קווי הבית בסביון והנפח שלו משקפים את הצורה הייחודית של השטח בו הוא נטוע – מגרש בצורת טרפז עם נוף לשטח ירוק פתוח הפונה לכיוון דרום-מזרח. החזית לרחוב צרה במיוחד וכמעט שאינה נראית לעוברים בו. פרספקטיבה זו שימשה את האדריכלים פאולה ליאני ואיתי פריצקי ממשרד האדריכלים פריצקי-ליאני ברקימתו של המבנה האדריכלי שהוא ביתם של זוג עם שלושה ילדים.
השטח בנוי עם הפרשי גבהים בין אזור הכניסה ובין הקצה הדרום-מערבי, שאליו נפער חלקו הפתוח של הבית. הוא צופה לנוף של מים עם בריכה באורך 30 מטרים, הנקטעת במפל ונמשכת עד אגן מחומם ונמוך יותר בחלק התחתון של הבית. אזור זה של הבית מפגיש בין שני חלקיו הארוכים של המבנה בנקודה אחת מרובת צמחים שנראית כיער קטן, המנותק משכנים.
בדומה לנהר, המים נובעים ממפל שיפועי מדורג, שנוצר על ידי אבנים צמודות המונחות כך שהן מנתבות את כיוון המים. אלה מפיקים בזרימתם צלילי פכפוך ויוצרים השתקפויות מגוונות.
התפיסה האדריכלית של המתכננים הייתה יצירת מבנה בן 600 מ"ר על שלוש קומות, תוך ניסיון לייצר אשליה שהנפח הזה כלל אינו קיים. כבר בשלבי התכנון הראשונים עלה הרעיון להדגיש את נוכחותו של הטבע הפרוס סביב ולהפנות אליו אספקטים מהותיים מתוך הבית.
הגג המחופה אבן נוצר מהצמדה של שני משולשים הממוקמים מעל ציר הבית הראשי הנמתח ממזרח למערב, ציר שמארגן את הבית ואת נפחו. משולש אחד מונח בשיפוע שחלקו התחתון קרוב לבריכה והוא מטפס ויוצר גובה כפול עד החדרים. משולש שני מורכב משני שיפועים המתקפלים פנימה וביניהם חריץ אורכי שאליו מתנקזים מי הגג.
החלק הדרומי של הבית שפונה לבריכה כולל את הסלון, פינת האוכל והמטבח ומקבל שפע אור משלושת צדדיו של המשולש ההיקפי ואף מחתך שנוצר בין משטחי התקרה למעלה. חדר השינה בקומת הקרקע מסתיים בחדר רחצה, המציץ לקצה המחודד של המבנה, שם ממוקם פטיו עם עץ שנטוע בקומת המרתף, חולף דרך חדר הרחצה וממשיך לעבר הפתח בגג.
גרם המדרגות מקשר בין אזור האירוח לאזור הפרטי שבקומה העליונה, ומסתיים בגינה פנימית קטנה המכניסה אור, מאפשרת זרימת אוויר בין שני חדרי הבנים הצמודים. הגינה משמשת כמעין אואזיס לאחד מחדרי השינה, כאשר לחדר השני יש פטיו שצמיחתו מתחילה בקומת המרתף. לחדר נוסף הפונה לרחוב מרפסת, המתפקדת גם כאזור הירגעות, והיא מהווה קטיעה של הרצף הבנוי כדי להתבונן בטבע ובחילופי עונות השנה מתוך אזור אינטימי.
שלושת חדרי הילדים מתפקדים כיחידות עצמאיות שלכל אחד מהם חדר רחצה ופינה ירוקה משלו. בזכות מיקומם בבית זוכים שלושתם לפרטיות מלאה ממבטי חוץ, ושיפועי הגג מספקים בזכות מבנם הגיאומטרי הצצות לנוף ומשפרים את כניסת האור הטבעי.
הקצה המחודד של הבית נראה מרחף מעל הגינה לא רק בשל הבדלי הגובה אלא גם בזכות זכוכיות שתוחמות את המפלס התחתון ומחדירות אור למרתף. שם מצויים אזורים נוספים של הבית - משרד ביתי, הספרייה והממ"ד – שצופים גם הם לגינה השופעת ולמי הבריכה. מסלול הליכה צמוד לבריכה עוקב אחר הטופוגרפיה של המגרש ומגשר בין הגבהים.
המים, שהם האלמנט הוויזואלי והאקוסטי המרכזי שמשנה את ההשתקפויות האינסופיות בין הצמחייה, השמיים והזכוכית מסביב, נוכח כל העת לצד אזורי הצמחייה המוגדרות בערוגות ויוצרות איים ירוקים.
