חיפוש

החייל שלי

מעצבת הפנים מירי בלבול מוכרת כמי שחתומה על פרויקטים רבים שהם בגדר תרומה לקהילה. הפעם גייסה את כל מי ומה שיכלה לטובת מיזם "צו 8 למעצבות" במסגרתו עוצבו מחדש מאה חדרים של חיילים לוחמים שנפצעו במלחמת "חרבות ברזל". כמה מהתוצאות לפניכם

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
יניב שמידט
יניב שמידט
צילום: יניב שמידט
אודית לורן בלקין
תוכן שיווקי

"לפני הכל אני חייבת לספר לך סיפור", אומרת לי מעצבת הפנים מירי בלבול בתחילת השיחה. "את המיזם 'צו 8 למעצבות' הצעתי בין היתר, לחייל כרות רגל. תוך כדי השיחה, הוא אמר לי שבשביל מתנדבים כמונו ועשייה כזו, ההקרבה שלו הייתה שווה. כשביקרתי אותו בהמשך בחדרו המעוצב, הוא אמר שהחדר מדהים. שהוא מסתכל עליו ושואל את עצמו מה עשו בו? הביאו מנורה, ארון ומצעים, כביכול דברים פשוטים. השבתי לו שאלו בדיוק הדברים שעושים את כל היופי בדבר הזה. שברגע שהם נמצאים במקומות הנכונים זה בדיוק מה שנקרא הום סטיילינג - דבר משמח שיוצר הרגשה של הימצאות בארמון".

בועז לביא
בועז לביא
בועז לביא
בועז לביא

"צו 8 למעצבות", אותו יזמה מירי בלבול לראשונה במבצע "צוק איתן" ושחזרה עליו שוב עכשיו במלחמת "חרבות ברזל", הוא לא הראשון מבין מיזמי התרומה לקהילה שעליהם היא עובדת לאורך השנים. בבית הספר שלה ללימודי הום סטיילינג, SCULLA, היא מקפידה שפרויקטי הגמר יהיו גם הם בגדר תרומה לקהילה. וכך, מבין עשרות פרויקטים שכבר הושלמו, ניתן למצוא: בית ספר לילדים על הספקטרום, בית לנערות במצוקה, בית למתמודדי נפש, בתים לחיילים בודדים, דירת שיקום לנשים ועוד ועוד.

בתוך כל זה, התרומה לקהילה ולחיילים היא חלק בלתי נפרד מאופייה ונשמתה של בלבול. בעת מבצע "צוק איתן" היא גייסה מעצבות ומעצבים שטיפלו ב-120 חדרים של חיילים, ברובם ממשפחות מעוטות יכולת, במחשבה על היום שאחרי – החייל חוזר לביתו, ומה אז? "בסופו של דבר, החיילים מגיעים לחדרים הפרטיים שלהם בבית, שברוב המקרים אינם מותאמים למצב הנפשי שבו הם נמצאים", היא מציינת. "לכן, אני מאמינה שסביבה נעימה, מטופחת ומחבקת יכולה לעזור ולהקל מאוד בתהליך ההתמודדות עם הטראומות והשיקום".

מבצע מירי
מיזם "צו 8 למעצבות" הקיף הפעם 100 חדרים שנבחרו תוך התמקדות בחיילים פצועים. "לקח לי שבוע וחצי להתעשת. הייתי בטראומה כל כך גדולה שפשוט קפאתי", מספרת בלבול. "חשבתי באיזה מעגל לבחור ובסופו של דבר החלטתי שהכי טבעי לי להתמקד ולהפנות את המשאבים לחדרים של חיילים בדגש על לוחמים פצועים. מכיוון שאין גוף שיכול לספק רשימות שלהם, הלכתי בעצמי לבקר חיילים במחלקת השיקום בתל השומר וככה בעצם יצרתי קשר ורשימה ראשוניים".

איה ארגוב
איה ארגוב
צילום: איה ארגוב

כדי להשתלט על המבצע העצום, שחולש על השטח שבין נהריה וערד, בנתה בלבול צוות ניהול. "נוצרה מערכת גדולה ומורכבת שהייתה צריכה להתעסק עם בתי החולים, המתנדבות, הקניות והגיוסים. עמותת 'כתף לכתף' הקימה עבורנו מיני סייט שדרכו גייסנו 35,000 שקלים לצד כחצי מיליון שקלים שהגיעו מתרומות נוספות. בהקשר של רהיטים ואביזרים, התעקשתי הפעם על תרומות חדשות בלבד. בתפיסה שלי, אני אומרת שהלוחמים האלה עברו טראומה ולכן אני רוצה לתת להם משהו צעיר ונגיש שיתמוך בריפוי שלכם. הם בחורים צעירים. היה להם עבר ומעכשיו, ולמרות הקשיים, הם מסתכלים קדימה אל העתיד".

לצורך תפעול המיזם הקימה בלבול סיירת של 300 מעצבות שחולקו לחוליות, ביקרו בבתי חולים בכל הארץ ויצרו קשר עם חיילים. "לכל 2-3 מעצבות הוצמד חייל מהאזור שלהן ויחד הם יצאו למסע שכלל תהליך של היכרות, תשאול, תכנון, ליקוט רהיטים ואביזרים, עיצוב החדר וחשיפה מרגשת".

המיזם פעל מתוך חמ"ל שהוקם בבית הספר שלה שממוקם במתחם התחנה בתל אביב. לצד שני מתחמי אחסון שנתרמו על ידי עיריית תל אביב, הוא הפך למחסן גדול שקלט את מלאי הסחורה שהגיעה מדי יום במשאיות - כולה לטובת עיצוב חדרי החיילים. "רצינו לוודא שכל הפריטים יהיו ברמה גבוהה וטובה ולמעשה הקלנו על המעצבות בכך שחסכנו להן ליקוטים בזמן אזעקות. המתחמים האלה שימשו כחנויות חינמיות שבהן רוכזו הצבע, רהיטים קטנים, גופי התאורה, פריטי הטקסטיל, אביזרי נוי ועבודות האמנות שליקטנו ושאליהן הגיעו המעצבות לבחור את מה שנחוץ ומתאים להן עבור עיצוב החדר של הלוחם שלהן. בזמן שהן היו אצלנו, שיפוצניקים הכינו א החדרים לפי הוראותיהן".

איה ארגוב
איה ארגוב
צילום: איה ארגוב

איך חווית את המעצבות בתהליך?
"60% מהן בוגרות בית הספר שלי והיתר מעצבות עצמאיות. רציתי לתת הזדמנות לכולן. הצוותים נבחרו כשברוב המקרים הדינמיקה עבדה מעולה ונוצרו חברויות לחיים בינן לבין עצמן ובינן לבין משפחות החיילים. 'החיל שלי' הייתה דרך מרגשת שלהן לתאר את החיילים שאיתם הן עבדו וחלקן אף אימצו את החיילים ועשו למענם דברים שמעבר לפרויקט החדרים".

ומה עבר עליך במהלך הפרויקט?
"הרגשתי שזה מיזם קדוש ופרויקט לאומי וחוויתי אותו בהנאה צרופה. ההירתמות והרצון הטוב של המתנדבים לצד שפע התרומות שזרמו כל הזמן ריגשו אותי מאוד ועשו לי נעים וחמים בלב".
אברהם קאסה מפתח תקווה. לוחם גולני שנפצע קשה בשבעה באוקטובר. עובר כעת שיקום בבית לוינשטיין

המעצבות מעיין דן, ברכה דן ויעל דבי: "ניגשנו לתהליך בתחושת שליחות גדולה. במפגש עם החייל ועם משפחתו גילינו אנשים צנועים שעוטפים אותו מבוקר עד לילה ומטפלים בו במסירות ובהמון אהבה. ביקור בחדרו לימד אותנו המון על גאוות היחידה שלו, על אהבתו לקריאה ועל דמותו הבוגרת, העמוקה ומלאת הערכים. כששאלנו אותו איזה חלום קטן נוכל להגשים עבורו, הוא ציין שני דברים: העץ והצבעים של גולני ומשפט שמלווה אותו לאורך כל הדרך: 'הצעדים שאתה עושה לא צריכים להיות גדולים, רק צריכים להיות בכיוון הנכון'.

יניב שמידט
יניב שמידט
צילום: יניב שמידט

"הסמלים של גולני וצה"ל הובילו אותנו בתכנון החדר ששופץ מהיסוד, כולל הזזת נקודות חשמל והחלפת ריהוט. כדי לשמור על הצניעות שכל כך מאפיינת את אבי ועל רוח חמימה אך צעירה, בחרנו לצבוע את החדר בלבן ולהוסיף חיפוי פרקט בגוון אלון מולבן ווילונות רומים מפשתן לבן. לזה הוספנו גוף תאורה מדויק לצד פריטים כמו כריות ויצירות אומנות בגוונים של ירוק - צבע שגם ידוע כמרפא. אבי הקדים אותנו במפגש שקבענו וחיכה לנו מחויך במיטתו החדשה. ההתרגשות ההדדית נבעה מתחושות של אושר שתועדו בסלפי משותף מלא חיוכים".

סגן ע' מכפר יונה. משרת ביחידה מיוחדת, נפגע בפעילות בעזה. הוא שב הביתה לאחר תקופה של החלמה באיכילוב

המעצבות נעמה רודין אשר, ללי גולדשטיין וג'ולי ארל (ללי וג'ולי): "בהתחלה היו תהיות וחששות. מה מצבו? איך ניגש לסיטואציה? והאם הם פנויים רגשית לתהליך שיוביל להתאמת החדר לאופיו ולצרכיו של ע'. השיחה הראשונה נערכה עם אימו ומיד גילינו משפחה חמה ואוהבת שעוטפת אותו ומטפלת בו במסירות. לבסוף, נעזרנו בקרובת משפחה, גם היא מעצבת, שהראתה לנו את החדר ונתנה לנו הכוונה. הפרויקט, שמטרתו להעניק לע' סביבה נעימה להמשך ההחלמה, ריגש ושימח אותנו מאוד ולכל אורכו דמיינו את החיוך על פניו ברגע חשיפת החדר החדש. בחדר היו מיטה, ארון וספריית מדפים שעליה מונחים בסדר מופתי חפצים שאפשרו הצצה לעולמו - צילומים שלו, עם חברים מהצבא, מדליות, גביעים וספרים. מתוך כך, חשוב היה לנו שהלוחם שלנו יגיע לחדר עוטף ומחמם ושיקבל תחושה של חדר בבית מלון. לכן, בחרנו לאפיין את החדר במראה גברי ושילבנו בין גוון קיר אפרפר שאליו הוספנו פריטים ממתכת וברזל שחור וטקסטיל בגוונים עמוקים. את החפצים האישיים שלו סידרנו במיקום חדש. למרות שלא היינו עדות לכניסתו של ע' לחדר, קיבלנו כבר באותו ערב צילום שלו שוכב במיטתו בין כל הכריות שסידרנו לו. תמונה אחת שווה אלף מילים".

נויה שילוני-חביב
נויה שילוני-חביב
צילום: נויה שילוני-חביב

אופק מהמושבה כנרת, לוחם גולני שנפצע ברגליו ממטען

המעצבות לייזה זיו ושרון בן-משה: "פגשנו את אופק בשיקום ב'תל השומר' ותשאלנו אותו לגבי מה הוא אוהב יותר ופחות בחדר הקיים ואיך נוכל להפוך את החדר למקום הבטוח והמשמח שאליו יחזור לשיקום הארוך שמחכה לו. להפתעתנו, בתשובתו אופק אמר שהחדר במצבו הנוכחי לא מותאם לאופיו למרות היותו פונקציונאלי. עיקר השיח התנהל עם אימו שחילקה את זמנה בין 'תל השומר' לשני אחיו התאומים שבבית. ככל שהכרנו, זיהינו את אהבתו הרבה של אופק לשש בש ולכן הכנו במיוחד עבורו לוח משחק עם חיילי שש בש בהדפסה תלת ממדית העשויה מהעץ האופייני כל כך לגולני. הבקשה היחידה שלו הייתה שנוסיף כורסה נוחה בה יוכל לנוח כשהוא חוזר הביתה.

"החדר כולו עוצב סביב עבודת אומנות שקיבלנו כתרומה מהאמן שלומי שילוני ממנה גזרנו את הצבעוניות. הוספנו תאורה חמה והרבה טקסטיל שמרכך את האווירה אם כי הקפדנו לשמור על מאפיינים גבריים. לזה הוספנו גם ארון חדש, שידת טלוויזיה, שידה לצד מיטה ומדפי ברזל שחורים ומינימליסטים. מסך הטלוויזיה הקיים, הוחלף למסך גדול בשל אהבתו של אופק למשחקי מחשב.

"כשאופק הגיע הביתה בהפתעה, קיבלנו סרטון שלו נכנס לחדר לראשונה. התגובה שלו התחילה ב'וואוו' והמשיכה ב'זה מטורף'. החיוך שנסוך על פניו היה שווה את כל ההשקעה".

איה ארגוב
איה ארגוב
צילום: איה ארגוב

עידן בצאלאלי מראשון לציון, נפצע קשה בשבעה באוקטובר בעת הגנה על בסיס זיקים. עבר שיקום בבית החולים שיבא ושוחרר לביתו

המעצבות ענת ניסנוב, אפרת וינראב ויפעת שטרית: "הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו עוררה בנו המון שמחה והתרגשות. למרות ששאלנו את עצמנו הרבה שאלות הקשורות בתהליך, כבר בשיחת הטלפון הראשונה עם אביו הבנו שזכינו ושמדובר במשפחה חמה ואוהבת שעוטפת את עידן לאורך כל התהליך.
"החדר במקור היה של ילד מתבגר ולכן רצינו להעניק לו חדר חדש בעיצוב של גבר-לוחם שעבר תהליך מאז פציעתו וכעת נמצא במקום אחר. הבקשות שלו היו קווים נקיים, מרחב פשוט ופרקטי והתייחסות לזיקתו לקומיקס ולגיבורי על. את העיצוב התחלנו עם הארון והטלוויזיה הקיימים ועם המיטה שסובבנו לכיוון אחר ושאליה הוספנו גב מיטה מעץ. לבסיס הזה הוספנו שולחן מינימליסטי ומעוצב, שטיח צבעוני, צבע קיר ווילונות שקופים בצבע לבן שעוטפים את החדר בחמימות. מכיוון שרצינו לתלות בחדר תמונה גדולה של גיבור על, פנינו למאייר ערן אביאני שצייר לעידן דמות של גיבור על לוחם שקצת דומה לו במראה. בסוף התהליך, קיבלנו צילומים מרגשים של עידן נכנס לחדר שמח ומופתע וניכר היה שהוא אהב אותו מאוד. עם חזרתו מהשיקום נפגשנו בחדרו להרמת כוסית עם בני משפחתו ועם מירי בלבול שהעניקה לו ספר קומיקס ישן במתנה, מה שריגש אותו עוד יותר".החייל א' מעמיקם. צלף בסיירת גבעתי, נפצע קשה בימים הראשונים לתמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה. שוחרר לביתו אך ממשיך לפקוד את מחלקת השיקום בתל השומר

המעצבות מעיין ממן, מירב פנסו וגלית ביגאוי: "ניגשנו לתהליך עם תחושת משמעות ושליחות שנבעה מהרצון להטיב עם מי שהקריב מעצמו למען כולנו. רצינו לייצר עבורו סביבה מרפאת ומחבקת בזמן ההחלמה ואחריה. זה גם היה הקו שהנחה אותנו בעיצוב החדר - יצירת תחושה עוטפת ומוגנת אחרי שבועות ארוכים של אשפוז ושיקום. ההתקשרות הראשונית התקיימה עם אמא של א' ולאחר מכן פגשנו גם את יתר בני המשפחה ואת א' שיחד מסתערים על השיקום בנחישות ובקסם רב.

"בשלב הזה, הבנו את הצרכים והרצונות ואת מגבלות החדר שנמצא בקומת מרתף עם תקרה נמוכה וכמעט ללא חלונות ואור טבעי. א' הדגיש בפנינו שכל קשר לטבע ישמח אותו ואנחנו הרגשנו שצריך להכניס בחדר נשמה ולחמם את האווירה. בחרנו בגוונים בהירים והצפנו את החלל בצמחייה לתחושת רעננות. את אתגר הגובה פתרנו בהוספת פסים אנכיים בקיר גב המיטה שמייצרים תחושת המשכיות. השארנו את המיטה והארון הקיימים והוספנו תאורה, מדפים, שטיח וטקסטיל. מאחר וא' פצוע ברגלו, היינו בספק מתי יוכל לראות את השינוי. כשסיימנו, הוא לא התאפק ובמאמצים רבים ירד למרתף. זה היה בשבת ומרוב התלהבות הוא לא יצא מהחדר במשך כל היום".

החייל א' מעמיקם. צלף בסיירת גבעתי, נפצע קשה בימים הראשונים לתמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה. שוחרר לביתו אך ממשיך לפקוד את מחלקת השיקום בתל השומר

נויה שילוני-חביב
נויה שילוני-חביב
צילום: נויה שילוני-חביב

המעצבות מעיין ממן, מירב פנסו וגלית ביגאוי: "ניגשנו לתהליך עם תחושת משמעות ושליחות שנבעה מהרצון להטיב עם מי שהקריב מעצמו למען כולנו. רצינו לייצר עבורו סביבה מרפאת ומחבקת בזמן ההחלמה ואחריה. זה גם היה הקו שהנחה אותנו בעיצוב החדר - יצירת תחושה עוטפת ומוגנת אחרי שבועות ארוכים של אשפוז ושיקום. ההתקשרות הראשונית התקיימה עם אמא של א' ולאחר מכן פגשנו גם את יתר בני המשפחה ואת א' שיחד מסתערים על השיקום בנחישות ובקסם רב.

"בשלב הזה, הבנו את הצרכים והרצונות ואת מגבלות החדר שנמצא בקומת מרתף עם תקרה נמוכה וכמעט ללא חלונות ואור טבעי. א' הדגיש בפנינו שכל קשר לטבע ישמח אותו ואנחנו הרגשנו שצריך להכניס בחדר נשמה ולחמם את האווירה. בחרנו בגוונים בהירים והצפנו את החלל בצמחייה לתחושת רעננות. את אתגר הגובה פתרנו בהוספת פסים אנכיים בקיר גב המיטה שמייצרים תחושת המשכיות. השארנו את המיטה והארון הקיימים והוספנו תאורה, מדפים, שטיח וטקסטיל. מאחר וא' פצוע ברגלו, היינו בספק מתי יוכל לראות את השינוי. כשסיימנו, הוא לא התאפק ובמאמצים רבים ירד למרתף. זה היה בשבת ומרוב התלהבות הוא לא יצא מהחדר במשך כל היום".

ניהול כללי: שני בן חור ניהול צוותים: רחלי חזן זלק וטל דומב סיירת בתי חולים: ליאת רודיק וליאת שמחון ניהול תקציב: צורן דהן קניות: מלי נצר וחיה אבני ייעוץ סטיילינג: עדי פוגל הולנדר תמיכה: עמית סודקביץ וטופז אבידור קסטון.

תורמים: טמבור, פלורליס, אובג'קט, לאופרד, השטיח האדום, לייט אין, שלומי שילוני , 1of135, אלפינה תאורה, קארמה, נתנאלה, פנטזיה מרוקאית, סטודיו אסופה, טורקיז האוס, דר מרקש, תומר נחשון, rose studio, אסף וינברוים, סטודיו לולה, שטיחי בג'ה פלור, האסם, studio reish , home code 08, מועדון הכותנה.

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    בר בהר הרצל, בשנה שעברה. מושאי ההתקפות של נתניהו ואנשיו נעשו חשדנים במיוחד

    קורבנות מסע ההסתה הקונספירטיבי של נתניהו משוכנעים: זה ייגמר בדם

    גידי וייץ | פרשנות
    מזל ביסהוור

    לכתבה הזאת רואיינו אנשים מצליחים. רק אחת הסכימה לדבר בשמה

    רן שמעוני
    תומר אייגס בכלא

    שני סרטונים של קצין ובן 14 גוססים שיקפו מציאות אחת: חיי אדם הם הפקר

    נועה לימונה | דעה
    אדיר מילר ב"ריסט". היה עדיף לגמור עם זה

    אדיר מילר מקצין את ההומור הדלוח מ"רמזור". התוצאה רעה מאוד

    איתי זיו
    ג

    המדינה שבה נולדתי קרסה כשהייתי בן עשר. מאז אני נטול שורשים

    חשיפה | בלוג הצילום
    משפחתה של נועה מימן. בכל יעד אנחנו מגיעים לאי חדש, ארץ אחרת, שפה שונה. אנחנו כל הזמן במצב של התרחבות ולמידה

    אחרי 5 שנים מורכבות, משמחות וקשות על הים, נדמה שרק התחלנו | טור אחרון