מעטפת בניין היא המפגש הראשוני עם המבנה, ולעיצובה תפקיד מרכזי במופע שלו על הקרקע, בהשתלבות במרחב וכאלמנט פיסולי בפני עצמו. לעיתים הן חלק מהמבנה, ולעיתים מהוות לו כמעין לבוש, ממסכות את המבנה הפנימי כדי לספק לו צל, להפחית צריכה של אנרגיה ומכאן גם פליטות פחמן שאינן מיטיבות עם הסביבה. צורתן הגיאומטרית של המעטפות מצטיינת באסתטיקה גבוהה ונראותן היא יצירה אדריכלית חופשית יוצאת דופן, התלויה בחומר, בתקציב ובדמיונו של האדריכל.
טבע כהשראה
הטבע והסביבה הקרובה לשטח הבניין מהווה השראה לאדריכלות. אולם תצוגה עצמאי של רהיטים ומוצרים בבייג'ינג כוסה ב-1,200 חתיכות של צינורות פליז שהפכו ל"עלי דשא" המסווים את החזית. העלים, בעיצוב Luca Nichetto, מתחמצנים ומשנים את צבעם באופן טבעי עם חלוף עונות השנה, מתמזגים עם הנוף הטבעי של הגן ליד, ויוצרים חזית עם תחושת חיים המשתנה ללא הרף, כפי שקורה בטבע.
עלי קיסוס המטפסים על חזית בניין סמוך ורעפים של בניינים בסביבה היוו השראה לעיצוב חזית בית פרטי בלונדון עם נוכחות עכשווית ייחודית. החזית שעוצבה על ידי האדריכלים Squire and Partners, מורכבת מ-4,080 עלי אלומיניום מכופפים שמכסים אותה. ה"עלים" עוצבו בגוונים משתנים של ברונזה כדי לחקות דפוסי צמיחה אורגניים ויושמו כרעפים. המופע ברחוב יוצר מראה משובב שתואר על ידי ועדת התכנון המקומית ככזו שמעלה את הרף העיצובי באזור.
בתוך לגונה בשארג'ה, העיר השלישית בגודלה באיחוד האמירויות הערביות הממוקמת לאורך החוף הדרומי של המפרץ הפרסי, הוקם המבנה הארכיטקטוני הראשון שהוא חלק מפארק בן 2.5 דונמים. המבנה, שעוצב על ידי סטודיו העיצוב הגרמני 3deluxe, הוא ביתן פרפרים שחלקו החיצוני מכוסה במעטפת של פרחי מתכת צהובים בהירים היוצרים אזור חיץ אקלימי בין הפנים לחוץ. בפנים 500 פרפרים טרופיים, חנות ובית קפה, ומבחוץ מעטה אורנמנטי המשמש כווילון מחורר המחדיר אור ואוויר. המעטפת מורכבת משלושה סגמנטים משתלבים, שעומדים על עמודי פלדה דמויי עץ, בדומה לפקעת שמסווה את הפרפר. הצבעוניות כוללת שלושה גווני זהב שעמידים בשמש ובקרבה לים, ובערב אלומות של אור חוצות את המעטפת ונראות כמו נחיל פרפרים שמתרחק ומתקרב בקצב משתנה. הביתן, המתנשא לגובה של 15 מטרים, תוכנן בהתאמה למערכת האקולוגית באי, והאדריכלים שאבו השראה מאפקט הארובה שמניע אוויר בתוך בניינים וארובות מחודדות בהפרשי טמפרטורות. המעטפת יוצרת צל מעל הביתן אך מאפשרת לאור להציף את הפנים, וצללי הפרחים יוצרים חגיגה משלהם על הרצפה והקירות ומשתלבים עם הצומח במיזוג של אדריכלות וטבע.
500 לוחות אלומיניום לבנים בשלושה רוחבים שונים יוצרים על חזית בניין בשנחאי, סין, דפוס אקראי שנדמה כמו גשם שוטף. בהשראת הסרט "המטריקס" חוררו הלוחות בנקודות ומקפים שנוצרו באקראי בקוד מורס, ויצרו מעין מסר שמחכה לפענוח. כדי ליצור אפקט של גשם כבד יושמו הלוחות בשלוש שכבות הנשפכות כמו מפל. וילון הגשם בעיצובם של Wutopia Lab ממשיך גם בלובי שבתוך הבניין, המשמש כחנות ספרים, בצורת ספרייה ענקית מפלדה מחוררת. העמודים המקוריים נותרו חשופים כמטאפורה המעידה על כך שהגשם הכבד שוטף הכול, כולל את הנפש, וחושף את הטבע האמיתי.
בחירה טבעית
מהסביבה ניתן לשאוב גם חומרים לבניית המבנה ולחזיתותיו. The Grid Architects יצרו את מבנה הקמרון המקושת הגדול ביותר בהודו שנבנה באריחי טרקוטה והוא יחיד מסוגו, שכן הוא נבנה ללא קורות, חיזוקים או כל מערכת תריסים. המבנה, ששמו TARANG, "גלים" בשפה ההינדית, שואב השראה מהטבע ומדמה צורות אורגניות הנטועות בו. הוא נבנה מחומרים שאינם פלדה ובטון, שהם לכשעצמם חומרים עתירי משאבים, בבנייה מסורתית ללא תוכנה או כלים דיגיטליים. אריחי הטרקוטה המשולבים והטיח יוצרים מערכת קשתות חזקה ובת קיימא, וטביעת הפחמן שלו מופחתת. מי שיוצאת נשכרת מכך היא בין היתר אמנותם של הפועלים שיצרו אותו. "ערכי הפרויקט התרכזו בכבוד עמוק לאיכות הסביבה, הערכה אמיתית לאומנות והערצה עמוקה להיסטוריה ולשימור המורשת התרבותית", אומרים במשרד האדריכלים על המבנה שמציע יתרונות לסביבה ולאנשים המגיעים אליו - חלל גלריה רב תכליתי שמכיל פעילויות שונות בתוכו וסביבו ויכול להמשיך ולהתפתח. המבנה עוטף את החלל, הגליות יוצרת את הקירות ובתוך המתחם נולדים משחקים של אור וצל, כאילו המבנה נולד מליבת האדמה ולא נבנה על ידי אדם.
בניין מסחרי באזור תעשייה בעיר מוהלי, הודו, מבקש להוות תחליף לקופסאות הבטון האפורות המוכרות ולהיות סנונית ראשונה בדרכם של בניינים עתידיים אחרים ואף לעזור להם להשכיר את שטחיו המסחריים. בעלויות מוגבלות ומתוך רצון לא להיכנס לעלויות שיפוץ בעתיד נבנתה החזית מקוביות בטון, כך שמתאפשר לשלב בתוכן כל סוג של אבן, כניסה ישירה של רוח וגם שפע של אור. הקוביות הממוסגרות, בתכנון Studio Ardete, נצבעו בגוון שנהב ויש בהן אדניות לצמחייה, שברגעי ההפוגה של העובדים נדמות כמו מרחב אישי נעים לקפה, במקום מסדרון ארוך ותפל.
פרויקט אחר של Studio Ardete באותה עיר שואב השראה מקיפולי סרט, כמו גם מזרימתו של הטבע. עיצוב הבניין מייצג את עבודתו של בעליו ומתזכר את מסלול הקריירה שלו בעסקי הבנייה.
החלק החיצוני של הבטון כמו זורם בחופשיות, עוטף את הבניין ומוסיף לו דינמיות שמסקרנת מבחוץ ומבפנים. לעיתים הוא מתפקד כמו נוזל ולעיתים כמוצק ובכל מקרה מתעקל כך שנוצרים פתחי כניסה לאור השמש ולאוורור נאות. נפחי הבטון המזדקרים מעלה מספקים צל ומעניקים לחזית צורה וסגנון ייחודיים.
תאורה הטבעית מוזמנת להיכנס גם לתוככי בניין משרדים בהו צ'י מין, וייטנאם, בלי לספוג שמש ישירה, וכשמזג האוויר טוב ניתן גם לפתוח את הדלתות והחלונות ולאוורר את החללים. מאחר שרבים מחשיבים את המשרד כבית שני בו הם מבלים את רוב זמנם במהלך היום, השתדלו האדריכלים ממשרד Tropical Space לעצב חלל מעניין, מלא באור טבעי ואוורור, באמצעות שכבה כפולה עם וילון בריקים מבחוץ, ודלתות הזזה מזכוכית ואלומיניום בפנים. קיר הלבנים מסובב ב-45 מעלות כדי ליצור שכבת חיץ שמפחיתה את השפעת אור השמש ומעניקה צללים. עצים השזורים בשכבת החיץ תורמת לאוויר נקי ומונעת מאור השמש הישיר להגיע לחלל העבודה. בזכות החזית הטבעית נטמע הבניין בסביבה באין מפריע.
צמחייה כחלק מהמעטפת
דרך נוספת להפיח חיים בחזית בניינים היא להשתמש בצמחייה עצמה כחלק מהחזית. חזית האלומיניום השחורה של בית פרטי במחוז קנט, אנגליה, מאפשרת לצמחים לגדול לתוכה ולהפוך לחלק ממנה. בכך הבית מסיר את המחסום בין החללים הפנימיים שלו ובין סביבתו הטבעית, מלאת העצים, ומאפשר מבטים משני הכיוונים בזכות קירות זכוכית ברובו של הבית. הבית שוכן בין עצים ושובר את המחסומים עם המרחב בזכות חזית מפוסלת שארוגה כמו קש. את הרעיון לחזית שאבו בסטודיו Giles Miller מהמעגליות שיש באריגת הקש וביקשו לאפשר לאור להיכנס דרך סדרה של מסכים שתתכסה בעלווה ופרחים.
הבניין המסחרי שעיצב משרד העיצוב SAVA בווין, וייטנאם, מציע פרשנות מודרנית לארכיטקטורה טרופית השוקלת בקפידה את התרבות והאקלים המקומיים. הבניין בן שלוש קומות, יועד בתחילה למכירה של מוצרי חשמל, והשיפוץ נועד להפוך אותו לספא יופי, תוך הפיכת החזית של הבניין למזמינה ומושכת. כדי להכניס צמחייה ואור טבעי במקום החלל החשוך הקודם, השתמשו המעצבים באדניות בטון בחזית עצמה. הן מעוצבות במודולים שאפשרו להוביל אותן בקלות ובמהירות.
בשיפוץ נהרסו חלק מהרצפה המרכזית וגרם המדרגות כדי ליצור חצר פנימית מרכזית, הפתוחה לשמיים. החלון בראש הגג לא מותיר שום חלל אפל. גם בצד האחורי של הבניין יושמה אותה שיטה של כניסת אור טבעי כמו מהגג, ואת גרם המדרגות מחליף גרם מתכת המתעקל סביב החצר המרכזית הירוקה.
