("חמישה ימים בנובמבר", "הצרפתי") מביים את המותחן עוצר הנשימה הזה, המתרחש בפריז. עיר הבירה של צרפת מחולקת לשלושה אזורים על פי מעמדות, כאשר באזור שלוש חיים העניים ביותר. בינה מלאכותית בשם ALMA מפקחת על הנעשה באזורים המופרדים זה מזה באמצעות מחסומים משטרתיים, ומטפלת בפשעים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. כאשר הממציא של ALMA נרצח, סוכנת חשאית בשם סאליה (אדל אקסרקופולוס) והשוטר המחוספס ז'אם (ז'יל ללוש) מנסים לפענח את תעלומת ההתנקשות, ובדרך חושפים את הסודות האפלים שמאחורי מערכת החוק שאותה הם משרתים.
"כלב 51" מצליח לשאוב את הצופה אל תוך מציאותו האפלה כבר מהשניה הראשונה. עם סצנות אקשן מרהיבות שמעלות את האדרנלין ובימוי מדויק של חימנז, קשה להישאר אדישים לעוצמתה של העלילה הסוחפת. בניגוד לסרטים עתידניים אחרים, שנוטים למתוח את גבולות ההיגיון הטכנולוגי באמצעות מכוניות מעופפות או חידושים מופרכים, "כלב 51" מציג עתיד שנראה אמין ומטריד במיוחד. כל תושבי העיר נדרשים לענוד צמיד מעקב המאפשר לרשויות לאסוף עליהם מידע, רחפנים משמשים ככלי נשק, והבניינים הרומנטיים של פריז הוחלפו על ידי מגדלים וגורדי שחקים, שעליהם מרצדים מסכי פלזמה המציגים פרסומות ללא הפסקה.
לצד העיצוב המרשים והבימוי המוקפד, חייבים לשבח גם את צוות השחקנים. ללוש ("בידיים טובות", "סה לה וי") הוא מהפנים המוכרות והמרתקות בקולנוע הצרפתי של השנים האחרונות, ולצידו מככבת אקסרקופולוס, שזכתה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן על תפקידה הבלתי נשכח ב-"כחול הוא הצבע החם ביותר". השניים מגישים תצוגת משחק עוצמתית, מלאת ניואנסים, והכימיה ביניהם על המסך מוסיפה עומק ואמינות לסיפור.
"כלב 51" אולי מוגדר כמדע בדיוני, אך במציאות הנוכחית הוא נראה יותר כמו תצוגת תכלית של העתיד הקרוב מאשר כחלום רחוק. פערי המעמדות, השליטה הגוברת של הטכנולוגיה והשחיתות השורשית בממסד – כל אלה אינם עוד דמיון קולנועי, אלא מציאות שמתהדקת והולכת סביבנו. חימנז לא מנסה לנחם את הצופה או להציע פתרונות קסם שיחזירו את הסדר והאנושיות לעולם. להפך. הוא מציב מולנו מראה קשה ומטרידה, ונורת אזהרה חדה וברורה לאן אנו עלולים להגיע אם נמשיך לעצום עיניים.
בשיתוף יונייטד קינג
