למגיפת הקורונה יש השפעה אדירה על ילדינו: אורח החיים שלהם השתנה, ההסתגרות בבתים הובילה לשינויים ברורים בדפוסי שינה, שגרת אכילה, פעילות גופנית וחיי החברה של הילדים.
על קורונה וקוצר ראיה
אחד הדברים הבולטים ביותר הוא שהילדים נמצאים שעות רבות ביום מול מסכים. והורים רבים מוטרדים בשאלה האם המסכים מקלקלים לילדים את הראיה.
בשנים האחרונות, ועוד לפני ששמענו על COVID 19, דובר על מגיפה אחרת בעולם רפואת העיניים "מגיפת קוצר הראיה". התייחסות לקוצר ראיה כאל מגפה נובע מהעלייה המדאיגה בשיעור קוצר הראיה בעשורים האחרונים. בארה"ב למשל, שיעור קוצר הראיה בגילאי 12 ומעלה עמד בתחילת שנות ה-70 על כ-25% ואילו בשנות ה-2000 המוקדמות על כ-40%.
מחקרים רבים בתחום מצאו קשר ברור בין אורח חיים המאופיין בעבודת עיניים ממושכת מקרוב (למידה / קריאה מרובה למשל) להתפתחות קוצר ראיה. לא פחות חשוב הוא שידוע לנו היטב שמשחק ובילוי מחוץ לבית הם בעלי השפעה מעכבת על קוצר ראיה. שיעור קוצר הראיה נמוך יותר בקרב ילדים שמבלים הרבה מחוץ לבית, וגיל הופעת קוצר הראיה נדחה. הדבר משמעותי בעיקר בגילאים הצעירים.
הקשר הברור שנמצא בין קריאה מרובה לקוצר ראיה גבוה, הביא מומחים להמליץ לילדים על שהייה יומיומית בחוץ, באור טבעי ובנוסף מומלץ לבצע הפסקות בלימודים או בקריאה ממושכת למשך כ-15 דקות.
אפשר בהחלט להשוות בין מאמץ ראייתי בלמידה לבין המסכים של הטלפונים הסלולריים. הבעיה היא כמובן במינון. ילדים למדו, קראו והשכילו גם בעבר, אך המסכים גרמו לעלייה משמעותית בעבודה לקרוב שאינה קשורה ללימודים בקרב ילדים.
ומה לגבי ההורה שמחכה שרופאת העיניים תגיד לילד/ה שלו להתנתק מהמסך? מחקר אמריקאי חשוב מצא ששימוש במסכים של 4 שעות ביום בגילאי גן ובי"ס פוגע במידת האושר, הסקרנות, יכולות חברתיות, התמדה ושליטה עצמית. אז כן, מומלץ לצמצם זמן מסכים לטובת בריאות הילד. ולטובת העיניים – לא מספיק לצמצם זמן מסך- מומלץ לצאת מהבית.
על קורונה ואבחון עין עצלה
עין עצלה מהווה את הסיבה הנפוצה ביותר לראיה ירודה עד כדי עיוורון בעין אחת אצל ילדים בעולם המערבי. שכיחותה באוכלוסייה נעה סביב 2%-3%. אבחון מתאים ומוקדם לזיהוי עין עצלה חשוב, כיוון שמדובר במצב הפיך בזיהוי של גורמי הסיכון. ילדים צעירים כמעט ואינם מתלוננים על הפרעת ראיה בעין אחת או בשתי העיניים. ולכן רבים מהם חייבים את זיהוי הבעיה והטיפול בה בזמן המתאים לבדיקות סקר: בדיקות סינון ראיה מטעם משרד הבריאות המבוצעות בטיפות חלב בגיל 3 ובכתה א'. בנוסף, בגני ילדים רבים מתבצעות בדיקות נוספות ע"י עמותת לראות ומתנדבי ארגון הליונס הישראלי. מעבר לבדיקות אלה, הפניות רבות הן של אנשי ונשות החינוך שמזהים את הילדים שמתקשים במשימות הדורשות ראיה טובה- בין אם זה השחלת חרוזים בגן או העתקה מהלוח בכיתה.
לדברי אחיות טיפת חלב, יש ירידה משמעותית בכמות הילדים המגיעים לבדיקת ההתפתחות בתקופה האחרונה, ארגון הליונס המתבסס על מתנדבים בגיל השלישי הפסיק את פעילותו וכך גם עמותת לראות והמורים רואים את הילדים דרך מסכי הזום בלבד. המשמעות היא שככל שהמגיפה תתארך, כמות הילדים שלא יאובחנו בזמן תגדל.
אחד הפתרונות הקיימים הוא בדיקת ראיה ביתית באמצעות אפליקציות ייעודיות. הדבר דורש מודעות, גישה לאמצעים טכנולוגים, דיוק בהוראות הביצוע וזה אפשרי רק מגיל שלוש ומעלה כשהילדים כבר משיימים צורות. בדיקות אלו לא יכולות להחליף בדיקת עיניים מסודרת- הערכת מבנה העין, שלילת פזילה וכמובן בדיקת תשבורת העין לוודא שהמאמץ הראייתי תקין לגיל וסימטרי. איגוד רופאי העיניים הישראלי ממליץ על בדיקה שגרתית ראשונה כבר בגיל חצי שנה עד שנה ועל בדיקות נוספות בגילאי 3 ו-6. בנוסף, גם בתקופה זו, אנו ממליצים להקפיד להגיע לבדיקות שגרתיות, בעיקר לילדים שטרם נבדקו.
ד"ר דפנה מיצד קורש, מנהלת יחידת עיניים לילדים ופזילה, המרכז הרפואי תל-אביב, איכילוב
