תינוק מבין שפה רק כאשר הוא מתחיל לדבר.לא נכון!
התפתחות ההבנה השפתית נפרדת מזו של יכולת ההבעה השפתית, אפילו ברמה הפיזית - מדובר באזורים שונים לחלוטין במוח. מחקרים מהשנים האחרונות מראים בבירור כי האזור במוח שאחראי על הבנת השפה מתפתח הרבה קודם. ואכן בפועל נראה שתינוק ממוצע יתחיל להבין מילים כבר בגיל חצי שנה, בעוד שאת מילותיו הראשונות יהיה מסוגל לבטא לכל המוקדם, שלושה חודשים לאחר מכן - בגיל 9 חודשים.וגם אם נשים רגע את כל מחקרים בצד, זה גם מאוד הגיוני… אם אני עוד לא מבינה שרצף הצלילים כ-דור מסמל דווקא את האובייקט העגול הזה, אין לי שום סיבה או צורך לבטא אותו במילה, ולכן התינוק חפץ בכדור הוא עשוי להסתפק, במחווה תקשורתית של "הצבעה" ובצורה זו יעביר אליכם את רצונו בכדור ללא שימוש במילים. פער נורמלי זה בין התפתחות ההבנה להבעה, ממשיך להתקיים לאורך כל שלבי ההתפתחות השפתית, ולכן חשוב להתרשם מהיכולות הללו כל אחת בנפרד - איך הילד מבין שפה לעומת איך הילד מביע את עצמו.
2. בדיקות שמיעה נעשות במסגרת טיפת חלב.לא נכון!
בטיפת חלב יבדקו בגיל 3 חודשים אם התינוק מגיב לקולות, ובגיל חצי שנה אם מגיב לסוגים שונים של קולות כמו פעמון, נייר ורעשן. בדיקות אלו בשום פנים ואופן לא יכולות להחליף בדיקת שמיעה במכון המתמחה בכך. במכון כזה ידאגו לבודד רעשים וגירויים אחרים, יבדקו בצורה מבוקרת את מצב השמיעה בתדרים ובעוצמות שונות, ואף ידעו להבחין אם מדובר בירידה בשמיעה כתוצאה מנוזלים באוזניים או מגורם אחר.מתי חשוב לבצע בדיקת שמיעה מסודרת?
- כאשר רופא ילדים או א.א.ג מפנה אותנו.
- בכל חשד לקושי בהתפתחות השפה, הדיבור או התקשורת של התינוק.
- אם התינוק אינו מגיב לקולות ורעשים.
- במקרה שהתינוק מאוד שקט ואינו משמיע קולות.
- לאור דלקות אוזניים חוזרות.
הבדיקה פשוטה ואינה פולשנית, והיא יכולה לחשוף מצב של ירידה בשמיעה שניתנת לטיפול באמצעים רפואיים, ובכך למנוע עיכוב משמעותי בהתפתחות הדיבור של התינוק בהמשך הדרך.לדוגמה - תינוק הסובל באופן כרוני מנוזלים באוזניים, שומע קולות באופן עמום, כך שקשה לו להפריד דיבור מרעש רקע, קשה לו למקם מאיפה מגיע הקול שהוא שומע, ישנם צלילי דיבור מסוימים אותם הוא אינו שומע כלל, והפידבק שהוא מקבל על הצלילים שהוא מנסה להפיק משובש, הוא לא בהכרח יכול לסמן לכם שזה המצב ממגוון סיבות, בדיקה תיתן תוצאה חד משמעית.
3. פעוט שמתקדם מאוד בשפה יתעכב מוטורית ולהפך.לא נכון!התפתחותם של תינוקות ופעוטות מתרחשת בצורה הדרגתית - התינוק יכול להראות בחודש מסוים קפיצה משמעותית במלמול, ובחודש לאחר מכן להיות שקט יותר דווקא, ולהתחיל לזחול. אין זה אומר שהזחילה מעכבת את המלמול, אלא שכרגע משאביו של התינוק מופנים בעיקר למיומנות המוטורית החדשה שהוא רוכש.כאשר הזחילה תהפוך אוטומטית יותר, התינוק ימשיך ויתקדם בשפה. בכל מקרה בו נראה עיכוב של ממש באחד מן התחומים, כדאי לבדוק נקודתית מה הגורם לכך.
4. דו לשוניות מעכבת שפה.לא נכון!
תינוקות מסוגלים לקלוט שתי שפות, ואף יותר, וזאת ללא קושי. בבוא הזמן הם אפילו יצליחו להפריד ביניהן בלי בעיה ומבלי שאף אחד יצטרך לשבת להסביר להם (לדוגמה: להבין לבד ולבחור באיזו שפה לדבר בבית ובאיזו לדבר בגן). יש אמנם עדות סטטיסטית לכך שילדים דו לשוניים מתחילים לדבר מאוחר מחבריהם החד לשוניים, אך חשוב להדגיש כי אין מדובר בעיכוב שפתי. כלומר - ייתכן שתינוק חד לשוני יאמר את מילותיו הראשונות בגיל 11 חודשים, בעוד שחברו הדו לשוני יאמר אותן בגיל שנה וחודשיים, אך שניהם מדגימים התפתחות שפתית תקינה בהתאם לאתגרים המוצבים לפניהם.במידה שקיימים קשיים אחרים ברקע המשפיעים על ההתפתחות התינוק, החשיפה לשתי השפות עשויה להחמיר את המצב ולהוסיף בלבול לילד שגם ככה נאבק עם רכישת השפה.ולכן במקרה של חשד לעיכוב שפתי, יש לבדוק את המקרה לגופו ולא לתלות את הבעיה על החשיפה לשתי שפות.
תמונה: רוב התינוקות ישתמשו במחוות תקשורתיות כמו הצבעה, כפי שמודגמת כאן הרבה לפני שיביעו מילים ראשונות וזאת מאחר שההבנה השפתית מתפתחת ומתבססת מעט לפני יכולת ההבעה, הדיבור. (צילום: shutterstock)
5. בנים מתחילים לדבר מאוחר יותר מבנות.נכון!
זו לא סתם הרגשה או אמרה של סבתות… במקרה הזה ישנם ממצאים סטטיסטיים ברורים.בנות מתחילות להשתמש מוקדם יותר במחוות תקשורתיות, במילים בודדות ובצירופי מילים. הפער שמודגם במחקרים, אף מתעצם ככל שעולים בגילאי הילדים הנבדקים, ונראה אף דומה בכל השפות שנבדקו. גם כאן חשוב להדגיש שאין מדובר בעיכוב שפתי, אלא בממצאים סטטיסטיים.כלומר, אם פעוט מאחר לדבר או לתקשר, כדאי לבדוק מה מעכב אותו, ולא להאשים בכך את היותו בן.
6. לשון קשורה בהכרח גורמת לקשיי דיבור.לא נכון!
מדובר במצב מולד בו הרקמה שמחברת את הלשון לרצפת הפה מגבילה את תנועת הלשון, המצב עשוי לגרום לקושי ביניקה. למעשה ברובו הגדול של המקרים לשון קשורה לא תשפיע כלל על ההגייה, ואני כמובן מדברת על מקרים בהן יש לשון קשורה שאינה הותרה מכל סיבה שהיא. הלשון היא איבר גמיש ומורכב המורכב בין השאר מ-16 שרירים שונים, ולרוב הילד מוצא דרך לבטא את כל צלילי הדיבור באופן כזה או אחר, גם אם תנועת לשונו מעט מוגבלת. מה גם שאותו "קשר בלשון" עשוי להיחלש ולהפוך אלסטי יותר עם הזמן, ובצורה זו לאפשר מרחב תנועה חופשית יותר שלה.
7. קריאת ספרים לילדים חשובה רק כהכנה לקריאה וכתיבה.לא נכון!
ישנם יתרונות רבים להקראת ספרים כבר בינקות, מיומנויות רבות של שפה, למידה ותקשורת מתפתחות כתוצאה מההרגל הנפלא הזה. למשל, אוצר המילים אליו נחשף התינוק עשיר יותר, יכולתו לשמור על קשב לאורך זמן מתפתחת, ויצירת קשר עם ההורה באינטימיות מול ספר מעודדת את התינוק לתקשר.מומלץ להתחיל ליהנות מהיתרונות הרבים כמה שיותר מוקדם. באופן כזה, כשילדיכם יתקרב לגיל רכישת הקריאה, הספר כבר יהיה אובייקט מוכר ואהוב, כך שגם המוטיבציה שלו ללמוד תהיה גבוהה יותר.בלחיצה כאן תוכלו לקרוא את המדריך להקראת ספרים מגיל לידה ועד גיל שנה.
8. גם איינשטיין התחיל לדבר רק בגיל 3.לא משנה!
יכולתי להעמיק ולחפור בגוגל בכל הנוגע להתפתחות הדיבור של איינשטיין, אבל האמת היא שלמיתוס הזה יש כבר כל כך הרבה ווריאציות דומות: גם האחיין של ההיא לא דיבר עד גיל שלוש והיום הוא דוקטור ל… / גם אבא שלו התחיל לדבר מאוחר… ועוד ועוד.אז במקום בהיסטוריה של איינשטיין, בואו נתעמק בסיבות לכל המשפטים שהזכרתי ודומיהם.יש לנו פעוט שמתעכב בדיבור, ובמקום לבדוק מה קורה איתו, אנחנו מקווים שהוא יגדל להיות גאון, או לפחות שהדיבור יגיע עם הזמן.אז נכון, ישנם פעוטות שלוקחים את הזמן, ויגיעו לשם בעצמם… אבל… יש פה שני "אבלים" מאוד חשובים!1. מה עובר על הפעוט בינתיים? אולי יש לו כבר המון מה להגיד לעולם וקשה לו להתבטא? זה מצב נורא מתסכל. למה לא לעזור לו לבטא את עצמו בהתאם לגילו?!2. אולי הפעוט הספציפי הזה, לא יגיע לשם בעצמו, ויש לו קושי אמיתי שדורש התערבות חיצונית? ככל שנגלה מה מפריע לו מוקדם יותר, כך נוכל לעזור לו בצורה מיידית, ולרוב גם ביעילות רבה יותר.
9. בכל מקרה של גמגום או שיבוש היגוי חשוב לפנות כמה שיותר מוקדם לטפל.לא נכון!
יכולת הדיבור היא מוטורית בבסיסה באופן בלעדי - תנועת איברי הדיבור בשילוב עם הנשימה, מאפשרת לנו הגיית מגוון עיצורים ותנועות באופן שוטף ומדויק. כמו כל מיומנות מוטורית אחרת, גם מיומנות זו דורשת מידה מסוימת של בשלות, ולכן, כשם שלא נתחיל לטפל בתינוק בן חצי שנה כי הוא עדיין לא זוחל (גם אם חבריו הקדימו וכבר זוחלים), לא נטפל בילד בן 4 אם הוא משבש את הצליל ש', ולא בבן שנתיים שאינו מדבר באופן שוטף.קצרה היריעה מלפרט עבור איזה שיבוש לפנות באיזה גיל, אבל אנסה לתת לכם כמה קווים כלליים, ובכל מקרה של ספק ניתן להתייעץ עם איש מקצוע. פעוטות בשנתיים הראשונות משבשים צלילים רבים, כדאי רק לשים לב שהם מגוונים בצלילים שמפיקים ולא משמיעים תמיד את אותם שניים-שלושה כל הזמן.עד גיל 3 נרצה שהילדון ידבר פחות או יותר ברור עם שתי הברות מלאות במילה (למשל כ-דור).בשיבוש צליל ספציפי ניתן לטפל לקראת גיל 4 (למשל ר' שתמיד הופכת ל-י' וכדומה), ובצלילים השורקים (צ', ש, ס, ז) לא נטפל לפני גיל 6.לגבי חוסר שטף שנשמע כמו גמגום, יש להתייחס לגיל הילד וכמה זמן נמשך המצב. ילדים רבים מגיעים למצב בו הם רוצים כבר לספר סיפור שלם, אך איברי הדיבור שלהם לא עומדים בקצב, וכך בין גיל 2.5 ל-4 שנים בערך, הם ייתקעו בתחילתם של המשפטים עד שיצליחו להתארגן כמו שצריך.במקרים הללו, דווקא התעלמות מצידנו מהמצב תאפשר למצב הזה לחלוף כמו שבא. אם נילחץ, נדאג ונרוץ לאבחונים, המצב עשוי להתקבע בשל תשומת הלב הרבה שהוא מעורר.
10. אין טעם לפנות לקלינאית תקשורת לפני גיל 3.לא נכון!
תינוק מתחיל לתקשר ביום בו הוא נולד. מאותו הרגע הוא מתחיל לקלוט את העולם ובהדרגה יפתח כישורים קוגניטיביים ומוטוריים שיעזרו לו לתקשר איתנו גם באופן פעיל ומכוון ובהמשך גם לדבר.ממש כשם שיהיה זה עוול חמור לחכות שילדנו יתקשה לרוץ לפני שנפנה לעזור לו בזחילה, כך נרצה לעזור לתינוק שאינו ממלמל או מתקשה לתקשר עם סביבתו, ולא נמתין שיתעכב בהפקת מילותיו הראשונות, ובוודאי שלא במשפטים מורכבים כפי שנצפה מילד בן שלוש.כיום ישנה מודעות גבוהה יותר להתפתחות השפתית החשובה המתרחשת בשנים הראשונות לחיים, וקל יותר גם למצוא קלינאיות תקשורת המתמחות בטווח גילאים זה.
לפרטים ורכישת הספר של נועה פרידמן "שלום פרפר" - bit.ly/2U51VDZ
