אמרו לכם לתת מוצץ כבר ביום שהתינוק נולד, שיתרגל. גם אמרו לכם שאם הוא לא יקח מוצץ הוא ימצוץ את האצבע במקום, ולכל החיים. ואחרי שהוא כבר לקח מוצץ ונשאר איתו עד גיל מאוחר, אמרו לכם שההגייה שלו משובשת ושהוא יזדקק ליישור שיניים. יש המון רעשי רקע סביבנו, במיוחד כאשר מדובר בנושא כל כך נפוץ ויומיומי. כולם חושבים שהם מומחים. לכן הגיע הזמן לעשות סדר בדברים ולהבין איך באמת משפיע המוצץ על התפתחות הדיבור, לאילו עצות להקשיב ואילו להשליך לסל המיתוסים, ובעיקר - כיצד ליהנות מהיתרונות הנהדרים של המוצץ ולהימנע מחסרונותיו.
השפעת המוצץ על התפתחות הדיבור מבחינה מבנית:
כל זמן שהמוצץ נמצא בפה, הלסת והשפתיים מצויים במצב רפוי ופתוח. שרירי הפנים ובעיקר הלשון עסוקים בפעולת המציצה. הלשון דוחפת את המוצץ קדימה לעבר החך והשיניים העליונות, ושימוש יתר במוצץ עלול לשמר את המצבים הללו כיוון שהלשון אינה פנויה לתרגול תנועות אחרות החשובות להתפתחות ההגייה. נסו זאת בעצמכם: הרפו את שרירי הלסת והרימו את הלשון כך שתדחוף את השיניים העליונות, עכשיו נסו לדבר. איך זה נשמע? לא ברור במיוחד.בהיבט הקליני, מחקרים מראים על שכיחות גבוהה יותר של דלקות אוזניים אצל פעוטות המשתמשים במוצץ. דלקות אוזניים לעיתים קרובות מלוות בנוזלים באוזניים אשר פוגעים ביכולת השמיעה. פעוט שמסתובב בעולם עם נוזלים באוזניים שומע את הסביבה באופן עמום יותר, ואין לו אפשרות להסביר או להצביע לנו על איזושהי בעיה בשמיעה. בפועל הוא מתקשה להקשיב לאדם אחד שמדבר בנוכחות רעשי רקע, והוא אינו מקבל פידבק מדויק על הקולות והצלילים שהוא עצמו משמיע. מצב כזה עשוי לגרום לאיחור בדיבור או להגייה משובשת, למרות שאין לו באמת בעיה התפתחותית.
השפעת המוצץ על התפתחות הדיבור מבחינה התנהגותית-רגשית:
דמיינו תינוק קטן וחסר אונים, כל גופו מתפתל מכאבי בטן או צמיחת שיניים והוא עדיין לא מסוגל להרגיע את עצמו, בטח שלא לבטא את תסכולו פרט לבכי. עבור תינוקות רכים זו בדיוק הסיבה שיש מוצץ. עכשיו דמיינו פעוט בן שנה וחצי שכואבת לו הבטן, שלקחו לו צעצוע, שלא קיבל את הממתק שרצה או שאר תסכולים קשים של פעוטות. כעת הוא כבר מסוגל לבטא את עצמו, אפילו אם הוא עדיין לא מדבר, הוא מסוגל להסביר את הבעיה במחוות, במלמול ובהבעות פנים, אולי אפילו לחשוב בעצמו על פתרון. במקרה הזה למוצץ עדיין קיים תפקיד בהרגעה, אך מאחר והפעוט מסוגל להביע את עצמו ואת רצונותיו הדרך הנכונה ביותר היא לאפשר לו להתבטא במילים ולהגיע לפתרון אמיתי.הדוגמאות מצביעות על התנהגות נלמדת כי גם בן השנה וחצי, בדומה לתינוק בן החודש, יגיב קודם כל בבכי. התפקיד שלנו כהורים הוא ללמד אותו כיצד לבטא את עצמו, ובהדרגה להחליף את הבכי במילים. ילד שמתרגל להירגע עם מוצץ גם בגילאים מתקדמים, במקרה הטוב יחמיץ הזדמנויות ללמוד לבטא את תסכולו, ובמקרה הפחות טוב ילמד להפנים שהוא עדיין תינוק ולכן אינו צריך לדבר.כמו בכל אספקט בהתפתחות ילדינו ובחיים בכלל, הדברים הם לא שחור או לבן. החלוקה הזו למקרים "טכניים" או "רגשיים" היא מלאכותית בלבד. בפועל, ברוב המכריע של המקרים אין רק גורם אחד שמשפיע. ניקח לדוגמה פעוט בן שנתיים המשתמש רוב היום במוצץ. הוא סובל מנוזלים באוזניים לסירוגין מאז ינקותו, ובשל כך מאחר בדיבור. הוריו מרגישים שהוא מתקשה לבטא את עצמו ולכן מתייחסים אליו כתינוק של הבית וממהרים לנחם אותו במוצץ כאשר הוא מתוסכל. במקרה הזה הפער בהתפתחות הדיבור נשמר, ועשוי אף להתעצם עם הזמן. מוטב היה להפסיק בהדרגה את השימוש במוצץ, לפנות לרופא אף אוזן גרון, ולהעלות את הדרישות מהפעוט בהתאם לגילו.
מוצץ במקום אצבע?
קיים מיתוס שגוי שאם לא ניתן לתינוק מוצץ הוא יתרגל למצוץ אצבע במקום. אך תינוקות בשנה הראשונה לחיים מוצצים אצבע. זו עובדה. לפעמים גם את כל היד. מדובר בשלב חשוב ומהנה בהתפתחותם. אין כל סכנה כי הדבר יהפוך להרגל. ילד בוגר יכול להתחיל למצוץ אצבע ממניעים התנהגותיים ורגשיים, גם אם השתמש במוצץ לאורך שנים.אותו הדבר נכון לגבי הכנסת חפצים לפה. ישנם הורים המעדיפים לתת לתינוק מוצץ כדי שלא יכניס אובייקטים לא רצויים לפיו.יש לזכור שגם שלב זה חשוב מאוד להתפתחות. סביר להניח שגם תינוק המשתמש במוצץ יוציא אותו כאשר יתקל במשהו חדש ומעניין. לכן עדיף לקחת נשימה עמוקה, לסלק מדרכו של התינוק אובייקטים שעלולים לסכן אותו ולתת לו לחקור כאוות נפשו.
שימוש נכון במוצץ
המוצץ צריך לשמש כבר מההתחלה לצורך הרגעה בלבד. כלומר, כאשר תינוק או פעוט עירני ורגוע אין שום סיבה שיהיה לו מוצץ בפה. הדבר נכון בגיל 3 חודשים כמו גם בגיל שנתיים.מהרגע שהפעוט מתחיל לבטא את עצמו סביב גיל שנה-שנה וחצי, רצוי כבר להוריד לחלוטין את השימוש במוצץ במצבי עירות. גם אם הוא משחק רגוע בלי המוצץ ופתאום מקבל מכה או מגלה תסכול ממשהו, אין סיבה להרגיע אותו עם מוצץ, עדיף לחבק ולדבר על מה שקרה.ומה בנוגע לשעות השינה? מבחינת התפתחות הדיבור אין מניעה להמשיך ולהשתמש במוצץ לצורך הירדמות. לילה טוב.
לפרטים ורכישת הספר של נועה פרידמן "שלום פרפר" לחצו כאן
רוצים להשאר בקשר? עשו לנו לייק בעמוד הפייסבוק של Developy ונמשיך לעדכן!
