מיומנות השפה היא אחת המיומנויות המורכבות ביותר שירכוש התינוק במהלך שנותיו הראשונות .תינוק נולד לעולם עם היכולת לשמוע את צלילי השפה ולראות אותנו מתקשרים באמצעותה, ובתוך כמה חודשים עליו להתחיל להבין מה משמעות הצלילים, להניע את איברי הדיבור באופן שישמיעו את אותם הצלילים, ולעשות זאת בדיוק בהקשר המתאים. כדי להצליח במשימה המורכבת הזאת, עליו "להצטייד" בתנאים מקדימים משלושה תחומי התפתחות שונים: התפתחות מוטורית = תנועה, התפתחות סנסורית = תחושה והתפתחות קוגניטיבית = חשיבה.בשורות הבאות אסקור עבורכם נקודות התפתחות קריטיות לרכישת השפה מכל אחד מהתחומים הללו, מדוע הן רלוונטיות כל כך להתפתחות השפה, וגם אתן לכם טיפים שתוכלו ליישם בבית בכל גיל.
התפתחות מוטורית - תנועה
1) הפקת קולות: מה הקשר בין תנועה לקול? הדוק מאוד, מעבר אולי ממה שנדמה לנו…למעשה היכולת להפיק קולות היא מוטורית לחלוטין. בפועל קול מופק כתוצאה מהוצאת אוויר דרך איברי הדיבור: החל ממיתרי הקול ועד לחלל הפה דרך הלשון, השיניים והשפתיים. תנועתו המוטורית של כל איבר דיבור בדרך מאפשרת ומשנה את הצליל המופק. בהתפתחות התינוק נראה כיצד הקולות אותם הוא מסוגל להשמיע נעשים מגוונים יותר ודומים יותר לדיבור, ממש במקביל להתפתחותו המוטורית.
טיפ: אם נדמה לך שתינוקך שקט במיוחד, נסי לשים לב אם הוא מקשקש יותר על הבטן / על הגב / בזמן אמבטיה או בטרמפולינה.בסיטואציות הללו עודדי אותו לעשות זאת - בעת אינטראקציה עם התינוק חזרו פעמים רבות על אותו הקול, התינוק אינו משתעמם מהר כמונו, ההיפך הוא הנכון – תינוקכם מוצא הנאה בגירוי מוכר.
לדוגמה השמעת ההברה: "a", ייתכן והתינוק יביט בעניין בפיכם, כל עוד הוא מביט ומתעניין חזרו שוב ושוב, ואם עשה ניסיון לחקות אתכם נסו להרחיב ולגוון את הפקת הקולות, למשל : "a-u".רוב התינוקות ישמיעו יותר קולות כאשר שאר גופם שרוי במנוחה, אז כל ה"משאבים התנועתיים" שלהם פנויים לתרגול איברי הדיבור.
2) יכולת חיקוי: היכולת לחקות קולות ופעולות היא חשובה מאוד להתפתחות השפה והתקשורת, כפי שהיא חשובה ללמידה של התינוק בתחומי התפתחות רבים אחרים. התינוק מחקה את הפעולות שהוא קולט בסביבתו וכך לומד אותן עוד ועוד. כדי שנוכל לראות מה הוא למד גם כאן יש צורך בבשלות המוטורית על מנת שיהיה מסוגל לבצע את הפעולות החדשות.
טיפ: אם התינוק השמיע הברה שקצת הזכירה מילה מסוימת או לחילופין השתמש ב ג'סטה, (מחוה תקשורתית כמו הצבעה, פעולה כלשהי שהתינוק עושה שמאותת לכם באופן שאינו מילולי מה הוא רוצה), חזקו אותו על ידי כך שתחזרו על אותה המילה / ג'סטה כמה פעמים. למשל אם הרים יד או אמר "ha" בעודו מסתכל עליכם, תוכלו לנופף לשלום ולומר "הי!" כאילו שזו הייתה כוונתו. עם הזמן מתרחשת למידה דרך החיקוי והתינוק יהיה מסוגל לדבר ולהשתמש בג'סטות גם ביוזמתו.
3) היכולת ליצור קשר עין: נסו להשיר מבט לעבר אדם היושב על הרצפה בסביבתכם, כאשר אתם שוכבים על הבטן… משימה לא פשוטה! בפרט אם קשה לכם עדיין להרים את הראש או לשמור עליו יציב לאורך זמן מנותק מהמשטח. אנו מצפים מהתינוק להיות איתנו בקשר עין במהלך האינטראקציה אתו, (בעיקר במהלך החודשים הראשונים לחיים), אבל כדאי לזכור כי ישנן תנוחות בהן יהיו לו קשה לעשות זאת. גם כאן התפתחותו המוטורית ובפרט יכולתו לשמור על יציבות, משפיעה מאוד על יכולתו לתקשר.טיפ: שימו לב למידת הנוחות של תינוקכם במהלך האינטראקציה. וודאו כי הוא נינוח ולא "נשפך" והתקרבו אליו במידה מספקת כך שיצליח להביט בכם ללא מאמץ.
התפתחות סנסורית - תחושה
1) שמיעה תקינה: יכולתו של התינוק לשמוע צלילים וקולות קריטית לא רק להתפתחות הדיבור, אלא גם להתפתחות ההבנה והתקשורת. תינוק שאינו שומע קול, לא יהיה מסוגל להגיב אליו ובוודאי שלא ללמוד עם הזמן מה משמעותו של אותו קול. חדות השמיעה מאפשרת לתינוק גם להבחין בין הצלילים השונים אותם הוא שומע בסביבתו, וגם בין אלה אותם הוא מפיק. כמו כן, היכולת לקלוט גירויים אודיטוריים בשתי האוזניים באותה האיכות, מאפשרת לתינוק למקם את הצליל במרחב, למשל להפנות את ראשו בדיוק לאמו כאשר היא מדברת אליו, גם אם היא קצת רחוקה.
טיפ: בכל מקרה של חשד לירידה בשמיעה - בין אם נדמה לכם שהוא אינו מגיב לקולות ובין אם הוא ממעט להשמיע קולות, מומלץ לבדוק את השמיעה במכון אודיולוגי המתמחה בבדיקת שמיעה לתינוקות. הבדיקה אינה פולשנית כלל והתערבות בגיל מוקדם עשויה למנוע עיכובים משמעותיים בשפה בהמשך הדרך ותסכול מיותר של התינוק או הפעוט.
2) ראייה תקינה: ברור שהשמיעה משפיעה על השפה… אבל ראייה? גם היא קריטית לשפה ולתקשורת. יכולתו של התינוק ליצור קשר עין ובהמשך להסיט מבט מחפץ למבוגר, עומדת בבסיס כל מיומנויות התקשורת שיגיעו בהמשך הדרך, וזו תלויה מאוד ביכולתו לראות בבירור את האדם הנמצא מולו. כמובן שעליו גם לזהות חפצים לפני שיהיה מסוגל לקרוא להם בשמות, ולשם כך עליו לראות היטב.
טיפ: בכל מקרה של קושי ביצירת קשר עין או קושי לעקוב במבט לאחר גיל 4 חודשים, מומלץ לבדוק את הראייה.
3) ויסות חושי: התינוק קולט את כל הגירויים סביבו באמצעות חושיו, היכולת לווסת את החושים מתפתחת עם הזמן ומאפשרת לתינוק להבין מה קורה סביבו ולהגיב בהתאם. למשל תינוק רך הנכנס לראשונה לסביבה הומה ומוארת כמו קניון, יוצף בגירויים חדשים וחזקים ויגיב בהתאם בין אם בבכי רב "לא מוסבר", או לחילופין התנתקות מהסיטואציה וכניסה לשינה ולא כי הוא עייף אלה מאחר ומוצף בגירויים ולא יודע כיצד להתמודד עם המצב. בסיטואציה כזו כמובן שסביר שיתקשה לתקשר איתנו כפי שהיה עושה בביתו המוכר.
טיפ: הקשיבו לתינוק. אם הוא עייף מידי, רעב מידי או מוצף מידי בגירויים, טפלו בצורך שלו. את המשחקים והשירים שימרו לזמן רגוע בו יוכל ליהנות מהאינטראקציה אתכם.
התפתחות קוגניטיבית - חשיבה
1) קביעות אובייקט: מדובר ביכולתו של התינוק לזכור ולדעת שגם אם הוא אינו רואה משהו כרגע מול העיניים, אותו משהו, (כמו חפץ או דמות), עדיין קיים במציאות. יכולת זו באה לידי ביטוי סביב גיל 8 חודשים והיא משמעותית ביותר להתפתחות התקשורת והשפה. היא מאפשרת לתינוק להסב את תשומת ליבו מהמבוגר אל חפץ ובחזרה, לעקוב אחר ההצבעה של המבוגר, ובהמשך להצביע בעצמו. רק כאשר התינוק מסוגל לזכור את האובייקטים בסביבתו הוא מסוגל לנהל תקשורת סביבם ובהמשך גם ללמוד את שמותיהם.
טיפ: משחקי קוקו מסייעים לפתח קביעות אובייקט - הפנים של אמא או אבא נעלמות, ומיד מופיעות שוב. פעילות זו החוזרת על עצמה מאפשרת לא רק הנאה מאינטראקציה בין אישית, אלא גם למידה של תבנית כזאת - אימא עדיין נמצאת שם והתינוק מתחיל לפתח ציפייה שהיא אכן תגיח שוב.
2) יכולת הסמלה: זו היכולת להבין שמשהו מסוים מסמל משהו אחר. יכולת זו חשובה מאוד ליכולת ההבנה השפתית. כדי להבין את המילה אמא, עליי להבין שרצף הצלילים המסוים הזה מסמל דווקא את האובייקט המוכר הזה ולא אחר - את אמא שלי.
טיפ: שימו לב במה מתעניין תינוקכם והשתדלו לתת שם אחד ופשוט לאובייקט הזה. חיזרו על השם גם מספר פעמים אם התינוק מתעניין בכך. למשל אם מסתכל בכדור, פשוט אמרו "כדור". יהיה לו קל יותר לקלוט את המילה הבודדת, מאשר משפט כמו: "אתה רוצה שאמא תביא לך את הכדור הכחול הקטן הזה?".
3) שימוש בחפצים: תינוק רך לא יתעניין בכלל בחפצים, אולי רק יבהה בהם. כשיהיה מסוגל לתפוס אותם ולהכניס לפה, ייהנה להרגיש את מרקמם וללמוד עליהם בדרך זו. רק כשהתינוק יגדל עוד קצת ויתחיל גם לתפעל את החפצים בעצמו, הוא יהיה מסוגל גם להבחין ביניהם מספיק כדי לתת להם שמות. ככל שתתפתח יכולתו לתפעל אותם, כך גם יבין את השפה הרלוונטית ובסופו של דבר גם יביע אותה. למשל תינוק שמתחיל לתפוס ולזרוק כדור, יתחיל גם להבין את המילה כדור ולאחר כמה חודשים להשתמש בה. בהמשך, כאשר התינוק יתנסה בהבדל בין לזרוק ולגלגל הוא ירכוש גם את שם הפעולה המתאים.
טיפ: אפשרו לתינוק לחקור את החפצים בהתאם לרמתו ומידת העניין שלו. להכניס לפה, לתפוס ולזרוק, לדפוק ברצפה ועוד. אל תמהרו להכניס מושגים כמו גודל וצבע, ההתנסויות הראשוניות שלו בעצמו בחפצים חשובות הרבה יותר להתפתחות השפה שלו.
לסיכום...התינוק הוא מכלול, ומתפתח בכמה תחומים במקביל, רוכש מיומנויות מוטוריות, סנסוריות וקוגניטיביות רבות. התפתחות השפה מתקדמת ונרכשת בהסתמך על כל המיומנויות הבסיסיות שתוארו. כאשר תינוקנו מתעכב בהתפתחות השפה או התקשורת, נרצה לשאול את עצמנו איפה הוא עומד בתחומי ההתפתחות האחרים. ייתכן שאם נבחן לעומק נגלה שלא השפה היא שמתעכבת, אלא בעצם יכולתו המוטורית, למשל שמשפיעה גם על השפה.
