עמוד עץ המגולף ועצום הממדים, טוטם, שהציג במשך מאות שנים יצורים וחיות וכמוהו ניתן לראות במקומות שונים בעולם, אומץ לאורך השנים בתחומי האדריכלות והאמנות בצורות וחומרים מגוונים ובסדרי גודל מגדולים ועד קטנים. עמודי הטוטם הם תופעה שאינה נדירה בהיסטוריה האנושית כשעמים ברחבי העולם גילפו והקימו עמודים אנכיים גדולים למטרות שונות. הם נפוצו בקרב תרבויות אינדיאניות על חופה המערבי של צפון אמריקה, והיצורים והחיות שעליהם סימנו את שושלת היוחסין של המשפחה ואת זכויותיה ותיעדו סיפורים והיסטוריה המוכרים לאותה קהילה. גם היום כשהוא מופיע בשלל צורות וחללים כפרי יצירה של אמנים, נוכחותו מותירה רושם רב, עם משמעויות נלוות המסמלות מחוות היסטוריות, ניגודיות, התרסה או דווקא להפך - שלווה.
מרדנות
האמן המקסיקני חוזה דאווילה בחר להתריס את כוח המשיכה עם הסדרה שיצר, Not All Those Who Wander Are Lost (לא כל מי שמשוטט אבוד). בחוקרו חומרים שונים לאורך היסטוריית הפיסול, יצר ציר זמן משלו עם צורות ורטיקליות העשויות מחומרים אורגניים ותעשייתיים, חפצים מצויים ואלמנטים מינימליים, פיגורטיביים או קלאסיים. צורות אלה, שמדמות טוטמים, מסמלות ומרחיבות את הגדרת הפיסול כצורה של אמנות ומתכתבות עם השאיפה האנושית להשיג עילוי רוחני או מסתורי דרך החיים. המרכיבים בטוטמים של דאווילה מייצגים מגמות פיסוליות בתנועות האמנות לאורך מאות שנים – קוביות מאזנות צורות רומיות עתיקות, כדורי כרום בוהקים מנוגדים לבריקים מחוספסים ועוד. השילוב המנוגד בשיטתיות מבטא מעט מרדנות ומסקרן במיוחד בתקופה הנוכחית.
ניגודיות
Totems - אוסף מנורות הרצפה של מעצב המוצר והרהיטים מקס אנריך, מציג אמירה היוצרת מתח עם סביבתן - Casa Batlló, בית מגורים ברובע אישמפלה בברצלונה, שעוצב מחדש במאה הקודמת על ידי האדריכל הקטלוני אנטוני גאודי ונחשב כאחד מאייקוני האדריכלות של העיר.
צורתן פשוטה ומנוגדת לקצף הפוליאוריטן ממנו הן עשויות, לתשומת הלב לפרטים ולצורות האורגניות של הקירות והתקרות במקום. הן אינן אמורות להשתלב בטבעיות בחלל אלא להפך, מבקשות לבטא א-אינטגרציה עם הנוכחות המלאכותית שלהן. האמן הוזמן למקום בזמן הסגר כדי ליצור בו פרויקט, אך במקום לממש רעיון שישתלב עם החלל המפואר ומלא הפרטים ויתחרה בו, בחר בדרך הקונטרסטית. בראש המיצב שולבה נורת לד המאירה אותו בצורה אנכית עד תחתיתו.
דוגמה הפוכה, לגופי תאורה שמשתלבים בעיצוב החלל הן המנורות המזדקרות מהתקרה במסעדה בלב ורשה. המנורות הן חלק מעיצוב כולל של סטודיו BUCK.STUDIO, שהותאם לסדרת חללים שונים במסעדה שאוחדו באמצעות פלטת גוונים בהשראת הטבע – קורל, מרווה, דבש וכחול דיו. סדרת המנורות מזכוכית נוצרה בעבודת יד והיא כוללת צורות בגדלים וגבהים שונים, התואמים לקנה המידה של החללים במסעדה.
הטוטמים של האמן האוסטרלי סטפן אורמנדי הם יצירות אינדיבידואליות שיוצרות מרחב נגטיבי כשהן עומדות בשורה כאילו מתנהלת ביניהן שיחה. הטוטמים נוצרו כמחווה למסורת השבטית העתיקה של הטוטמים בתרבות האנושית ומוצגים בגלריות ברחבי העולם. עבודותיו של אורמנדי מתאפיינות בחיפוש אחר רטט וקצב, משחקי קו שיוצרים מרחב פוזיטיבי או נגטיבי ואיזון טונים באמצעות ניגודיות או הרמוניה. את הטוטמים יצר במשחקי אסתטיקה בטכניקות קולאז' בפלסטיק, כשכל אחת מהן היא יצירה בפני עצמה, שיוצרת עם רעותה מקצב
של צבע וצורה.
שלווה
האמנית הרב תחומית והמעצבת התעשייתית אירית זהר העניקה פרשנות אחרת לטוטם הבודהה האורבני שלה, שמציג גרסה עכשווית לפסל הבודהה הקלאסי. הוא מתורגם על ידה לטוטם גבוה, המעוצב באפיון מודרני ומתכתב עם תודעת התרבות והאסתטיקה האורבנית. למעשה, זוהי פרשנות פרטית של האמנית שאליה היא מגיעה מתוך שנים רבות של התרגול הבודהיסטי לצד אורח חיים עמוס ותוסס. בשונה מפסל הבודהה הקלאסי המזרחי העתיק, מיצוב טוטם הבודהה האורבני מתכתב עם איכויות עכשוויות המתאפיינות בסגנון מאופק, זקוף ותמיר - איכויות של השלווה הבודהיסטית בתצורת אימוני מיינדפולנס, יוגה ועוד שאומצו על ידי העולם המודרני מתרבות הבודהיזם הקלאסי. "טוטם הבודהה האורבני מזכיר את הדרך הכל כך קצרה למרחבים של אותה שלווה רגועה ונכספת. זהו האובליסק המודרני המתווה לנו את הדרך אליה", מציינת זהר.
כיד המסורת
האמן והמעצב התעשייתי הארגנטינאי כריסטיאן מוחמד יצר את פרויקט "המגדלים הצפים" (Floating Towers), כפרויקט עצמאי על חומריות, היסטוריה, טכניקה ומסורת מארגנטינה. מדובר בקומפוזיציה אנכית של שלושה עמודים בהם יצירות אליפטיות שנערמו זו על גבי זו, ועשויות מאריגה ביד בטכניקת סלים מסורתית של צפון ארגנטינה הנקראת סימבול. סימבול הוא סיב צמחי הגדל במחוז קטמרקה בארגנטינה, בדרך כלל לאורך גדות הנהר בצפון מערב המדינה.
