חיפוש

צורך מיידי לעומת תכנון מעמיק

שיקום פיזי נבון של יישובי העוטף עשוי לתרום לפתרון המשבר שנוצר בקרב המפונים, הן ברמת הפרט והן ברמת הקהילה. האתגר: לגשר בין תכנון מיידי לתכנון לטווח הארוך. כמה אדריכלים ידועים מסבירים איך לדעתם נכון לעשות את זה

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
תכנון לטווח ארוך. מתוך תחרות שיכון המאה בקיבוץ משמר העמק
תכנון לטווח ארוך. מתוך תחרות שיכון המאה בקיבוץ משמר העמק
תכנון לטווח ארוך. מתוך תחרות שיכון המאה בקיבוץ משמר העמק צילום: עדה כרמי-מלמד אדריכלים (הדמיה)
תכנון לטווח ארוך. מתוך תחרות שיכון המאה בקיבוץ משמר העמק צילום: עדה כרמי-מלמד אדריכלים (הדמיה)
אודית לורן בלקין
תוכן שיווקי

בבוקר השבעה באוקטובר השתנה העולם של כולנו, בעיקר של תושבי יישובי עוטף עזה. כמעט באופן מיידי, בנוסף להלם, לאבל ולטראומה הקשים שנאלצו לשאת, איבדו רבים מהם גם את בתיהם ואת סביבת המגורים שהכירו בשגרה ובחירום. הפעם, זה היה שונה. ביום אחד, הפכו רבים מהבתים לעיי חורבות ועשרות אלפים מהתושבים הפכו פליטים בארצם ונאלצו למצוא פתרונות זמניים וארעיים, למה שישמש עבורם מאין בית לתקופה שאינה מוגבלת בזמן.

בנייה קלה ליישום בזמן קצר. שכונת מעונות בשדה בוקר שתוכננה בדגש על הפרט והקהילה
בנייה קלה ליישום בזמן קצר. שכונת מעונות בשדה בוקר שתוכננה בדגש על הפרט והקהילה
בנייה קלה ליישום בזמן קצר. שכונת מעונות בשדה בוקר שתוכננה בדגש על הפרט והקהילה צילום: רוזן ליננברג אדריכלים (הדמיות)
בנייה קלה ליישום בזמן קצר. שכונת מעונות בשדה בוקר שתוכננה בדגש על הפרט והקהילה צילום: רוזן ליננברג אדריכלים (הדמיות)

כדי לשקם את מה שחרב, הוקמו שני גופים: האחד, משל"ט "אופק חדש" בראשות אלוף (מיל') רוני נומה שהוקם בהנחיית משרד הביטחון והשני, מנהלת "תקומה" בראשות תא"ל (מיל') משה אדרי שהוקמה בהנחיית משרד ראש הממשלה. "אופק חדש" עוסק בתשתיות אזרחיות וצבאיות כמו אספקה, שיקום כבישים, פינוי הריסות וטיפול בתשתיות מים, גז וחשמל ביישובי העוטף. ואילו מטרתה של מנהלת "תקומה" היא לחזק מחדש את החוסן הלאומי ואת הביטחון של תושבי העוטף, לסייע בזירוז הוצאת היתרי בנייה, להתגבר על חסמים ביורוקרטיים ולהפוך את חבל הארץ הפגוע לאזור משגשג ואטרקטיבי מבחינה כלכלית וחברתית. זאת, בין היתר, באמצעות בינוי, שיקום ופיתוח פיזי וסביבתי של היישובים בו.

בנייה קלה ליישום בזמן קצר. שכונת מעונות בשדה בוקר שתוכננה בדגש על הפרט והקהילה
בנייה קלה ליישום בזמן קצר. שכונת מעונות בשדה בוקר שתוכננה בדגש על הפרט והקהילה
בנייה קלה ליישום בזמן קצר. שכונת מעונות בשדה בוקר שתוכננה בדגש על הפרט והקהילה צילום: רוזן ליננברג אדריכלים (הדמיות)
בנייה קלה ליישום בזמן קצר. שכונת מעונות בשדה בוקר שתוכננה בדגש על הפרט והקהילה צילום: רוזן ליננברג אדריכלים (הדמיות)

ההערכה הרווחת היא שהליך שיקום היישובים יימשך לפחות חמש שנים, כשלפי התוכניות הוא יתבצע בשלושה שלבים: שלב קצר של התאוששות ומענה על צרכים מיידיים שמעבר ללינה בבתי מלון. שלב המעבר אל קהילות קולטות בקיבוצים, יישובים וערים בהם יגורו המפונים בקרווילות משודרגות. ושלב אחרון בו הם יחזרו ליישובים המשוקמים, שחלקם אף יתוכננו מחדש בתוספת הרחבות והכנות לקליטת משפחות חדשות רבות.

בנייה קלה ליישום בזמן קצר. שכונת מעונות בשדה בוקר שתוכננה בדגש על הפרט והקהילה
בנייה קלה ליישום בזמן קצר. שכונת מעונות בשדה בוקר שתוכננה בדגש על הפרט והקהילה
בנייה קלה ליישום בזמן קצר. שכונת מעונות בשדה בוקר שתוכננה בדגש על הפרט והקהילה צילום: רוזן ליננברג אדריכלים (הדמיות)
בנייה קלה ליישום בזמן קצר. שכונת מעונות בשדה בוקר שתוכננה בדגש על הפרט והקהילה צילום: רוזן ליננברג אדריכלים (הדמיות)

שלב ביניים – בנייה קלה
אל תוך כל הכאוס הזה שמעולם לא חווינו, נכנסת קבוצה של אנשי מקצוע שתצטרך לתת את הדעת ולענות על לא מעט צרכים של תושבים ותיקים וחדשים. "כשאנחנו, כאדריכלים, נשאלים מה נדרש לעשות כדי לשקם את הבנייה ביישובי העוטף, אנחנו נזהרים בדברינו", אומר אדריכל עופר ארוסי, שותף במשרד "עדה כרמי מלמד אדריכלים". "וזה מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופת ביניים לא ברורה שבין אסון השבעה באוקטובר לבין לוחמה שעדיין מתנהלת ועתיד לוט בערפל".

שטח מרכזי עם גישה קצרה ונוחה מכל אחד מהמבנים צמודי הקרקע. בי"ס באפריקה. אדריכלות: ירון אלדד אדריכלות ועיצוב פנים (הדמיה: YAM3D)
שטח מרכזי עם גישה קצרה ונוחה מכל אחד מהמבנים צמודי הקרקע. בי"ס באפריקה. אדריכלות: ירון אלדד אדריכלות ועיצוב פנים (הדמיה: YAM3D)
שטח מרכזי עם גישה קצרה ונוחה מכל אחד מהמבנים צמודי הקרקע. בי"ס באפריקה. אדריכלות: ירון אלדד אדריכלות ועיצוב פנים (הדמיה: YAM3D)
שטח מרכזי עם גישה קצרה ונוחה מכל אחד מהמבנים צמודי הקרקע. בי"ס באפריקה. אדריכלות: ירון אלדד אדריכלות ועיצוב פנים (הדמיה: YAM3D)

אילו פתרונות אתם נדרשים לתת בטווח הזמן המיידי?
"אנחנו חיים בעידן שבו הדרישה ל'אינסטנט' משתלטת על הכול. הגישה הזו מקבלת ביטוי חד עכשיו, בתקופת המלחמה, ומלווה אותנו בהיבט המקצועי כשאנחנו נדרשים למצוא ולייצר פתרון למשבר. כאדריכלים, נוצר לנו פער בין לוח זמנים צפוף ומיידי שלו אנו נדרשים לבין הצורך שלנו לקושש פרקי זמן סבירים לחשיבה ותכנון מעמיקים".

שטח מרכזי עם גישה קצרה ונוחה מכל אחד מהמבנים צמודי הקרקע. בי"ס באפריקה
שטח מרכזי עם גישה קצרה ונוחה מכל אחד מהמבנים צמודי הקרקע. בי"ס באפריקה
שטח מרכזי עם גישה קצרה ונוחה מכל אחד מהמבנים צמודי הקרקע. בי"ס באפריקה צילום: אדריכלות: ירון אלדד אדריכלות ועיצוב פנים (הדמיה: YAM3D)
שטח מרכזי עם גישה קצרה ונוחה מכל אחד מהמבנים צמודי הקרקע. בי"ס באפריקה צילום: אדריכלות: ירון אלדד אדריכלות ועיצוב פנים (הדמיה: YAM3D)

אז איך אפשר באמת לייצר וליישם פתרון ראוי ונכון?
"צריך להתייחס אל הסוגייה בשני אפיקים: טווח מיידי וטווח ארוך. בטווח המיידי, צריך לתת מענה זמני לצרכים ולוודא שהפתרון שניתן יישאר בגדר ארעי. בטווח הארוך, אכלוס הקהילות שנפגעו יחייב פתרון שמסוגל להתגבר על כל הבעיות שקיימות היום בתחום התכנון והבנייה, החל מרישוי וכלה בביצוע".

אדריכל אורי לניר, גם הוא שותף במשרד "עדה כרמי מלמד אדריכלים", מחזק את דבריו של אדריכל ארוסי ואומר שכדי לעשות את זה בפועל צריך ראשית לוודא שמנהלת התקומה שמונתה על ידי משרד ראש הממשלה תייצר תוכנית פעולה רב שלבית שתתפרס על פני תקופה סבירה של שיקום ולא תהיה כפופה לתהליכי רישוי אלא רק לחוקי בנייה. "לקיחת אחריות של מתכנני הפרויקט על יישום חוקי הבנייה תחסוך זמן יקר ותקצר תהליכים שבשוטף עשויים לקחת כשנה של המתנה", מסביר לניר.

לדברי שני האדריכלים, הזמן היקר שאינו עומד עכשיו לרשותם מעמיד אותם בפני האופציה המהירה ביותר הקיימת היום בשוק - שיטת הבנייה הקלה ובמילים אחרות - קרווילות. "זהו פתרון מהיר להקמה ולפירוק", מסביר אדריכל לניר. "ישנם סוגים שונים של שיטות בנייה קלה שלכולן מכנה משותף המסייע לשמור על סביבת עבודה נקייה, לחסוך ברכבים ובכוח עבודה ולמנוע נזקים סביבתיים. החיסכון בזמן מאפשר ביצוע מהיר של הפרויקטים ובכך מאפשר גם חיסכון רב בעלויות.

"אמנם בבנייה הקלה יש גם חסרונות, כמו תחזוקה גבוהה לשימור אורך החיים של חומרי הביצוע ושילוב ממ"ד במבנה לא גמיש, אבל עם זה, אם לוקחים בחשבון שפתרון כזה לא מיועד לשימוש קבוע, אין ספק שהיתרונות עולים על החסרונות. השוק רווי דוגמאות לבנייה קלה ומהירה ליישום ויש מספר לא מבוטל של חברות הפועלות בתחום שאיתן אפשר לשתף פעולה".

דפנה אורבך, הנדסאית ושותפה ב"אורבך הלוי אדריכלים", מסכימה עם ארוסי ולניר ואומרת שאף אחד לא יכפה על מפוני העוטף פתרון כזה או אחר. "אני מעריכה שבסופו של דבר המציאות שלהם תהיה הכי קרובה למה שהם יבחרו כפרטים וכקהילה. הפתרון הזמני, בראש ובראשונה, צריך להיות פתרון קיים או פתרון ישים ומהיר ולא בטוח שאפשר ליישם אותו בלי שימוש בקרווילות".

אדריכל איתי ליננברג, שותף במשרד "רוזן-ליננברג אדריכלים" מבין גם הוא את גודל האתגר. "במצב הנוכחי, חובה עלינו להסתמך על מודולים קיימים אותם ניתן להגיש ישירות לקבלן המבצע ולהשתמש ולשכפל אותם הלכה למעשה בתכנון מבנים סטנדרטיים ולא יקרים עם היתר בנייה זריז. קוצר הזמן פשוט מחייב אותנו להתחיל לבנות".

קהילה כערך עליון
לדברי אדריכל ליננברג, הבנייה שנדרשת מהיום למחר מעלה את החשש שייבנו ערי קרווילות ללא תכנון מושכל. "גם אם מדובר בבתים ארעיים, מחובתנו להשקיע בתכנון איכותי ולכן אדריכלים שמתמחים בתכנון עירוני ותכננו בעבר שכונות ראויות, צריכים לקחת את המושכות לידיים ולטפל בנושא. בנוסף לבתים, צריך לתת מענה גם למרחב ציבורי ראוי ולמבני ציבור שמקדשים את חיי הקהילה וכן חשוב במסגרת התכנון לספק לה את אותו אורח חיים אליו הם היו רגילים לפני השבעה באוקטובר – עקרון שראוי שישמר גם בעתיד, אחרת תהיה כאן בכייה לדורות".

אדריכל ירון אלדד, מצטרף אל אדריכל ליננברג ואומר שחובה ליישם פתרון זמני עם אדריכלות שתדע לשמר, לצד הגנה ומחסה, גם את החיים הקהילתיים אליהם הורגלו המפונים. לכן נדרשת אדריכלות שיוצרת שטח מרכזי עם גישה קצרה ונוחה מכל אחד מהמבנים צמודי קרקע. "מכיוון שחשוב לשים לב גם לפרט וגם לקהילה ולביחד, למבנים החדשים צריכה להיות תוכנית פתוחה עם שטח ציבורי אינטימי לבני המשפחה וחצרות עשירות מסביב. המבנים הניידים פשוטים מאוד ליישום, ניתנים לפירוק מהיר ומיועדים לשימוש חוזר. הם כוללים סלון, מטבח, חדרים וקוביית ממ"ד. לצד פרשנות אדריכלית נבונה, הייתי ממליץ להתייעץ גם עם פסיכולוגים ואנשי מקצוע שמתמחים בפוסט טראומה כדי לספק סביבה בטוחה ונעימה לחברי הקהילה. אין טעם למשל ליצור בפתרון הביניים גדרות וחומות שרק יעצימו את הטראומה".

יש גם מי שטוען שבנוסף לחשיבות של חיי קהילה יש חשיבות גדולה לא פחות למיקום שלה. "אם אין פתרון קיים, כמו אכלוס בשכונות להרחבה או בבתים ודירות ברחבי הארץ, בדומה לאנשי קיבוץ רעים שהחליטו לעבור יחד לשני בניינים בתל אביב, מחובתנו שהבנייה תתבצע באשכול הנגב, מקום שישאיר את הקהילה ביחד ויעבה את הנגב המערבי", אומר רון פלד, בעצמו תושב העוטף ששוהה בימים אלה עם משפחתו במכמורת. פלד, הנדסאי בניין, בעל תואר שני מבצלאל וחבר בסטודיו "אקו דיזיין", מסביר שהפתרון הזמני חייב להיות קרוב גיאוגרפית וחברתית למקורה של כל קהילה קיימת. "אם לא נעשה את זה, סביר להניח שתושבי הקיבוצים והיישובים לא יחזרו לעוטף כי משפחה שנעקרה בעל כורחה מהמקום שלה ונקלטה בהצלחה במקום אחר, לאו דווקא תרצה לחזור. דבר דומה קרה למפוני גוש קטיף שהגיעו להרחבת קרווילות ואחרי תקופה התקדמו ליישובי קבע במועצה האזורית אשכול. היישוב הזמני שנבנה עבורם משמש כיום את הבנים הממשיכים והחוזרים של אותה מועצה".

מבט לעתיד
"כשמסתכלים על הטווח הארוך צריך קודם כל להקשיב לכל אותם תושבים מפונים, לנתח את הצרכים שלהם ולהבין מה דרוש להם", אומר אדריכל לניר. "מבחינתי, ניתן להסתכל על כך כהזדמנות לייצר התאמות בתכנון האורבאני שישרתו את הצרכים המחודשים של התושבים. צריך לזכור שהשיקום הזה עתיד להישאר לעד.

"בנוסף, צריך לטפל בהיבט הפרטי – האישי ולבחון מה נכון לעשות. לשפץ ולחדש את הקיים? לשמר את הזיכרון? או שהאם כחלק מהטיפול בטראומה יש לבנות את כל היישוב והבתים מחדש? חשוב גם להדגיש לגבי הפתרון לטווח הארוך את האפשרות לקחת תוכניות קיימות ממשרדים שיצרו כבר שכונות וקהילות ליישובים דומים ולהשתמש באותן התוכניות כבסיס שעשוי לקצר את תהליכי וזמני השיקום".

כשאני שואלת את לניר כמה זמן יוכלו המפונים להשתכן בקרווילות הוא מזכיר את תקופת ההתנתקות. "בזמנו, שימשו הקרווילות כפתרון זמני שהפך לפתרון קבע של כעשור והביא עימו בעיות רבות, כמו: בלאי גדול, בעיות אקוסטיקה ומיגון. מבחינתנו כמשרד אדריכלים, הוודאות היחידה שיש לשים עליה דגש כרגע היא באיחוי הפצע שנפער. הקהילות שעברו את התופת צריכות את הזמן להירפא נפשית ופיזית. זהו זמן יקר שיביא לתובנות עמוקות יותר ומדויקות יותר שיבואו לידי ביטוי גם בתכנון העתידי. לכשיבוא הרגע, נשמח להתנדב ולהירתם לשיקום ותכנון מחודש של כל אחד מהיישובים".

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    בר בהר הרצל, בשנה שעברה. מושאי ההתקפות של נתניהו ואנשיו נעשו חשדנים במיוחד

    קורבנות מסע ההסתה הקונספירטיבי של נתניהו משוכנעים: זה ייגמר בדם

    גידי וייץ | פרשנות
    מזל ביסהוור

    לכתבה הזאת רואיינו אנשים מצליחים. רק אחת הסכימה לדבר בשמה

    רן שמעוני
    תומר אייגס בכלא

    שני סרטונים של קצין ובן 14 גוססים שיקפו מציאות אחת: חיי אדם הם הפקר

    נועה לימונה | דעה
    אדיר מילר ב"ריסט". היה עדיף לגמור עם זה

    אדיר מילר מקצין את ההומור הדלוח מ"רמזור". התוצאה רעה מאוד

    איתי זיו
    ג

    המדינה שבה נולדתי קרסה כשהייתי בן עשר. מאז אני נטול שורשים

    חשיפה | בלוג הצילום
    משפחתה של נועה מימן. בכל יעד אנחנו מגיעים לאי חדש, ארץ אחרת, שפה שונה. אנחנו כל הזמן במצב של התרחבות ולמידה

    אחרי 5 שנים מורכבות, משמחות וקשות על הים, נדמה שרק התחלנו | טור אחרון