כמו פטריות אחר הגשם החלו לצוץ בתחום האמנות, היצירה והאופנה עבודות ומוצרים בעלי מכנה משותף אחד – ישראל. בימי מלחמה מתחזקת משמעותם של סמלי המדינה והארץ, שמהווים דרך להביע תחושות של שייכות, הזדהות ותקווה במרחב הציבורי והפרטי. "מישור פעולה בחומר, שמופיע בצורת חפצים שהם סמלים מוסכמים כמו מגן דוד, חי, מפת הארץ, עין הרע ועוד צץ במקביל למישור של טקסטים, מאמרים, סרטונים, הפגנות, יוזמות והתנדבות", אומרת פרופ' תמר אלאור, אנתרופולוגית מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, המתמחה בתרבות חומרית. "שפע הרגשות, המחשבות, התקוות והחרדות מקבל ביטוי מעבר לרגיל".
לדבריה, כשאין מצב רוח להוציא קולקציות חדשות, יש המשתמשים באופנה מתווכת, במקרה הזה סמלי מדינה וסמלים יהודיים שמאותתים למקום הזה. "שופינג מציע נחמה, ובעת שבירה אייקונים סימבוליים כמו חמסה, חי, מגן דוד, חוט אדום או סרט צהוב מאותתים את המודעות שלנו ומנכיחים את הרגשות. המקום החומרי הלא מילולי אוצר בתוכו תובנות ואינפורמציה חברתית ומציע נקודת אחיזה, כי אפשר לגעת בו".
מהפן ההיסטורי טוענת האוצרת והיסטוריונית האופנה יערה קידר, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית, כי סמלים מקבלים ביטוי פומבי בתקופה של משבר, כהצהרה שמחברת אותם באופן רגשי למקום שהם שייכים אליו. "בעוד אמנות מוצגת בבתים, בגלריות, במוזיאונים ובחללים סגורים, אופנה מציגה את עצמה כלפי חוץ בצמידים, טבעות שרשראות וטי-שירטים. כשאנחנו מסתירים סמלים, אנחנו משתפים פעולה עם היסטוריה של רדיפה בת אלפי שנים. הצורך להחצין ולנופף בסמלים הוא צורך קיומי תרבותי ופטריוטי שנובע מהרצון לומר שאנחנו שייכים לכאן, שייכים זה לזה ולא הולכים מפה".
דווקא בסמל מגן דוד נראית לדבריה מגמה הפוכה - מסמל שמתרחקים ממנו, הוא הפך לסמל שמחפשים אותו. "בעוד בחו"ל היה מקובל לענוד תכשיטים עם סמל מגן דוד כדי להביע שייכות ובארץ פחות הורגש הצורך משום שזה הבית, קורית עכשיו מגמה הפוכה שברחבי העולם מפחדים לענוד מגן דוד אבל בארץ מרגישים צורך אמיתי לחזור לשרשראות מתקופת הבת מצווה, והרבה מעצבות תכשיטים מוציאות קווים שלמים של מגיני דוד. יש משהו בזהות הישראלית שמתעלה מעל ימין ושמאל ואפילו מעל הדת, שכן רבים לא עונדים את מגן הדוד כסמל לדתיות אלא כדי להביע שייכות".
מתכשטים בסמלי הלאום
כיוצרת ישראלית מרגישה מירב רינגל מסטודיו גליפס זכות להזכיר לכולם להרים את הראש ויחד להאמין שננצח הכול. מאינסוף סיפורי העצב לצד הגבורה נצרה משפט שאמר נדב, תושב בארי שכבר לא נמצא בין החיים: "התקווה מתה אחרונה". "יש לנו את הנשק הכי חזק בעולם: אנחנו. לא רק שאנחנו קמים מעפר אלא בונים מעפר תקווה", היא אומרת. רינגל יצרה מגן דוד לבית, כצו השעה. "היום יותר מתמיד הבית זה המקום הכי שלנו ובעיני רוחי ראיתי אותו ניצב על הקיר לא רק כי זו שעת מלחמה, אלא כי הוא הסמל הנצחי שלנו. אייקון הכוכב הוא סמל יפהפה בפני עצמו ותרגמתי אותו לאינטרפרטציה אוניברסלית, על זמנית ומלאת יופי של גליפס".
מאז פרוץ המלחמה קיבלה מעצבת התכשיטים שלי דהרי הודעות בכל מדיה אפשרית מתי תוציא קולקציה של מגן דוד. היא ידעה שתצטרך לייצר פריטים מיוחדים ברוח התקופה, שישמחו את לבבות הנשים ויעניקו נחמה, והוציאה את הקולקציה "יהיה טוב". "היה לי קשה להניע את עצמי ליצור משהו עם מגן דוד, אבל אחרי אינספור הודעות ואחת שריגשה אותי במיוחד, לא יכולתי לסרב ונשברתי. ישבתי וציירתי עשרות מגיני דוד עד שמצאתי את האחד המיוחד שלי, ממנו יצרתי צ'ארם מתוק בדיוק כמו שאני אוהבת עם מלא אהבה ממני". לתליון הוסיפה פריטים חדשים,
כולם מפליז בציפוי זהב, המשלבים פנינים וקריסטלים.
ימים ספורים לאחר הטבח ומתוך הרצון להזדהות, להתגאות, לתת תקווה, להרגיש יחד ויותר מכול לתרום, יצרה מעצבת התכשיטים שלומית אופיר תליון "לב עוטף" - לב עם חור בצורת מגן דוד במרכזו. "הוא מסמל את החור שנפער בלב של כולנו, אבל גם את המקום שתופסת המשפחה, שהיא ישראל, בלב ובנפש שלנו. מקום בו צומחת תקווה לימים טובים ושלווים", היא מתארת. לתליון גרסת ציפוי זהב או כסף, והוא שזור על חוט צבעוני ועמיד או על שרשרת זהב עדינה. 20 אחוז מההכנסות היא מקדישה לשיקום יישובי העוטף או למטה המאבק לשחרור החטופים.
האמנית רונית פטר פעלה מתוך השראה פנימית כחלק מהרקמה האנושית המרכיבה את העם היהודי וסמליו, כדי ליצור מובייל מגן דוד, מחד סמל מסורתי אהוב ומאידך פריט צבעוני הרמוני, מרגיע ושלם. את הבסיס יצרה מעץ אורן מלא ועליו טכניקה מיוחדת של קולאז' בדים שהיא אוספת מכל העולם.
השבת של השבעה באוקטובר הציפה אצל מעצבת התכשיטים שקד זינגר מסטודיו Shaka רצון חזק לעצב שרשרת מגן דוד. "מעולם לא התחברתי לנראות של הסמל כתכשיט, אך ימים אלה העניקו לסמל התייחסות אחרת ומשמעותית מתמיד גם עבורי. המחשבה שלי הייתה לעצב תליון שהמבט הראשון בו חושף יופי גיאומטרי ומתוחכם ולאו דווקא בעל משמעות סימבולית, אך במבט נוסף מתגלה מגן הדוד במלוא עוצמתו ונוכחותו הברורה". התגובות לשרשרת הפתיעו אותה והיא לא זוכרת אף תכשיט שקיבל כמות כה גדולה של תגובות מרגשות והזמנות בשבוע אחד. מתוך כך הרחיבה את הדגם גם לצמיד וכעת היא עובדת על הכנת גרסה לעגילים.
המעצב אביעד אריק הרמן, שעיצב את "שמלת ירושלים" שנלבשה על ידי שרת התרבות בפסטיבל קאן, מעצב כעת לראשונה קולקציית תכשיטים בהשראת דוד המלך, בשיתוף עם מותג תכשיטי היוקרה HOLY GEMS. "השימוש באבני חן יוקרתיות, שמקורן במעמקי ארצנו האהובה, מחזק את החיבור לבית. המשמעות לענוד מגן דוד כזה היא עוצמתית, עמוקה ורגשית עבור כולנו. אני גאה להיות המעצב של הקולקציה, ומקווה שהיא תעניק כוח, ביטחון וברכה לכל מי שעונד אותה", הוא אומר. הקולקציה כוללת 9 מודלים של מגיני דוד וחמסות בשילוב מגן דוד, העשויים מזהב 14K ומשובצים ביהלומים ואבני חן.
לשרשרת ה"חי 7.10" של אריק וייס אותיות "חי" עם קווי מתאר טיפוגרפיים. היא מגיעה בכסף וזהב ומותאמת בשפתה העיצובית לסדרת תכשיטים המבוססת על מבנים שנוצרים בחיבור בין אותיות.
וייס הוא אמן יוצר אמנות קונספטואלית שהציג בתערוכת יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם ויוצר מתוך חיפוש בעולם התוכן היהודי והרוחני. יצירותיו הן אמנות מודרנית, יודאיקה, תכשיטים וחפצים יום יומיים עם נגיעה בפנימיות שלהן.
הדגל וצבעיו
האמנית והציירת עפרה פרידלנד יצרה סדרת מזוזות המשקפות את רוח התקופה בצבעי הדגל, כחול ולבן, שמטרתה סיוע לתושבי העוטף. "הדגל מעוצב כשברי זכוכית, המסמלים את השבר הגדול אותו חווינו. הבית חולל והביטחון רוסק", היא אומרת. מבין השברים ומתוכם, באמצעות כיתוב התקווה "עם ישראל חי", התפילה לשלום המדינה וברכת הכוהנים, מסמלת המזוזה את הביטחון האישי של כל אחד ואחד, כל משפחה ומשפחה, בביתה. המזוזות שייתרמו ייקבעו בבתים שיקומו מחדש לאחר שנהרסו וחוללו באסון הנורא של שבת שמחת תורה.
הדגל ניבט גם מעבודותיהן של אמניות אחרות, שהנכיחו אותו בגדלים ובאמצעים שונים. האמנית פוגי נעים מרגישה כי סבבי המלחמות ובייחוד זוועות השבעה באוקטובר פערו בתוכנו בורות עצומים, חללים. "אני מרגישה פיזית את הריק הזה, לכן מתחברת למושג שהפך לחלק בלתי נפרד ממציאות חיינו בימי לחימה, 'שטחים פתוחים', בכל כך הרבה מובנים. הרולטה האכזרית מסתובבת מעל ראשינו וההכרזה אחרי רגעים קצרים אך משתקים על נפילות בשטחים פתוחים היא הרע במיעוטו. אין פגיעה בגוף נפש או רכוש. האומנם? שכבות שכבות של כאב, כעס, חורבן, אובדן ועם זאת חזרה לבסיס, להבנה שה'שטח' שלנו הוא לא פתוח, הוא תחום ומוגדר, יחיד ומיוחד ואין לנו ארץ אחרת גם אם כבר שכחנו" .
השימוש בדימוי המפה כבסיס לדמויות הקרמיקה נועד לקרקע את המציאות כאן ועכשיו. בסיסן הוא יציקה ולאחר מכן פיסול ידני והן מצוירות ביד. הן בחלקן סמל לישראליות עם סמלים מוכרים וחלקן סמלים חדשים שהתווספו מכורח הנסיבות - דמות אם ותינוקת, ילדה קטנה עם דובון עומדת לבדה והדואליות שבדבר. "יצרתי את הסדרה מכאב, אבל יש בה גם תקווה ושאיפה לתקומה מתוך החורבן הזה שקשה עדיין להאמין שחווינו וחווים עדיין".
את דגל ישראל מצעצועים שבורים יצרה היזמת והאמנית האקטיביסטית טל טנא-צ'צ'קס עם תלמידי בית הספר לטבע "ויתקין" בראשון לציון מתוך מסר של לקחת את מה שנשבר ולהרכיב ממנו שלם חדש. יותר מ-150 תלמידים לקחו חלק באיסוף צעצועים, מיון לטובים, שהועברו ליד שנייה, ופגומים, כחולים ולבנים, וביחד יצרו דגל בגודל 90X120 ס"מ, שכולו סיכוי ואופטימיות, חיבורים חדשים ותקווה. "ליצור את הדגל ביחד זה לקעקע בתודעה שותפות ואהבה לארץ, לסמלים ולחפצים שמגדירים את הזהות והשייכות שלנו", היא אומרת. צבעי הדגל הוטמעו גם בדמות הפופ-ארט שיצרה, "פופאית Hope", על קיר בקריית המלאכה בתל אביב. "תקווה היא הבחירה להתבונן על העולם בעיניים אופטימיות, לפעול מתוך תשוקה וסקרנות, אמונה בדרך, נחישות והתמדה. הימים מורכבים וכואבים, אלא שאנחנו לא יכולים לשנות את מה שקרה, אבל אנחנו כן יכולים בכל רגע לפעול ולהשפיע על מה שיקרה, להפוך את הקושי למנוע ואת השבר לתקומה. בעזרת פופאית, שהיא חיבור בין אוליב לפופאי, אני בוחרת לשנות את הסיפור ההיסטורי ומעבירה מסר למסוגלות ויזמות".
מיזם איור ופריטי קרמיקה להשראה
מיזם האיור "זיכרון עוטף" מנציח את יופיו של חבל הארץ עוטף עזה לפני האסון הנורא שהתרחש בו בשבת השבעה באוקטובר, במטרה לגייס תרומות למען תושבי העוטף שנפגעו מהאסון. במיזם השתתפו בהתנדבות מרצים, בוגרים וסטודנטים בשנה ד' מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, שיצרו איורים בטכניקות שונות, שהמשותף לכולם הוא תיאור היישובים והנופים השונים מעוטף עזה כפי שהיו לפני האסון תוך דגש על נופים, מבנים ציבוריים ואייקוניים אחרים.
המאיירת מאור אהרון, בוגרת המחלקה, חזרה לחוויות האישיות שלה כילדה בקיבוץ וניסתה להעביר את התחושה הנעימה והמחבקת של לגדול בבית שמכיל פנים וחוץ כמרחב ביתי אחד גדול באיור הדיגיטלי שלה. "השתמשתי באלמנטים ומבנים מקיבוץ ניר עוז, אבל האיור מוקדש לכל אחד ואחד מהיישובים, הקיבוצים והערים בעוטף ישראל. המנורה על בית הכנסת ברקע והדגלים המופיעים ביצירה הם תזכורת להקשר הגדול של סיפור יישובי העוטף. לא מדובר ביישובים פסטורליים שהוקמו על רקע ניטרלי, כמו שנדמה מתוך גן העדן שהם הצליחו לייצר לעצמם בעמל רב. ההקשר הישראלי בו הם חיו הוא רכיב מהותי בסיפור שלהם - האנשים והנשים האלו בחרו לחיות בחבל ארץ שכולל ירי בלתי פוסק של טילים, אזעקות ומתח מתמיד. כל זה מתוך אהבה כנה ומרגשת למדינה שלהם, ולכן מבחינתי אי אפשר לספר את הסיפור הזה בלי לדבר על המדינה שעבורה הם היו שם".
הבית עומד במרכז היצירה של אורלי פיטל, מעצבת מתנות אישיות מקרמיקה, שיוצרת כבר שנים בתי קרמיקה מיניאטוריים עם משפטי השראה ומוטיבציה, כסמל למקום חם ומלא משמעות בלב שבו מרגישים מוגנים. אחד הבתים שיצרה לפני שנים הוא בית עם המסר Israel in my heart שקיבל עכשיו משמעות חזקה הרבה יותר.
"מאז השבעה באוקטובר במשך כמה ימים קפאתי כמו כולם ולא הצלחתי אפילו ליצור, עד שבוקר אחד פשוט נכנסתי לסטודיו וכל סערת הרגשות התבטאה בסדרת בתים חדשים בכחול ולבן, שכולם עם תמיכה למדינה הכל כך אהובה שלנו".
מסרים של סולידריות
"גם בזירת השיווק הדיגיטלי חווים מסרי סולידריות בכל רשת חברתית באמצעות דגלים המלווים בטקסטים שמביעים סולידריות והזדהות עם המדינה בשעתה הקשה, והמכילים דברי עידוד וחיזוק", אומרת נטע דורון, מומחית שיווק B2B ולינקדאין. "רבות מהחברות שינו את לוגו החברה שלהם הרגיל לצבעי כחול לבן, אחרות עדכנו בהתאם לתקופה את הבאנר בכותרת עמוד המותג שלהן, ורובן ככולן מנסות להלך על החבל הדק שבין 'עסקים כרגיל' לבין 'כרגע לא רלוונטי ולא רגיש לנסות למכור'". לדבריה, בתחום השיווק והאמנות ברשת רואים יותר ויותר בעלי מקצוע המקדמים בחוכמה מוצרים כמו תכשיטים בדמות מפת ישראל, מגן דוד או עיצובי ציפורניים בצבעי הדגל והיחידות הצה"ליות השונות ליצירת הרגשה טובה והקלה.
דמותה של המדינה
הבית של כל הבתים הוא מפת המדינה, כפי שבאה לידי ביטוי בבתי מזוזות, באיורים ובקולקציות תכשיטים. מזוזה ארץ ישראל של "מעשה חושב" עשויה מעץ זית ישראלי ואפוקסי קריסטלי. היא מייצגת את האידיאל של אהבת ארץ ישראל שמונח על פתח הדלת. "מזוזה היא סמל בכל בית יהודי בישראל ויש בה שמירה לבית", אומרים ב"מעשה חושב", "יש בנו את השורשיות ואהבת הארץ, כי אין לנו עוד ארץ אחרת וכאן זה הבית שלנו".
בית המזוזה בצורת מפת ישראל עשוי משרף אפוקסי בהשראת המשפט "אין לי ארץ אחרת". הוא נוצר ממודל תלת ממד ולאחר מכן מיציקות בתבניות סיליקון לפי המודל. "לא היה לי ספק שהמוצר ידבר לאנשים רבים, וכעסק קטן אני כמעט שלא עומדת בקצב ההזמנות של בית המזוזה", אומרת האמנית היוצרת, יהלי אמינוב.
לפני מספר שנים פנה חבר שמתגורר בלוס אנג'לס למעצב התכשיטים והיהלומן גיל מסיקה מ"תכשיטי גילי" וביקש לייצר עבורו תליון בצורת מפת ארץ ישראל, משובצת ביהלומים. ביחד עיצבו את התכשיט שתמיד מזכיר לו את המדינה שהוא אוהב. בתקופה האחרונה גדל הביקוש לתכשיט מפת ארץ ישראל בדוגמאות שונות, בעקבות קבלת משמעות חזקה בהרבה מצד אנשים שביקשו לענוד אותו.
מפה נוספת של ישראל עשויה מעץ אורן טבעי, המנוסר ומשויף על ידי היוצרת נעמה רקנטי מסטודיו N/ETZIM.
דמותה של המדינה שאיירה המעצבת הגרפית שירי הראל אלבו הפכה לחולצה שהודפסה בבית דפוס שפונה מקיבוץ זיקים, וההכנסות נתרמו למשפחות החטופים. "חשבנו שנמכור 50 חולצות וכבר הוזמנו מעל 2,000 חולצות מכל הארץ ושיתופי פעולה נוספים נוצרו עם קהילות יהודיות ברחבי העולם", מסבירה הראל אלבו. היא חזרה לאייר מעט אחרי שהתחילה המלחמה בעקבות תחושה של חוסר אונים.
בקולקציית ארץ ישראל של שקד ברודסקי מ-Shak it תכשיטי כסף 925 או ציפוי זהב 2 מיקרון, בשילוב אבני חן טבעיות. חלקם בנוי כשרשרת בסיס וצ'ארמים להחלפה ומשחק עם העיצוב ובחלקם אפשר לשלב חריטה אישית.
סממני מדינה אחרים, כמו הצבר הידוע ורגבי האדמה, היוו השראה ליצירות אמנות נוספות. עדי רדעי, אמנית ומעצבת, ציירה בצבעי מים את פירות הצבר בקומפוזיציות שונות שיצרו את הסדרה "סברסים". הם מוגשים על צלחת אך בלתי אפשרי לאכול אותם כך, שכן יש לקלף מהם את הקליפה. "אוכל מסמל עבורי זיכרון, תרבות ומערכות יחסים. עבורי מערכות יחסים אלה של פרי הצבר מייצגות את החברה הישראלית", היא מסבירה.
בשנים האחרונות ליקטה האמנית אילה צור אדמות וחרסיות מהחרמון בצפון ועד הדרום בהרי אילת, סיננה אותן והעבירה אותן שריפה קרמית, עד שרובן שינו את צבען. מ-60 האדמות שאספה יצרה פסיפס ענק של ריבועי אדמות במגוון צבעים, מניפת צבעים של אדמות המדינה. הפרויקט החל מתוך סקרנות חומרית של חומר מובן מאליו עבור רובנו, אדמה, אך עם הזמן עלו שאלות כמו מה משמעות האדמה עבורה, מה האדמות האלה חוו במהלך ההיסטוריה ועד היום כדי שנוכל ללכת עליהן בבטחה. צור: "המאורעות הנוראיים האחרונים מעלים שוב ושוב את כל אותן שאלות ואיתן ההבנה שהאדמות האלה הן הבית, הן השורשים שלנו כעם. אני לא יכולה שלא לחשוב על הדם שנספג בהן לאורך ההיסטוריה הרחוקה ועד היום". לאחת העבודות קראה "אדמת קודש", בה משמעויות שלא ניתנות לתיאור, כמו תקווה ותקומה, שמביאות איתן התמודדויות, קשיים ועצב. "לאורך המחקר שלי גיליתי כמה האדמה יפהפייה ומרתקת, מלאה בגוונים שונים כשוני וכמגוון האוכלוסייה שחיה עליה".
מנהיגות היסטורית
את הדמויות של "פיסת היסטוריה" נדמה שאין מי שלא מכיר ולא רק מדפי ההיסטוריה של המדינה, אלא גם מראיונות של מנהיגים עכשוויים שבוחרים לעטר בהן את מדפי הספריות שלהם. אסף הררי, היוצר מאחורי "פיסת היסטוריה", מספר שהדמויות הן חלק מתסחור (מרצ'נדייזינג) שכולל גם מחזיקי מפתחות של מפת ישראל, ומשקף פטריוטיות ולאומיות. "אנשים אוהבים את הפריטים שלנו כבר עשור, אבל זה התפוצץ אחרי ה-7 באוקטובר. תרמנו לגדודים לפחות אלף מחזיקי מפתחות והרגשנו שאנשים מחפשים לחזק לפחות מבחינת הנראות את הזהות הלאומית ציונית שלהם". העסק הקטן מפיץ ל-30 חנויות ברחבי הארץ ומוכר דרך האתר, כשהדמויות הפופולריות ביותר הן של בן גוריון, גולדה, הרצל ומשה דיין. עם שפע יצירה ישראלי כזה נראה שאין מקום לתהיות - עם ישראל בהחלט חי.
