גלאוקומה הינה קבוצה של מספר מחלות עיניים, שהמשותף לכולן הוא נזק אופייני לעצב הראיה. התקדמות הנזק עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בשדה הראיה, עד לכדי עיוורון. המחלה נפוצה יחסית ומהווה את גורם העיוורון השני בשכיחותו בעולם המערבי. מעריכים כי כ- 4% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מהמחלה, רובם עם לחץ תוך עיני מוגבר המהווה את גורם הסיכון העיקרי לגלאוקומה. המחלה "זכתה" אף לכינוי "הגנב השקט של הראיה", משום שבדרך כלל החולים אינם מרגישים כאב כלשהו ואינם חשים את הירידה האיטית וההדרגתית בראייתם, עד שהמחלה מגיעה לשלביה המתקדמים. מאחר והנזק הנגרם הינו בלתי הפיך, ישנה חשיבות מכרעת לאבחון מוקדם, ולאחר מכן טיפול ומעקב סדירים למשך כל החיים.
אז מהו הקשר בין גלאוקומה לנגיף הקורונה? וכיצד אנו (מטופלים ומטפלים כאחד) מתמודדים עם האתגרים החדשים שמציבה בפנינו התקופה הנוכחית?
אנקדוטאלית, משערים כי ד"ר לי וונליאנג, רופא העיניים הסיני שניסה להזהיר מהתפרצות הנגיף, נדבק בו במהלך בדיקת חולה עם התקף גלאוקומה שהתקבל לבית החולים המרכזי של ווהאן. אך מעבר לאנקדוטות, לנו, כמו לשאר העולם, אין עדיין מספיק נתונים מדעיים מבוססים על הקשר בין הנגיף למחלת הגלאוקומה, אולם בהחלט ישנן מספר תובנות שכבר כעת אנו מפיקים מאירוע משמעותי זה.
מחלת הגלאוקומה, בדומה לשאר המחלות הכרוניות, מחייבת מעקב רציף החיוני למניעת התקדמות המחלה. למרות הקושי, והחשש המובן להגעה פיזית לרופא המטפל בעת הזו, אין להזניחו. לאור הבנה זו, הוקמו תשתיות להקלה על ביצוע המעקב. כלל קופות החולים מאפשרות כיום ייעוץ טלפוני, במסגרתו יכולים המטופלים להיוועץ עם רופא העיניים שלהם (או עם מומחה גלאוקומה) באשר למצבם ומידת הדחיפות הנדרשת לביקוריהם. ייעוץ שכזה יכול להרגיע ולתמוך בדחיית המפגש הפיזי, כל מטופל בהתאם לחומרת מחלתו. למרות שייעוץ שכזה אינו יכול לתת מענה לכל צרכי מטופל הגלאוקומה, הרי שהוא עדיף לעין ערוך על פני "היעלמות" ממעקב לתקופה ארוכה, בייחוד כשסיום המשבר אינו נראה לעין (תרתי משמע). במקביל אנו עמלים על יצירת פלטפורמות טכנולוגיות מבוססות טלה-רפואה (Telemedicine), המותאמות למטופלי הגלאוקומה, באופן שתאפשרנה גישה מרחוק למטופלינו.
בנוסף, מבוצע תיעדוף באשר לבדיקות העזר הנדרשות למעקב (המחייבות גם הן הגעה פיזית למכוני ההדמיה), תוך מאמץ לצמצם ככל הניתן בדיקות שאינן הכרחיות לקבלת ההחלטות הטיפוליות.
בדיקת שדה הראיה
אחת מבדיקות העזר המוכרת לכל מטופל גלאוקומה הינה בדיקת שדה הראיה, במהלכה מתבקש הנבדק להניח את ראשו אל מול מכשיר שצורתו חצי כדור, ולסמן בלחיצת כפתור כאשר הוא מבחין בנקודות אור. במהלך משבר הקורונה תודרכו הצוותים באשר לחיטוי יסודי של מכשירי הבדיקה בין הנבדקים. בד בבד, אנו עמלים בימים אלה על פיתוח תחליף מבוסס משקפי מציאות מדומה, ומקווים שלא ירחק היום בו מטופלינו יוכלו להרכיב על ראשם משקפי מציאות מדומה, ולבצע את בדיקת שדה הראיה בנוחות, בבטחה וביעילות, במרפאה או אפילו מהבית.
עוד במסגרת המאמצים ליצירת סביבת בדיקה בטוחה, צומצמו הבדיקות הכרוכות במגע ישיר עם המטופל ומתרחב השימוש במכשור חדיש non-contact (ללא מגע) הקיים כיום גם לבדיקות חיוניות כגון מדידת לחץ.
במיוחד בתקופה זו, ישנה חשיבות רבה להגברת המודעות להיענות לטיפול והקפדה אחר נטילת הטיפול התרופתי הקבוע להורדת הלחץ. לשם כך אף פיתחנו אפליקציה חינמית (אפליקציית ה-Eyephone) שמטרתה לתזכר את המטופל ובכך לשפר את היענותו לטיפול (ולא רק בימי הקורונה).
אנו, רופאי העיניים, ערוכים ומזומנים לבדיקתכם באופן מקצועי ובטוח גם בימים אלו. אל תיתנו לקורונה להזניח את בריאותכם או לגזול את ראייתכם.
ברכת בריאות טובה.
ד"ר אלון סקעת, מנהל המרכז לגלאוקומה, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
