תכנון בית החלומות של בני זוג, שוחרי ואספני אמנות, אשר ילדיהם פרחו זה מכבר מהקן, החל ממבט מעמיק ובוחן של נתוני המגרש שסובב אותו. המרחב עוצר הנשימה, שמתפרש על פני שטח של כדונם אחד, היה הסיבה שבגינה בחרו בו בעלי הבית, אשר שכרו את שירותיה של האדריכלית רוני אלרואי לתכנן להם סביבה קסומה, שבה יטושטשו הגבולות ויודגש היטב החיבור אל החוץ. חללי הבית מציגים מעברים הרמוניים בקווים נקיים ומאפשרים תרחישים רבים בזירה הומוגנית אחת. גלריית אמנות מחד, ובית חמים, נעים ומארח מאידך.
אדריכלית אלרואי, בוגרת הטכניון ובעלת תואר שני מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, היא גם בוגרת לימודי אוצרות בבית לאמנות ישראלית, ומנחה בבית הספר לאדריכלות ע״ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב. הרזומה הענף והמקיף שלה הביא אותה להקים משרד עצמאי בשנת 2000, שבו היא פורשת את משנתה האדריכלית בדבר פשטות טבעית וחיבור אישי בין הסביבה והתכנון לבעלי בנכס.
אלרואי מאמינה שתכנון מוצלח נובע משיתוף פעולה. ואכן, על הפרויקט עבדו איתה אדריכלית יעל לנדסמן, מהנדס הקונסטרוקציה מאיר בהריר אדריכל הנוף איתי שלם, נגריית Anton Wood Work ומנהל הפרויקט דני הוכמן.
ניגודים ממשיכים
אלרואי מנתה כמה אתגרים בתכנון הבית: שילוב בין אמנות למגורים, בין מגורים ואירוח, חיבור הרמוני בין פנים לחוץ , שילוב בין אירוח לשימוש יומיומי ונוח , הצגת האמנות בצורה הטובה ביותר לצד שמירה על פרטיותם של בעלי הבית.
תכנון חכם ובחירה מוקפדת של שילוב בין בטון חשוף לעץ דאגלאס בעיבוד מינימלי מובילים לפשטות ודיוק המשדרים אינטימיות וצניעות. בבית נוצר מפגש בין שקוף למוצק, בין עומק לאווריריות ובין גולמי למודרני ומעודן.
"האתגרים האלה היו שילוב של מאוויים מצד בעלי הבית לבין מטרות אדריכליות שאנחנו מסמנים בכל פרויקט בתכנוננו", מדגישה אלרואי. בהתאמה, התכנון המרכזי נועד לחבר את הבית עם סביבתו, תוך יצירת מבטים וקשרי עין בתוך הבית והנכחת הישתנות שעות היום ועונות השנה, על ידי מיקסום כניסת האור הטבעי, ושליטה בהארת קרני השמש לאורך היום על הבטון ועל יצירות האמנות בחללי הבית השונים.
הבחירה בחומרים טבעיים הייתה אך טבעית מבחינתה של האדריכלית, לרבות שימוש בבטון החשוף, כרקע להדגשת האמנות. "הפלסטיות והגוון של הבטון הם רקע נפלא המשמש כמעין במה אלגנטית להצגת האומנות", היא מסבירה. "בנוסף, העובדה שמדובר בחומר גולמי שאינו מעובד עד דק, מכניסה עושר טבעי, עומק ורבדים אל המרחב הביתי, באופן שמדגיש את הנוף הירוק שבחוץ".
הבית, אשר מוקף בחצרות חיצוניות שמשמשות כמעין חללי ביניים פנימיים-חיצוניים, מודגש בעזרת קירות בטון, חלקם כפולים וחלקם בעלי נישות עמוקות, בהן צמחייה שופעת.
כאן זה בית, כאן זה לב
משני צידי הכניסה קירות בטון חשופים מכוונים את המבט לעבר חצר מדורגת. קורות בטון חשופות מופיעות מחוץ לדלת הכניסה ממשיכות במקצב אחיד אל חלל הכניסה ואל הגן שממול, ביניהן מסתתר צוהר שדרכו מסתנן האור עד למרתף, ובוקע מבעד לפתח מזוגג ברצפה, כמעין סקיי-לייט הפוך. פתח זה מחבר בין קומת הכניסה לשטח המרתף.
לצדו של הבטון, שנוכח היטב בחללי הבית, בולט השימוש בעץ דאגלאס טבעי שמעדן את הבטון, מרכך ומחמם אותו, תוך הענקת אווירה ביתית, אינטימית ורכה. עבודות הנגרות בבית בוצעו על ידי נגריית Anton Wood Work. "בדומה לניגוד החומרי, תכנון חלל הפנים מחלק את הבית לשני צידי ציר הכניסה הראשי - מצד אחד אגף ציבורי המשמש לאירוח ומצד שני אגף פרטי, שבו חדרי השינה", מסבירה האדריכלית. "חלל הכניסה מלווה במקצב של קורות בטון ומשקיף אל חצר מדורגת ובה צמחיה משולבת באמנות". לדבריה, תכנון הנוף היה חלק אינטגרלי מתפיסת הבית, כמעין אקט פיסולי, ונעשה בשילוב אדריכל הנוף איתי שלם. "תכננו את הטופוגרפיה בהדרגה, ואפשר לראות כיצד המפלסים מקושרים ומטפסים מעלה ממפלס הבריכה לסוויטת ההורים בקומה השנייה".
טשטוש הגבולות בין פנים וחוץ בקומת הקרקע נעשה בעזרת מפתחי ענק מזכוכית, בהם דלתות גדולות נעלמות לתוך כיס. פתיחת הדלתות יוצרת חיבור אל הירוק וזרימה חופשית בין החצר לבית. בנוסף לאלה תוכננו יציאות מכל אחד מחדרי השינה אל חצרות מונמכות או מרפסות צמודות, טובלות בירק. "יציאות האלה מכניסות אור טבעי שמאיר את המרתף באור רך שהולם את האמנות המוצגת בו ובנוסף מחזקות את הקשר בין שלושת מפלסי הבית", מסבירה אדריכלית אלרואי. בנוסף, תוכננה ירידה ייחודית וישירה מחדר השינה של ההורים, דרך שיפוע שמחבר אל הבריכה ואל קומת הקרקע בצורה טבעית. "יציאה נוספת מתאפשרת גם מצדה השני של סוויטת ההורים, אל מרפסת גדולה שמשקיפה אל הנוף", היא מציינת.
בבית מתחברים אור וחומר באופן ההולם את האמנות, תוך יצירת סביבת מגורים רכה, ביתית ונכונה לאירוח.
לאתר >>> רוני אלרואי >>> לאינסטגרם >>> לפייסבוק
בשיתוף אדריכלית רוני אלרואי
