השיח סביב המושג "ויסות חושי" הפך לפופולרי במיוחד בקרב הורים בשנים האחרונות. התינוק לא אוהב לשחק בחול בחוף הים? חברה תגיד שיש לו בעיה בוויסות החושי. אתם בסביבה לא מוכרת והילד משתולל? מישהו כבר ידאג להעיר שהוא מוצף בגירויים. אבל מה באמת עומד מאחורי המושג המדעי הזה והאם יש סיבה לדאגה?
לפני הכל, נפתח בהיכרות עם החושים שלנו. החושים המוכרים לכולם הם החושים שדרכם אנחנו מקבלים מידע מהסביבה (ראיה, שמיעה, מגע, ריח וטעם). בנוסף אליהם קיימים גם חושים שנותנים לנו מידע על מה שקורה בתוך הגוף שלנו (אינטרוספציה)- מה הידיים שלי עושות כרגע? האם אני עומד או שוכב? האם אני צריך לשירותים? האם אני רעב? כל רגע אנחנו מקבלים מידע מחושים אלו הנקראים חוש שיווי המשקל, חוש הפרופריספציה (תחושת השרירים) והחוש הויסראלי (החוש של האיברים הפנימיים).
ומה זה ויסות חושי בעצם?
כאשר אנחנו קולטים גירוי חושי מסוים, מערכת החוש מתחילה לעבוד ולעבור תהליך שנקרא עיבוד. דרך העיבוד אנחנו בעצם יודעים מה הגירוי אותו קיבלנו ואיך להגיב לאותו גירוי, לדוגמה- יצאתי מהבית והסתנוורתי מהשמש, כתגובה צמצמתי עיניים ושמתי משקפיי שמש- במקרה זה השמש אור השמש שנקלט בעיני זה הגירוי החושי, המוח שלי עושה עיבוד מהיר ועוזר לי להבין שמדובר באור של שמש, שהגירוי הזה חזק לי ולא נעים לי ושיש לי דרכים להתמודד, התגובה היא שאני שמה משקפיי שמש. תהליכי עיבוד חושי קורים לנו בכל רגע נתון. ויסות חושי הוא שלב ספציפי בתהליך העיבוד ומתייחס לעוצמה, תדירות ומשך הגירוי. כולנו בעצם עוברים תהליך של ויסות חושי בכל רגע נתון.
מה הוא פרופיל חושי?
לכולנו יש העדפות חושיות – יש אנשים שלא אוהבים רעשים חזקים, יש אנשים שנהנים ממגע חזק, יש שלא אוהבים מרקמים מסוימים באוכל, יש שנרתעים מלבוש מסוים, יש אנשים ש"מפספסים" גירויים מסביבם כמו בלגן לדוגמה. לכל אחד מאיתנו יש מעין מפה שמאפיינת את הדרך בה החושים שלנו מתנהלים, למפה הזאת קוראים פרופיל חושי.
נסו להבין מה הפרופיל החושי שלכם ואז את זה של ילדכם וכך להבין כיצד מערכת החושים שלכם משפיעה על הקשר שלכם ושל ילדכם. הורים עם פרופיל חושי שדומה לילדם לרוב יספקו לו את הסביבה המתאימה לו, אך יהיו פעמים בהם הפרופיל הוא שונה והדברים יכולים להתפרש בדרך לא נכונה. לדוגמה, הורה שמאד אוהב לחבק אבל לילד קשה עם מגע, ההורה עלול לפרש זאת שהילד לא רוצה בקרבתו. דוגמה נוספת הם הורים שדווקא מאד רגישים בחושיהם ויש גירויים שמתפרשים אצלם ממש חזק (רעשים, דברים שרואים וכו) אך הילד שלהם מאד מחפש גירויים חושיים, הורה כזה עלול להרגיש לא נוח לו לשהות בסביבת הילד שלו ובעקבות כך יגיעו רגשות אשמה, אך ברגע שיבינו כי מדובר בהבדל חושי ביניהם ידעו למצוא את האיזון הנכון שטוב לשני הצדדים.
הצפה חושית
ברשת מופיע המון מידע שגוי על הצפה חושית וחשוב לדייק את המונח. הצפה חושית היא מצב בו קיימים גירויים רבים והילד מתקשה לווסת אותם. מדובר במצב יחסית קיצוני, כאשר נראה אותו יותר אצל תינוקות. הצפה חושית לרוב תתרחש בסביבה לא מוכרת עם אנשים לא מוכרים וגירויים רבים המגיעים מחושים שונים - גם ראייה, גם שמיעה וגם מגע. במצב כזה, התינוק יסמן לכם שהוא מוצף, לרוב על ידי בכי והתפרקות. תוכלו לראות שההתנהגות הזו לא אופיינית לו, תרגישו שזה "יותר מדי" בשבילו, ובאופן אוטומטי בלי לדעת את כל המידע הזה - אתם כבר תפעלו בהתאם. חשוב לציין שלא כל ריבוי הוא הצפה. למשל, כאשר אתם מניחים צעצועים רבים על יד התינוק במשטח הפעילות המוכר לו, סביר להניח שהדבר לא יביא להצפה חושית. נכון שההמלצה היא להימנע מעומס שכזה, אבל דווקא מסיבה אחרת - על מנת שיוכל להתמקד בגירוי אחד למשך זמן רב יותר. חשוב לציין כי רוב התינוקות נולדים עם היכולת לווסת גירויים, והם משתמשים באסטרטגיות על מנת לווסת את עצמם. למשל, כשתינוק נתקל בגירויים רבים מדי הוא ידע באופן אינסטינקטיבי להסיט את מבטו מהם, לבכות או פשוט לעצום עיניים ולישון.
הפרעה בוויסות החושי
בעגה המקצועית, הפרעה בוויסות החושי קרויה SMD - Sensory Modulation Disorder והינה חלק מתוך הפרעת בעיבוד החושי הנקראת SPD - Sensory Processing Disorder. בהפרעה הזו העיבוד של הקלט מתפרש בעוצמה ומשך קיצוניים, שגוררים התנהגות שאינה מותאמת או אינה מסתגלת לסביבה. אם נחזור לדוגמה של השמש המסנוורת, הגירוי של האור עלול ממש להכאיב בעינים וגם לגרור תגובה פרופרוציונאלית לגירוי כגון צעקה, בכי ועוד. התפקוד היומיומי בעיסוקים המשמעותיים של ילדים המאובחנים עם הפרעה בויסות החושי בהכרח תיפגע . כיום מדובר על 10%-15% מהאוכלוסיה אשר סובלים מהפרעה זאת. גורמי סיכון אפשריים הם גנטיקה, טראומה בלידה (כגון: ניתוח ישירות אחריה או חוסר בחמצן), פגות ושהייה ממושכת בפגייה.
הילדים המאובחנים עם קשיים בויסות החושי מסווגים ל3 קבוצות-
תגובתיות יתר- אלו ילדים שיחוו את הגירויים בעוצמה גבוהה, דבר שעלול לגרום להם להימנע מהשתתפות בחיי היומיום שלהם (במשחק, סיטואציות חברתיות ועוד). המגע הכי קל עלול להתפרש אצלם ככאב.
תת תגובתיות- אלו ילדים שזקוקים לגירוי חזק על מנת שמערכת העצבים שלהם תקלוט את הגירוי. לכן, הרבה פעמים הם "יפספסו" גירויים סביבם. זה לא שהם לא רואים טוב, אלא המוח שלהם לא קולט גירוי ויזואלי כמו לכלוך לדוגמה. הגירוי צריך להיות חזק על מנת שיבחינו בו. אותם ילדים רו יתפסו כחולמניים, וההשתתפות היומיות שלהם עלולה להיפגע כתוצאה מכך.
חיפוש חושי- ילדים שמחפשים באופן תדיר וגבוה גירויים חושיים. עם זה צלילים שרוצים לשמוע שוב ושוב, אורות שמסקרנים אותם, תנועה שטובה להם, חיבוק חזק ועוד. אותם ילדים נתפסים הרבה פעמים כאגרסיביים ותזזיתיים. גם ההשתפפות היומיומית שלהם עלולה להיפגע כתוצאה מהפרויל החושי שלהם.
מי מטפל בהפרעה בויסות החושי?
מרפאים בעיסוק הינם בעלי הבנה מעמיקה של מערכות החוש והשפעותיהן על תפקוד האדם, ולכן יכולים להעניק את הטיפול המותאם ביותר. שימו לב לאיזה איש מקצוע אתם פונים ותבררו על ההכשרה שקיבל על מנת לטפל.הטיפול אצל המרפא בעיסוק כולל אבחון והערכה על מנת לדייק את הקשיים של הילד. הטיפול כולל לרוב הדרכה להורים ולסביבה, התאמות בסביבה, חשיפה איטית והדרגתית לגירויים שונים, או מתן גירוי חושי לו הילד זקוק. כמו כן, יהיו פעמים בהם יהיה צורך לבנות תכנית סנסורית, או סדר יום חושי על מנת להיטיב עם הילד. כל זה בליווי וטיפול של מרפא בעיסוק בלבד.
