המעצב אסף וינברום (41) מרגיש משוחרר מההגבלות שיש בייצור המוני. הוא אוהב להתנסות בטכניקות שונות ולערבב יחד מגוון חומרים ומרקמים, באופן שמזכיר במידה מסוימת את עבודתו של מעצב אופנה. מאז שנת 2009 הוא מעצב ומייצר גופי תאורה, ונחשב לאחד המעצבים הישראלים הפעילים בסצנה המקומית והבינלאומית.
עבודותיו של וינברום, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, נעות על התפר בין עיצוב לאמנות: עיצוב גופי תאורה תוך שילוב טכניקות עבודה מסורתיות וטכנולוגיות בנות זמננו, בסגנון מינימליסטי שהפך למזוהה עמו וגם הצליח לכבוש את הבית הישראלי בסגנונו המודרני. בגופי התאורה שהוא מעצב בולט השימוש בעץ – החומר האהוב עליו, המגלם את הקסם שיש בחיתוך הישר בחומר הטבעי.
"עיצוב מבחינתי הוא החיבור בין החומר לרוח", הוא אומר. "השראה יכולה להגיע מתוך החומר או מטכניקת עבודה ומצד שני גם יכולה לקפוץ כמו חלום משום מקום. זהו השלב הראשוני, בשלב הבא המעצב צריך למנן את החלקים ואת הפרופורציות וזו בהחלט עבודה עם הרגש. ברגע ששניהם מאוזנים זה ללא ספק מקפיץ את האובייקט למעלה".
ספר מומלץ
"'קו האורך' מאת דווה סובל. לפני הכל זהו סיפור אמיתי על משהו שכיום נראה לנו פשוט מאוד ובעבר זה (השעון) היה מציל חיים. הסיפור הוא על האיש שהמציא שעון שנלקח למסעות ימיים והצליח לעמוד בתנאי מזג אוויר קשים ולדייק בשעה, וכך יכלו באותה תקופה לנווט בים ולהגיע ליעד ולא לאבד את הדרך. התחברתי לספר מכיוון שגיבור הסיפור לא למד מעולם, הוא היה נגר חובב עם המון סקרנות ורצון להצליח. קראתי אותו בפעם הראשונה כאשר עבדתי על פרויקט הגמר שלי. כשיצרתי ועיצבתי ריהוט עץ עם מחברי מתכת, נוצרו לי בעיות של שינויים ותזוזות בחומר בין העץ למתכת ואת התשובות חיפשתי בספר".
חנות אהובה
"החנות החדשה שלי ברחוב בר יוחאי בדרום תל אביב היא יצירה בפני עצמה. נכון שאני לא אובייקטיבי, אבל מדובר בהתגשמות חלום. חנות קונספט שהיא גם סטודיו ומעבדת ניסויים בסגנון Merci בפריז, חוויה טוטאלית שכל כולה היא אני. לראשונה אחרי 13 שנות פעילות, ותהליך חשיבה וחשבון נפש שהביאה אתה מגפת הקורונה, הרגשתי צורך בבית שיאחד תחת קורת גג אחת את כל העיצובים שלי. כמעט שנה תכננתי, שיפצתי ועיצבתי כל פרט בחנות, ממעקה המדרגות, דרך הידיות ועד למדף והמגירה. החנות ממוקמת ליד הנגרייה ומפעל החשמל, קרבה המאפשרת חופש יצירתי מיוחד והתנסות מעניינת עם מגוון חומרים. בהקבלה לתחום הקולינריה, כמו במסעדות Farm to Table שמגדלות בעצמן את האוכל שמגישות, גם כאן כל המרכיבים בתהליך קשורים אחד לשני, לוקאלית ורגשית. היה לי מאוד חשוב גם להציג את גופי התאורה בצורה הכי טובה ולתת חוויית לקוח שונה מהרגיל, ומצד שני שירגיש כמו חלל של מעצב שמכיל גם תוצרים סופיים וגם תהליך וסקיצות. שהלקוחות ירגישו את תהליך היצירה, מבחינתי התהליך לא פחות חשוב מהתוצאה".
מעצב/ת שעושה לך את זה
"סרג'יו רודריגז (SERGIO RODRIGUES), מעצב ברזילאי משובח, שנולד ב-1927 ונפטר ב-2014, אשר עיצב משנות ה-50 ועד סוף המאה שעברה, ריהוט בקו עיצוב ברזילאי מובהק. רודריגז עיצב רהיטים בשילוב הרבה עץ עם פתרונות טכניים מבריקים, מחברים קרים בעץ שנותנים אופציה לפירוק מהיר, חיבורים בין ריפוד לקונסטרוקציה שלא רואים היום והכי חשוב- הרבה הומור, ממש רואים דמויות והאנשה בכורסאות שהוא יצר, אין דבר יותר מרגש מאובייקט שעוצב ויוצר לפני 70 שנה ועדיין רלבנטי".
מוזיאון עיצוב מומלץ
"Louis Vuitton Foundation Paris"- מוזיאון המציג את אוסף האומנות של מותג העל לואי ויטון. ביקרתי בו בפריז כי עניין אותו לראות את המבנה המרשים שתכנן האדריכל פרנק גרי. אחרי שעברתי בכל המבנה ועליתי לקומה האחרונה החלטתי לרדת ברגל במדרגות ואז הגעתי לתצוגה הכי טובה מבחינתי, כל הקירות סביב המדרגות הם קונסטרוקציות מתכת מדהימות עם חיבורים טכניים חכמים, ועל הקירות מוצגות סקיצות בשחור על לבן של פרנק גרי, חלקן אומנותיות והרבה מהן טכניות המספרות את דרך חיבור קורות הקונסטרוקציה אחת אל השנייה".
אולם תצוגה מרשים
"CASA MUTINA MILANO. מוטינה היא חברה שמייצרת אריחים והדבר הכי חשוב שהיא מבינה, מלבד בעיצוב, הוא גם בחוויית הלקוח. חלל התצוגה הענק של החברה במילאנו נראה כמו בית ומכיל סלון, מטבח, חדרי שינה וחדרי רחצה. מין בית חלומות כאשר כל חדר וחלק מרגיש אחרת בגלל הקירות, בגלל הטקסטורות והצבעים של האריחים, אתה נכנס לבית שהוא אולם תצוגה, אבל בכלל לא מרגיש ככה ואתה פשוט רוצה הכל".
סגנון עיצוב הבית
"עיצוב ברזילאי. באתרי עיצוב מעלים לפעמים פרויקטים מברזיל, ריאו, סאו פאולו ותמיד יש קו עיצובי מובהק, הרבה עץ כהה-ברזילאי, שילובים נהדרים בין אומנות, פיסול ואדריכלות, הרבה עומס. העיצובים ממש לא מינימליסטים, מעין קרנבל ססגוני שעובד מדהים ביחד, ותמיד יש חיבור עם החוץ שבו יש ג'ונגל פראי וירוק. הברזילאים כאילו תמיד מביאים לידי ביטוי את השורשים שלהם בעיצוב".
תערוכת עיצוב
"אחת התערוכות הכי מעניינות מבחינתי, שדווקא מתקיימת ממש כאן בארץ, היא תערוכת הבוגרים בעיצוב טקסטיל של שנקר. היא תמיד הכי מפתיעה, בשאר המגמות תמיד תראה קונספטים הגיוניים, ודווקא שם בטקסטיל בבדים יש משהו אחר, סיפורים אישיים מאוד נוגעים של היוצרים שלהם. זה לוקח אותך לעולמות אחרים, יש משהו בטקסטיל ובבד שיכול להעביר סיפור אישי בצורה יותר עמוקה מאשר אובייקטים תלת ממדיים".
החומר השולט בעולם העיצוב
"אני לא חושב שיש חומר ספציפי. מה שקורה היום זה שכל חומר מקבל גוון, צבע או טקסטורה חדשה עם זיכרון מהעבר. לדוגמה עץ - שפתאום נותנים לו שכבת בייץ בגוון חדש, גימור שהיה נהוג לעשות בו שימוש בשנות 50, אז הצורה עדכנית אבל הגימור הוא מפעם. אותו החומר אותו הגימור והגוון עדכני. עם המעצבת רוני קרן אני עובד על גופי תאורה לרשת רזילי, בהם אנו עושים שימוש בבייץ שנותן גוון שוקולדי. אנחנו משאירים אותו טבעי מט, ללא לכה עליו, זה נותן לאלון גימור ממש חדש. דוגמה אחרת באריחי קרמיקה, הם מקבלים גלזורה לא אחידה, כאילו הכניסו אותם לתוך אמבטיה וכך באזורים מסוימים יש צבע כהה ובאזורים אחרים יש בהירות".
הבטחה בתחום העיצוב
"שי אלפיה (1990) אמנית-מעצבת החוקרת צורות של השתקפויות ושיקוף, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון. שי משתמשת בטכניקה מדהימה שלקוחה מעולם המראות, מין כימיה וציפוי מתכתי שנתפס על זכוכית. בעבודות הראשונות שלה היא עבדה על זכוכיות דו ממדיות והעבודה האחרונה היא תלת ממדית ויש בה קפיצה מדהימה, הציפוי המראתי נותן אשליה של עומק והצורה חדשה ויש בהם קונטרסט נהדר. הוואזה נראית מצד אחד משנות ה-50 של אומן זכוכית ומצד שני יש בה משחקים מאוד עדכניים. שווה לעקוב אחריה".
על מה אתה עובד בימים אלו?
"על קולקציה מיוחדת של גופי תאורה לילדים. זה ממש משהו אחר ואחרי שהתחלתי הבנתי כמה שאני לא מבין. זה שונה מאוד מתאורה רגילה, אז כל התהליך התארך ואני עושה המון מודלים, עובד על הוראות הפעלה מאוירות, קרטונים ייעודיים ועוד. מקור אור במתח נמוך, זה מאוד שונה מהעבודה הרגילה שלי וזה מרגש אותי, אחרי 13 שנה, לעשות משהו לקהל יעד שאני עדיין לא מכיר".
