פרץ יצירתיות

החללים הפרטיים, המסחריים והציבוריים שמתכנן האדריכל חנן פרץ הופכים תחת מגע ידו למלאי חיים ומשמעות ומאזנים בהרמוניה בין רצונות לצרכים. באלה הוא מגלם את חזונו כמעצב תאורה המאמין שאור הוא החיים - דרכו אנו יוצקים בעולמנו משמעות ועניין

לימור קלר
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חנות המותג Soul&Pepper לריהוט משרדי
חנות המותג Soul&Pepper לריהוט משרדיצילום: סשה דובינסקי
לימור קלר
תוכן שיווקי

כשאדריכל חנן פרץ עובר ליד בניין, מביט על האנשים בלובי או צופה למרפסות ורואה את מי שמשתמש במרחב שתכנן, הוא מרגיש שהוא יכול לסמן וי על הגשמת הרעיון והחלום.

"אני מסתכל על החיים בקופסה שניצבת מולי, רואה במציאות את מה שדמיינתי, וחש סיפוק גדול", אומר פרץ. בחנות הפופית "Soul&Pepper" שעיצב ברמת החייל, ביקש להדגים לקהל שמגיע למקום כיצד ייראו עמדות העבודה אצלם בבית או במשרד. הוא תכנן עמדות משרד ניהוליות לצד עמדות סטרט-אפ צעירות, וכשהגיע באחד מביקוריו לאולם התצוגה, ראה כיצד מנהל החברה בעצמו יושב בעמדה ומנהל ממנה את עסקיו. "הכוח שלי כאדריכל הוא עצום, וכשאני רואה לנגד עיניי כיצד הצלחנו בהעברת המסר, אני שמח על כך מאוד".

אדריכל חנן פרץ צילום: סשה דובינסקי

השאיפה שלו כאדריכל היא להאיר את העולם בחללים מלאי חיים ומשמעות, והוא עושה זאת לא רק בתכנון אדריכלי או בעיצוב פנים, אלא גם בתכנון תאורה. "חלל בעברית הוא דו משמעי, פעם אחת במובן של מוות ופעם שנייה במובן של מרחב, ועבורי הארת חללים היא הפחה של חיים בריק הזה", אומר פרץ, אדריכל רשוי, מאמן ובעל תואר שני בעיצוב תאורה אדריכלית משוודיה.

De-Rococo, נווה צדק תל-אביב צילום: גדעון לוין

הוא נולד בירושלים, בן 40, גר ועובד בתל אביב זה 14 שנה, אב לתאומים בני 4, והוא כאן כדי להישאר. "כשבחרתי ללמוד אדריכלות, לא חשבתי על שום אופציה אחרת. היה לי קול פנימי שאמר לי באותו רגע שזה הכיוון שלי". פרץ נרשם ללימודי אדריכלות באוניברסיטת אריאל והתאהב. "זה מקצוע שאתה חייב להיות מכור אליו, אחרת אי אפשר לשרוד ולהמשיך לעסוק בו. אני מסתכל על סדרות בטלוויזיה ורואה את ארכיטקטורת הבניינים ואת החלל, מזהה רהיטים של איקאה. אם אני במסעדה או בחוץ, אני בוחן את המרחב. זו הסתכלות בינך לבין עצמך על המקום ועל הצורה שבה היית מתכנן ומעצב אותו. זו הקללה והברכה של המקצוע הזה".

מחושך סקנדינבי לאור ישראלי
פרץ, שמעסיק במשרדו חמישה עובדים, עוסק במגוון רחב של פרויקטים בישראל וברחבי העולם ומתמחה במבני מגורים, בתים פרטיים, בנייה ירוקה, התחדשות עירונית, תכנון ועיצוב עירוני, עיצוב פנים ועיצוב תאורה. הוא בעל תואר שני בעיצוב תאורה אדריכלית משוודיה ולקראת דוקטורט בתכנון עירוני דיגיטלי משווייץ. "זהו מקצוע אינסופי, במסגרתו אנחנו עושים הרבה מהכול, אבל בסך הכול מדובר באותו דבר - תכנון מרחב עבור בני אדם. כאדריכל שמכיר את העיקרון התכנוני, זה לא משנה אם זה ספסל, תאורה, בית או רחוב. העקרונות הם אותם עקרונות ורק הכלים או המדיה אחרים".

חנות הבגדים De-Rococo, נווה צדק, תל-אביבצילום: גדעון לוין

את ההתמחות בתאורה רכש כשגר במשך שנה בשטוקהולם ולמד במכון המלכותי השוודי לטכנולוגיה KTH. "זהו המקום הטוב ביותר ללימודי תאורה, בעיקר בגלל החשיכה ממנה סובל המקום. בחורף השמש זורחת ב-9 ושוקעת ב-2 בצהריים, ולכן מבינים שם היטב את חשיבות התאורה. השמש בגובה 15 מעלות, כלומר מאוד נמוכה, לא מחממת ולא מסנוורת כי מאוד מעונן", הוא מסביר את מה שמוכר לרובנו מצילומי העיצוב הסקנדינבי ששטף את העולם בשנים האחרונות. "אם בארץ היו מקדישים תשומת לב לחוויית המרחב, ולא מסתפקים בהארה של הכביש, הרחובות שלנו היו נראים אחרת", הוא סבור. "אפשר לעשות דברים הרבה יותר איכותיים עם הארה של ריהוט רחוב, עצים, בניינים ועוד, למשל במדרחוב נחלת בנימין שבלילה הוא שומם ומפחיד או עם החזיתות לשימור של המדרחוב. בירושלים, בחיפה ובתל אביב יש מרחבים מדהימים שבחשיכה הולכים ונעלמים. אפשר להתחיל לחשוב אחרת, לשנות. תאורה משפיעה על כל אפקט בחיים - על השעון הביולוגי שלנו, על מצבי הרוח, הרגשות, מערכת הראייה ועוד".

משרדי שיווק חברת אלום עשת. בשיתוף אדריכלית יעל אופנהיים צילום: עמרי אמסלם

פרץ אוהב את העיסוק הרבגוני בין סוגי האדריכלות ואת השילוב של עיצוב הפנים ועיצוב התאורה. כשהוא מתכנן אדריכלות ועיצוב, הוא מביא איתו ידע בתכנון עירוני, וכשהוא עוסק בתכנון עיר, הוא שולף גם את קלף מעצב התאורה. "גם כמשרד מצומצם יש לי ראייה של התמונה הגדולה: בתכנון בניין מגורים אני מתכנן גם את הדירות ומייחס חשיבות לפרטים עד רמת הכיריים. בבניין אני מבין את חשיבותם של השירותים, וברמה העירונית אני עוסק בתכנון הרחוב. השיח חוצה את כל הרבדים ומגיע גם לתאורה, כי אור פוגש אותנו בכל שכבה - בחוץ, בפנים, כאור טבעי או כאור מלאכותי".

בניין בוטיק בברוקלין ניו-יורק Lafayette 766 צילום: ניב רוזנברג

ברזומה שלו פרויקטים של תכנון בניין בן 12 יחידות דיור וקומת מסחר בברוקלין, בניין לשימור במדרחוב נחלת בנימין, תוספת לשני מגדלים בכנפי נשרים ירושלים (בשיתוף אדריכל רמי השמשוני) ואף סניף קופת חולים לאומית בירושלים ובתים פרטיים, ביניהם בית ברובע היהודי בירושלים ובזיכרון יעקב. למשרד הבינוי והשיכון ערך משרדו סקר תכנוני עבור העיר טבריה, ולעיריית תל אביב יצר תוכנית עיצוב לבנייני המגורים בשכונת פלורנטין, שעוברת תהליך ג'נטריפיקציה מואץ, ותיק תיעודי למתחם המבנים הברוטליסטיים של חברת החשמל ברחוב קרמניצקי (בשיתוף שחורי אדריכלים ואדריכלית שירה בן עזרא).

בית ביישוב כפרי, בשיתוף עם אדריכל יהושע שעשועצילום: מושי גיטליס

מאז יצא לדרכו המקצועית נבחר שלוש פעמים להשתתף בתערוכת 40/40 ע"ש האדריכל דוד רזניק, שמארגנת התאחדות האדריכלים בישראל, ובה משתתפים 40 אדריכלים מתחת לגיל 40.

בניין לאושיית האינסטגרם
בימים אלה סיים פרץ עיצוב פנים לחנות דה רוקוקו של אושיית האינסטגרם רומי ספקטור, מעצבת אופנה צעירה שהחליטה לעבור מהעולם הווירטואלי לעולם המוחשי וקבעה את מקומה בבניין בנווה צדק. "החנות ממוקמת בבניין היסטורי בן כמאה שנה, והוא קטן יחסית – 400 מ"ר על ארבע קומות שאליהן התייחסתי כארבע שכבות", מסביר פרץ. קומת הקרקע יוחדה לחנות, בקומה מעליה ממוקמים המשרדים, המטבחון וחדר האריזה, ומעליהן חדר הישיבות והסטודיו לעיצוב. בקומה העליונה גג עם נוף מעורר השראה לים, אותו עיצב פרץ כמקום למנוחה והפסקה.

בית באזור מודיעין צילום: סשה דובינסקי

"הבניין ההיסטורי ונווה צדק עצמה הכתיבו את העיצוב עם קשתות ואופי אירופאי, אבל החומריות היא טבעית ישראלית, כמו אבן חברון פשוטה שעשינו לה מניפולציה אסתטית ויצרנו ממנה יצירת מופת בדלפק. מצאנו את התבנית המקורית של הריצוף בבניין, ואיתה ריצפנו את חדר הישיבות. בחרנו רצפת בטון שגם הוא חי, משתנה ונסדק, והצבנו מתלה קולבים מפליז אמיתי שהשארנו חי כדי שיקבל כתמים וישתנה. כל אלה נוצרו כדי לתת במה לאמת של החומר ולכנות המקום. מאחר שרציתי לתת את הכוח לבגדים, שהם היצירה האמיתית, בחרתי צבעוניות מתונה של ארונות לבנים ותפאורה מינימליסטית".

כיצד מצליחים לאזן בין פרויקטים גדולים לקטנים?
"הפרויקטים הגדולים נעשים בפעימות גדולות יותר ולא ברמה יום יומית, וכוללים הרבה סיעור מוחות ופגישות. עבודה על בניין אורכת בין 5 ל-7 שנים והיא אינה צפופה. עיצוב פנים הוא יותר אינטנסיבי וככל שהוא קטן יותר, האינטנסיביות שלו עולה".

זה מוסיף הרבה עניין לעבודה. איך נראה יום עבודה שלך?
"מאחר שאני מרצה באוניברסיטת אריאל ובשנקר, הלו"ז שלי מתחיל בכמה שעות הוראה, ממשיך בבחירת חומרים עם לקוחות בעיצוב פנים ועובר לפגישת תכנון עיר או תיאום מערכות של בניין. זה יום מגוון שכולל חומר, רוח, עשייה, עיצוב וססטוטוריקה. אני מדמה את זה להרבה גלים שעובדים במקביל, כל אחד מהם בעל צפיפות אחרת".

הצבעוניות העזה ב-"Soul&Pepper" פתחה לפרץ צוהר לעולם הצבע, ותוכנית העיצוב המאתגרת לשכונת פלורנטין, שאמורה להנחות עיצוב למאות בניינים, בין אם הם אמורים להתחדש ובין אם להשתמר – הוכיחו לו כי כאדריכל מוטלת עליו האחריות להקשיב ללקוחותיו "עם אוזן גדולה כרויה. אני לומד מהם ואוהב כשהם מאתגרים אותי. זה מוציא ממני משהו אחר, חדש, שאני לא תמיד מכיר. אני כאן כדי להגשים את החלום ולשמור על עקרונות. כל השאר דינמי ולכן גם מעניין".

האנשים הטובים בדרך
גם בתקופת הקורונה המשיך משרדו לצמוח ולהתפתח ולשתף פעולה עם משרדים אחרים, "אני אוהב לשתף פעולה עם אדריכלים קולגות שכיף לי לעבוד איתם. זה מפרה את העבודה, מגרה אינטלקטואלית וללא ספק מביא לתוצאות טובות יותר", הוא מסביר. חלק מהעובדים נעדרו בתקופה זו או אחרת, אבל הדרך של פרץ ברורה. הוא מתייחס למשרד כאל סטודיו לימודים. הוא מנחה את עובדיו כמנטור, ומסייע להם להגשים את הפרויקט שהם עובדים עליו. "אנחנו חושבים יחד, מעלים רעיונות וזזים קדימה. נכון שהכול עובר דרך עיניי, אבל לכל פרויקט יש רעיון מרכזי, לשם אנחנו מכוונים ולשם נגיע עם בלת"מים כמו בעיות רישוי או קבלנים ובלעדיהם".

מה הקווים האדומים שלך?
"לכל פרויקט יש קווים אדומים משלו. בפלורנטין, למשל, לא אתפשר על מפלס הרחוב. בדה רוקוקו זו התאורה המקצועית שמונחת על הבגדים ותוציא את הצבעים כמו שצריך. בבתים פרטיים יש לי נתיבים משלי לנוע בהם ואיתם אני רץ קדימה. אם לבעלת הבית חשוב הצבע הטורקיז, אוסף המכשפות שלה והמטבח – אשב איתה ואאבחן את מה שמתאים לה. לפסיכולוג יש דרך שלו, ולי יש כלים כמו תוכניות, סקיצות, הדמיות או פינטרסט כדי להגיע למה שנכון לה".

יש דברים שהיית רוצה לעשות ועוד לא עשית?
"מבני ציבור ממש גדולים ובניינים מורכבים היברידיים מאוד מעניינים אותי, וגם תוכניות מתאר לעיר ולשכונות". אבל הכי חשוב מבחינתו הוא למצוא את הלקוח הנכון, את האדם שבשבילו הוא עובד ולאו דווקא את הפרויקט. "זה מקצוע קשה, ועם אנשים טובים הרבה יותר קל. זו המטרה בעיניי - למצוא את האנשים הטובים בדרך".

לאתר חנן פרץ אדריכלות
פייסבוק
אינסטגרם