דימויי העש מתחברים לכדי אובייקטים במראה שנדלירים ענקיים. לצדם כיסאות שבורים, רעועים ובלתי ניתנים לישיבה, וספרים שנזרקו ונאספו על ידיה, שתוכנם נתלש והכריכות מאוירות בכתב לא קריא. לאובייקטים הללו מצטרפת רשת שאליה מוצמדים פתקים רבים בכתב ידה - רשימות והרהורים בבחינת יומן אמן.
בתערוכת יחיד של האמנית שני מיצבים המורכבים מאובייקטים בצבעים עזים המשדרים עולם של צללים. השנדלירים לא מאירים ועוסקים יותר בהצללות מאשר בהפצת אור. הכיסאות, מפורקים ולא ניתנים לישיבה, והספרים, לא נועדו לקריאה ומסמלים עולם נכחד של תרבות ורוח אינטלקטואלית.
האמנות שיוצרת לבטון מביעה מחאה וצעקה, בצד היותה מושלמת ומהודקת בביצועיה. לקדמת הבמה היא מביאה שחקנים מוכרים מהעולם היומיומי, אך מוציאה מהם את ערכם השימושי ומשאירה את הקליפה בלבד.
האובייקטים של לבטון מוטבעים בחותם זיכרונות מעברה הרחוק של האמנית שנולדה בצפון אנגליה התעשייתית והקודרת. האפלוליות העוטפת את האובייקטים נובעת מפגיעות שנחרטו עמוק בנפשה, כשהייתה יהודייה בין גויים ונרדפה באופן מתמיד. בית הספר היוקרתי, שאמור היה להעניק לה חוויות ילדות מרגשות, התהפך עליה ונהיה מאיים ומפחיד. ג׳יין הפכה מופנמת ובמשך שנים רבות חיפשה את מקומה האמנותי, שהפך לבסוף למקור לנחמה ולתשוקה. תוך כדי חיפוש מתמיד אחר אמצעי ביטוי שיוכלו להחצין את שלל הרגשות המשתוללים בתוכה, מצאה ג׳יין את הנתיב של אמנות סיזיפית, מוקפדת ואסתטית.
"הצללים שבפנים". אוצרת: שרי פארן
בית גורדון לונדון, אחד העם 8 ראשון לציון
נעילה: 24.6.2023
צילום: סדן הפקת אמנות
