יותר ויותר ישראלים בוחרים לקבוע את ביתם בקיבוצים ברחבי הארץ כדי לזכות באיכות חיים ולהיות חלק מקהילה. רבים מהקיבוצים מקבלים אליהם חברים לשטח הקיבוץ או קולטים תושבים דרך ההרחבות הקהילתיות ונכון לשנת 2018 קיימים בישראל 265 קיבוצים, בהם חיים 170.8 אלף תושבים בסך הכול. "הקיבוצים של היום רחוקים שנות אור מאותם חדרי קיבוצים שהכרנו בעבר", אומרת מעצבת הפנים עדי קליין מ"סטודיו דולו", שמתגוררת בהרחבה קהילתית בקיבוץ שריד. "מצד אחד הם עברו הפרטה שדורשת שיפוץ, ומצד שני, לאור מיעוט מקום בקיבוצים הפכו ההרחבות לפופולריות". אותן הרחבות מאכלסות את דור ההמשך של הקיבוצניקים ואף מזמינות אנשים חדשים מבחוץ. "הם מעוניינים להרוויח איכות חיים, חיי קהילה, חינוך עילאי, סביבה כפרית בלי לוותר על בית יפה ואסתטי. יחסית לקיבוץ, מדובר בפרויקטים בתקציבים מהותיים, משופעי נגרות, פריטי ריהוט, תכנון מוקפד, שפע חומרים ופרטים".
משקיף לנוף הגליל
בית בהרחבה שתכנן הסטודיו בקיבוץ פרוד משתרע על מגרש של חצי דונם בין עצי זית ופרות מרעה משוחררות, וכולל 145 מ"ר. בני הזוג, שני גברים באמצע שנות ה-30 לחייהם, עברו ועדת קבלה והתקבלו לשכונה בהרחבה. הם בחרו אחד מארבעה דגמים של בתים שתוכננו לשכונה, והוא שימש כבסיס לעבודת עיצוב הפנים. העיצוב הנבחר הוא מודרני עם קווים נקיים ומינימליסטיים. "תכננו בית גיאומטרי בצבעוניות של כחול, אפור ושחור, שמכניס הרבה אור ואת נופו הטבעי של הגליל", אומרת קליין. שפע של פרטי נגרות וסטיילינג מהווים תפאורה לאירוח עשיר ומפנק עם יציאה למרפסת ופינת בישול צמודה.
קשר הדוק בין פנים לחוץ
הקיבוץ אכן שינה את אופיו. התושבים החדשים מבקשים ליצור חללים מפנקים, שיתכתבו עם החוץ ויכניסו את הנוף פנימה וייחד עם זאת חשוב להם בית שיספק פינה אינטימית, ישמור על המשפחתיות ולא יהיה פרוץ למרחבים המשותפים. "סגנון הבנייה אינו חזרתי או שוויוני כמו שהיה בעבר", אומר ינון בן דוד ממושב נטור, בעל משרד לאדריכלות, תכנון ועיצוב. "הבית מבטא את יושביו. כל אחד מביא את העולם הפנימי שלו דרך הבית, והשמיים הם הגבול". בקיבוץ חולתה תכנן בן דוד בית בן 178 מ"ר על מגרש של 430 מ"ר עבור זוג עם שני ילדים, היא מהמרכז והוא מהצפון. הבית שומר על קשר הדוק בין החוץ לפנים, צופה לנוף של עמק החולה, ומהמרפסת נשקף נוף מרהיב לרכס נפתלי ולחרמון. הוא מואר, חמים ומשפחתי והסגנון שנבחר לו הוא תעשייתי עם אלמנטים חמים. צורניות הגג בולטת ויש בה משחקי פלדה לצד חומריות של עץ בזכות ריהוט ותקרת עץ שהופכים אותו לנעים וחמים. האלמנט המרכזי המגשר בין הקומות הוא חלל עם פינת עבודה, מדרגות מפלדה וחלון עוצמתי לכיוון דרום ששוטף אותו באור.
כפרי וטבעי
בפרויקט אחר של בן דוד באותו קיבוץ תוכנן באזור ההרחבה בית בגודל 250 מ"ר על מגרש של חצי דונם. הוא תוכנן תוך מקסום השטח, כשצורתו צורת רי"ש המקיפה חצר פנימית גדולה. הבית, שנמצא כעת בשלבי בנייה, שייך לזוג עם שלושה ילדים, שהגיעו מהמרכז. סגנונו כפרי והוא כולל חיפוי אבן בשילוב חיפויי עץ. החזיתות הפנימיות מרשימות ופתוחות, וחלונות הקומה הראשונה והשנייה פונים לחצר מכל חללי הבית. החזית לרחוב, לעומת זאת, צנועה יחסית.
סביבה פסטורלית
בפרויקט הרחבה בקיבוץ כפר מסריק שבגליל המערבי תוכנן בית בן 170 מ"ר על מגרש של חצי דונם עבור זוג הייטקיסטים ושלושת ילדיהם. האב, דור שלישי למתיישבי המקום, וזוגתו חלמו על בית מרווח ואלגנטי, שונה בתכלית ממראות שגרתיים בקיבוצים. ביתם בנוי כך שהחדרים הם הראשונים שמקבלים את פני הבאים. כדי להצניע אותם ולהפוך את המסדרון לאלמנט עיצובי, תכננה האדריכלית עדי ארונוב נגרות בהתאמה אישית המשמשת כפריט אחסון פונקציונלי וכמעבר אלגנטי ונעים לחדרים. "כך העין נמשכת למרחב ולא לחדרי השינה", מסבירה ארונוב. הפטיו מכניס את החוץ פנימה כמוטיב שחוזר בחלקים רבים בבית. "מאחר שבקיבוץ יש מגבלה מבחינת הגדרת שטח הגינה, ובני הזוג רצו לייצר חלקת טבע קטנה משלהם, הוכנסה הסביבה הפסטורלית לתוך הבית וכך הירוק, האור והאוויר מלווים אותם כל שעות היממה".
מתחם אירוח
את הרוח החדשה בקיבוצים מבטא גם מתחם אירוח בקיבוץ גינוסר, שכולל שתי וילות, בריכת אינפינטי וצמחייה המתכתבת עם הטבע המקומי. קירות הווילות מחופות אבן מספרד בגווני חום-אפור המחברת בין החוץ לפנים. האבן (של חברת אולמדע, המתמחה בחיפוי אבן, טרצו ושיש) נחתכה בישראל בגדלים ובעוביים שונים כדי לקבל צורה גיאומטרית ספציפית על פי דרישת האדריכליות רמה דותן ורוית קושיצקי. החיבור בין הבית לטבע חוזר באמצעות מוטיבים נוספים בבנייה, כמו חיפוי הגג שעשוי מענפי במבוק וקוקוס, שימוש בוויטרינות גדולות שפותחות את הנוף בפני פינות הישיבה והפינות האינטימיות הפזורות בחללים ושימוש בחומרים טבעיים כמו עץ ואבן. כל אלה מייצרים תחושה אקזוטית גם בתוך המתחם הבנוי.
