חיפוש

עכירות בעיניים

האם כדאי לדחות את ניתוח הקטרקט לאחר מגיפת הקורונה?

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
משמאל עין בריאה, מימין עין עם קטרקט
משמאל עין בריאה, מימין עין עם קטרקט
משמאל עין בריאה, מימין עין עם קטרקט צילום: Shutterstock
משמאל עין בריאה, מימין עין עם קטרקט צילום: Shutterstock
ד"ר אלינור מגידו ברנר, פרופ' גיא קליינמן
תוכן שיווקי

בעין בריאה, העדשה הטבעית הממוקמת בתוך העין הינה שקופה, עוזרת למיקוד התמונה על רשתית העין ומאפשרת לנו לראות באופן חד וברור. בעין בה התפתח ירוד/קטרקט, העדשה מאבדת את שקיפותה, מתעכרת וכך מופיעה הפרעה לראיה שהולכת ומחמירה ככל שהעכירות גוברת.

ד"ר אלינור מגידו ברניר
ד"ר אלינור מגידו ברניר
ד"ר אלינור מגידו ברניר צילום: יח"צ
ד"ר אלינור מגידו ברנירצילום: יח"צ
פרופ' גיא קליינמן
פרופ' גיא קליינמן
פרופ' גיא קליינמן צילום: יח"צ
פרופ' גיא קליינמןצילום: יח"צ

גיל מבוגר הינו הסיבה השכיחה ביותר להופעת קטרקט. סיבות אחרות כוללות חבלה לעין, תרופות מסוימות, מחלות סיסטמיות כגון סוכרת ועוד.

התסמינים האופייניים לקטרקט הם טשטוש ראיה שהולך ומחמיר באופן הדרגתי, שינוי בגוון הצבעים, ירידה ביכולת הראיה בלילה, הילות וסנוורים ושינוי במספר המשקפיים בגיל מבוגר.
כשהקטרקט מפריע לראיה ולאיכות החיים, הטיפול הינו ניתוח להוצאת העדשה העכורה והחלפתה בעדשה מלאכותית שקופה, בהתאמה אישית על פי בדיקות מקדימות.

ניתוח הקטרקט מתבצע לרוב בהרדמה מקומית, בחדר ניתוח בתנאים סטריליים ובאמצעות מיקרוסקופ. במהלך הניתוח מבצעים חתכים קטנים דרכם שואבים את העדשה העכורה של המטופל ובמקומה משתילים עדשה מלאכותית שקופה, לרוב אין צורך בתפרים. מרבית המנותחים משוחררים לביתם ביום הניתוח ויכולים לחזור לאורח חיים רגיל תוך זמן קצר.

שיטת הניתוח הרווחת כיום כוללת ריסוק גרעין העדשה באמצעות ויברציות על קוליות (פאקואמולסיפיקציה) ובהמשך שאיבתה. שיטת נוספת היא שימוש בלייזר בעזרתו ניתן לבצע את החתכים הראשוניים וריכוך העדשה. בהמשך הניתוח מבוצע באמצעות הפאקואמולסיפיקציה. במקרים של קטרקט מתקדם ביותר, שלא מתאימים לשימוש בפאקואמולסיפיקציה, ניתן לבצע את הניתוח באמצעות חתך גדול יותר המאפשר להוציא את גרעין העדשה בשלמותו, אז לרוב יש צורך גם בשימוש בתפרים לסגירת החתך.

עדשה אישית

ישנן סוגים שונים של עדשות מלאכותית המושתלת בעין במהלך הניתוח. עדשות מונופוקליות, הן העדשות המושתלות ברוב ניתוחי הקטרקט ואלו מקנות למטופל ראיה טובה בטווח ראיה אחד בלבד (לרוב מכוון לרחוק). כאשר העין בריאה, ברוב המקרים ניתן לקבל ראיה טובה ללא משקפיים לרחוק אך יש צורך במשקפי קריאה. מטופלים להם יש צילינדר (אסטיגמטיזם) בקרנית, יזדקקו למשקפיים גם לרחוק. במקרים אלו ניתן לבדוק התאמה של המטופל להשתלת עדשה טורית שייעודה להוריד את מרבית הצילינדר ולהעניק למטופל ראיה טובה גם לרחוק ללא משקפיים. למטופלים המעוניינים לנסות ולצמצם גם את הצורך במשקפי קריאה ישנן עדשות מיוחדות "מולטיפוקליות" המקנות למטופל ראיה טובה ביותר מטווח ראיה בודד. העדשות הטוריות והמולטיפוקליות נמנות עם עדשות הפרמיום ואלו מחייבות בדיקות התאמה נוספות ומוזמנות בהתאמה אישית.

לא כל עכבה לטובה

ניתוח הקטרקט הוא ניתוח בעל אחוזי הצלחה גבוהים ביותר. סיבוכים משמעותיים במהלך הניתוח או בתקופה שלאחר הניתוח אינם שכיחים ובמרביתם ניתן לטפל.

מומלץ שלא להמתין עם ניתוח הקטרקט ולפנות לבדיקה עם הופעת ההפרעה בראיה והפגיעה בעקבותיה בשגרת החיים של המטופל וזאת משום שככל שהקטרקט מתקדם יותר, כך הניתוח להסרתו כרוך באתגרים גדולים יותר ועלול להיות מלווה בשכיחות גבוהה יותר של סיבוכים.

ההפרעה לראיה הנגרמת בעקבות הקטרקט, במיוחד בגיל המבוגר, מעלה שכיחות של התקלות במכשולים בסביבה הביתית ובחוץ, נפילות, חבלות כגון שברים באגן, תאונות דרכים, ירידה קוגניטיבית ודכאון. ניתוח הקטרקט מאפשר למטופל לשמור על עצמאותו, בטיחותו ואורח החיים התקין שלו. ראיה טובה חיונית לכולם ובמיוחד לאנשים מבוגרים, במיוחד בגיל השלישי המתאפיין גם בחסרים תחושתיים אחרים כגון ירידה בשמיעה.

כל אלו מקבלים משנה תוקף בתקופת הקורונה בה אוכלוסיית הגיל המבוגר נאלצת להתמודד עם ריחוק ובידוד חברתי והמשמעויות הנגזרות מכך ביניהן עליה בשיעור הדיכאון ועיסוק רב יותר במהלך שעות היום בפעולות המחייבות ראיה טובה כגון קריאה, צפייה בטלוויזיה ושמירה על תקשורת מרחוק באמצעות מסכים עם בני המשפחה והחברים.

על כן חשוב להדגיש כי למרות העיסוק המוגבר במגיפת הקורונה, זו אינה דוחה ואינה מבטלת בעיות רפואיות או בדיקות חשובות ועל כן חשוב שלא להימנע מלפנות לקבלת מענה רפואי עבור אלו הנזקקים לו. בתי החולים, המרפאות וחדרי הניתוח ערוכים לתת טיפול לכל מי שמגיע תוך הקפדה על בטיחות המטופלים, למען המשך שמירה על בריאותם ואיכות החיים שלהם גם בתקופה מאתגרת זו.

פרופ' גיא קליינמן מנהל מחלקת עיניים ו ד"ר אלינור מגידו ברנר, מחלקת עיניים, המרכז הרפואי וולפסון

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    זקי ג'מאל

    הוא עזר לאנשים להגשים חלומות. לפני חודש מת במפתיע בגיל 38

    ניר חסון
    איש כוחות ההצלה מסייע לילד שנפצע בתקיפה על בניין מגורים בטהראן, בשבוע שעבר. ההסלמה האחרונה מעצימה את חרדת התושבים

    "אני מקווה שהאמריקאים ימצאו את הטייס, אחרת מי יודע מה טראמפ יעשה לנו"

    ניו יורק טיימס
    הדר פלדמן סמט

    "יש עדיין שבתאים אבל הם בסכנה. אולי בעוד 200 שנה יוכלו לכתוב עליהם"

    איילת שני
    .

    המלחמה מול איראן חשפה שקרים ומחדלים. לכולם מכנה משותף אחד

    מרדכי גילת | דעה

    אלה הבתים הכי מיוחדים בישראל. האנשים שגרים בהם מסקרנים לא פחות

    איתן לשם ודניאל צ'צ'יק
    ,
    הארץ
    מימין: יצחק רבין, יגאל אלון ושמעון פרס, 1974

    איזה אירוע הוביל לסופה של ממשלת רבין הראשונה ב־1976?