חרדה חברתית מוגדרת כפחד מופרז, לא רציונלי ומתמשך ממצבים חברתיים שונים, והיא משקפת אי התאמה בין היכולות והאיכויות של האדם ובין תחושותיו כלפי עצמו וכלפי המסוגלות שלו בחברה. אדם החווה חרדה חברתית מרגיש לא פעם חוסר אונים בסיטואציות חברתיות שעבור רובנו הן יום-יומיות וטריוויאליות. החרדה החברתית משפיעה על תחומים רבים בחיים, מייצרת דפוס של הימנעות ומקשה על חיי השגרה וההשתלבות במעגלי החיים. סימניה ואותותיה הראשונים של חרדה חברתית מתחילים בילדות ונהיים נוכחים יותר ויותר לקראת גיל ההתבגרות. עם זאת, החרדה אינה נוטה לחלוף מעצמה, וכשאינה מטופלת – עלולות להיות לה השלכות הרסניות בגיל בוגר.
הסטטיסטיקה מעידה על 12-7 אחוזים של מתמודדים עם חרדה חברתית באוכלוסייה בישראל, ואליהם מצטרפים רבים המתמודדים עימה מבלי לדעת לקרוא לה בשם, וגרוע מכך – מבלי לדעת שניתן לאבחן, לטפל ולהתגבר על חרדה חברתית.
בשלוש השנים האחרונות מפעילה עמותת רקפת תוכניות מגוונות לתלמידים, לצוותים ולהורים, בבתי ספר בכל רחבי הארץ, שמטרתן כפולה: לשפר את האקלים החברתי-רגשי בבתי הספר באופן כללי,
ולתת מענה מקצועי ורגיש הממוקד בתלמידים בעלי חרדה חברתית, כדי שיוכלו לקחת חלק וליהנות הן מתהליכי הלמידה והן ממעורבות חברתית, כמו בני גילם האחרים.
העמותה נוסדה בשנת 2013 על ידי אדם חשין, שהתמודד בצעירותו עם חרדה חברתית וביקש להעלות את המודעות לחרדה זו ולסייע לאחרים להתמודד עימה. עם אבנר דפני, מנכ"ל העמותה כיום, שגם הוא היה ילד ונער מופנם עם קשיים חברתיים, הקימו את עמותת רקפת, למתמודדים עם חרדה חברתית. יחד, הם זיהו (ולאחר מכן גם אימתו זאת באמצעות מחקרים) כי לעתים חולף יותר מעשור בין גיל ההתבגרות, שבו לרוב מאובחנת החרדה החברתית, לבין הזמן שבו אדם יפנה לקבלת עזרה בשל מחיריה הכבדים של החרדה. חשין ביקש לצמצם את פרק הזמן הזה כדי לאפשר שינוי מוקדם יותר, שישפר משמעותית את חייהם של רבים.
מתחילת דרכה הפעילה העמותה קבוצות חברתיות-רגשיות, שנועדו לסייע למתמודדים עם חרדה חברתית להתגבר על הפחדים, להיחשף לסיטואציות חברתיות ולקבל כלים יישומיים שיעזרו להם לשנות דפוסי חשיבה מעכבים, לחזק את "השריר החברתי" ולהתמודד עם החרדה בהצלחה כדי ליצור קשרים חברתיים.
הורדת מפלס החרדה
כיום פועלות ברחבי הארץ כ-80 קבוצות חברתיות של העמותה, המחולקות לפי שכבות גיל, ובהן מתקיימים מפגשים קבועים של משתתפים המתמודדים עם חרדה חברתית על כל גווניה. המשתתפים פועלים במרחב של התנסות בכלים מעולמות ה-CBT, הפסיכודרמה, המשחקיות והשיח הדינמי. דפני: "הפעילות בקבוצה מלמדת את המשתתפים איך להתמודד עם החרדה באמצעות חשיפה למצבים חברתיים מגוונים, מהם הם חוששים בשגרה. ההתנסות ההדרגתית, במרחב שהם תופסים כמוגן ובטוח, ממחישה להם כי ככל שמתנסים יותר במצבים חברתיים שונים, כך ההתנהלות בהם נעשית יותר ויותר קלה, ואפילו נעימה, ואז רמת החרדה יורדת ואף נעלמת".
מתוך ההבנה כי בבתי הספר תלמידים רבים שמתמודדים עם חרדה חברתית, מאובחנת או סמויה, הפוגעת קשות בהשתלבותם ואף בפניותם ללמידה, וכי אותם תלמידים מפתחים דפוסי הימנעות ואף "נבלעים" באקלים הלימודי והבית ספרי - החלה עמותת רקפת להתאים את התוכניות שלה לבתי הספר. "עם הזמן הבנו שהכי נכון להעניק את העזרה הזו במקום שבו הילדים ובני הנוער מקיימים את רוב השהות החברתית שלהם, בבתי הספר", מסביר דפני.
רווחה חברתית-רגשית
מודל רקפת לחינוך, שמפעילה כיום העמותה במערכת החינוך, נועד לצמצום פערים בפן החברתי-רגשי ולשיפור האקלים החברתי בבתי הספר. בהלימה לרפורמה החינוכית ולצו השעה פוסט קורונה, הותאמו כל התוכניות והסדנאות של העמותה, שהוכרו ע"י משרד החינוך וניתן למצוא אותן במאגר התכוניות ובמערכת הגפ"ן - לצרכים החברתיים-רגשיים, הן של התלמידים והן של הצוותים.
העמותה מפעילה קבוצות בהנחייה מקצועית לתלמידים המאותרים ע"י צוותי החינוך והייעוץ כמתמודדים עם דפוסי הימנעות, חרדה חברתית וקשיים חברתיים ורגשיים. בקבוצות בנות 15 משתתפים לכל היותר, שבהן נעשית עבודה טיפולית רגשית-חברתית, עוברים התלמידים תהליכים משמעותיים המאפשרים להם שינוי של ממש במסגרת החינוכית והחברתית. תוכניות אלה מוכרות גם כתוכניות הכלה והשתלבות.
כן מפעילה העמותה במערכת החינוך תוכנית שפונה לכל תלמידי הכיתה, ונועדה לאפשר שיח ולמידה על התנהלות חברתית נכונה, חיזוק יכולות חברתיות כמו אמפתיה, סולידריות וקבלת השונה, ולשפר את האקלים החברתי הכיתתי. "עשרות כיתות ברחבי הארץ כבר עברו את הסדנאות שלנו לחינוך חברתי", מספר דפני, "ואנו מקבלים פידבקים מעולים מן השטח הן על נחיצותן והן על השיפור המשמעותי שהן מביאות עמן".
מנחי הקבוצות של רקפת הם אנשי מקצוע מתחום הטיפול, או צוותים חינוכיים שעוברים הכשרות ייעודיות על ידי אנשי המקצוע של העמותה. כל הפעילות הקבוצתית של העמותה מלווה בהדרכה מקצועית קבועה, וכל תוכניות העמותה מלוות גם במחקרי מדידת הערכה, מתוך רצון ללמוד את מידת האפקטיביות של התוכניות ולדייקן לצרכים בשטח.
התערבות משנה חיים
"מניתוחי שאלוני ההערכה שממלאים המשתתפים בתוכניות שלנו אנו רואים בבירור כי התוכניות אפקטיביות מאוד וכי השינוי בהתנהגות ובחוויה של הילדים, בני הנוער וגם הבוגרים – הוא מהיר ומשמעותי מאוד. המשמעות היא שילד שהיה שוהה חמש-שש שעות בבית הספר מבלי ליצור כמעט תקשורת ומבלי לצאת להפסקות, לא כל שכן לטיולים ולפעילויות, מצליח, אחרי כמה מפגשים בלבד, ליצור חברויות ולקחת חלק פעיל בפעילויות חברתיות וחינוכיות. עבור ילדים ובני נוער רבים העזרה הזאת היא ממש אוויר לנשימה. היא יכולה לשנות להם את החיים", מעיד דפני.
"מערכת החינוך נהנית כיום מחופש ניהולי בכל הקשור להכלת תוכניות ולסיוע חברתי-רגשי במסגרת החינוכית. הנטייה המיידית של אנשי חינוך היא להתמקד בתלמידים בעלי הפרעות התנהגות, אלה שהתנהגותם בולטת יותר ומפריעה לסדר היום הבית-ספרי השגרתי. אני רוצה להסב את תשומת ליבם של הצוותים החינוכיים דווקא לתלמידים 'הלא נראים'. מדובר באוכלוסייה רחבה מאוד שנופלת בין הכיסאות ואינה זוכה לטיפול הולם, בשעה שהמענה הרגשי לחרדה חברתית הוא נגיש מאוד ומחולל שינויים משמעותיים בחייהם של תלמידים רבים", מסכם דפני.
עמותת רקפת
למעבר לאתר >>
טלפון/ווטסאפ: 054-6636168
בשיתוף עמותת רקפת
