אדם שסובל מכאבי אוזניים, יכתוב בפייסבוק וישאל האם מישהו מכיר מומחה אוזניים? דומה הדבר בתחום הגינקולוגיה, רפואת ילדים, ואפילו באונקולוגיה. אבל רבים שלא לשאול שאלה פומבית ברשת החברתית כשמדובר בבעיה רקטאלית. זאת למרות שאם היו שואלים מי סבל בעבר מבעיה רקטאלית, מעל 60% מהאוכלוסייה ישיבו בחיוב. בעיות רקטאליות נפוצות אצל מבוגרים וצעירים, נשים וגברים כאחד.
לצערנו, התחום של כירורגיה קולורקטאלית פחות מוכר ופחות נמצא בשיח, בעיקר כי מי שנזקק לטיפול רפואי כזה, לרוב יחווה בושה ולא ישתף בענייני יציאות, פי הטבעת, או רקטום. כך נוצר מצב, לפיו אדם שסובל מנפיחות, מכאב או אפילו מתחושת אי נוחות בפי הטבעת, יבחר להסתיר זאת, לא ישתף את המשפחה הקרובה ובמקרים קיצוניים אף לא יפנה לטיפול רפואי. ואם יפנה לטיפול רפואי לעיתים יפנה לרופא המשפחה שאיננו פרוקטולוג מומחה.
נתקלנו גם במקרים בהם מטופלים שהניחו שמדובר בטחור וסביר שהמצב יסתדר מעצמו, אובחנו עם גידול שהגיע לשלבים מתקדמים, בגלל העובדה שלא הייתה בדיקה מוקדמת.
אני בהחלט מבין את חוסר הנוחות של חלק מהמטופלים, ולכן תמיד ממליץ להגיע לפרוקטולוג בליווי של בן משפחה או חבר. כפרוקטולוג אני משוכנע שאם הייתי מצדו השני של השולחן, הייתי מעוניין באמפתיה, בהבנה, בהסבר על הבדיקה הרקטלית. בדיקה זו מבחינתי היא בדיקה שגרתית לחלוטין, אבל עבור המטופל היא עלולה להרגיש כחדירה לאזור לא נעים ואינטימי.
כירורגיה קולורקטאלית כוללת את מגוון הניתוחים שעוסקים במעי הגס, ברקטום ובפי הטבעת. כירורג קולורקטאלי הוא גם פרוקטולוג, כאשר הפרוקטולוג מתמקד בקצה של מערכת העיכול קרי, פי הטבעת והרקטום.
המחלות הנפוצות ביותר בתחום הרקטלי הן טחורים, פיסורה ופיסטולה.
רואים את הטחור
טחורים הם כריות דם פנימיות שקיימות אצל כולם בגוף. הם משמשים מעיין "פקקים" בתעלה האנאלית שמסייעים להקל את העומס על הסוגרים. טחורים כמחלה נקראים כך רק כשהם הופכים לסימפטומטיים, בין הסימפטומים נפיחות, דם טרי וכאבים.
החשש הוא שטיפול והסרה של טחורים הוא טיפול פולשני שלאחריו יש כאבים איומים, בגינם המטופל לא יכול לשבת. אבל במרבית המקרים בכלל לא צריך ניתוח, ישנן משחות, תמיסות לריכוך יציאות ושינוי תזונתי. גם אם מגיעים לטיפול התערבותי, קיימים כיום טיפולים נוספים, כמעט נטולי כאבים. אחד מהטיפולים הוא קשירת טחורים שגורמת לטחור להינמק וליפול לבד. גם שימוש בקרני לייזר / RFA לצריבה של הטחורים, וכן ניתוח האל דופלר (Hal Doppler) בו עוצרים את אספקת הדם לשק, על ידי הכנסת מכשיר זעיר שמאתר את העורק שמספק דם לטחור ומבצע עליו תפר נספג שלאחר מכן הטחור קטן ומתקבע לדופן. בשלושת הניתוחים האלה, כמעט ואין כאבים, ייתכנו בעיקר תחושות אי נוחות.
כל העולם סדק צר מאוד
הפיסורה היא למעשה סדק או פצע בתעלה האנאלית וכמו כל פצע היא כואבת. במקרה זה קשה לגוף לרפא אותו, כי כל הזמן עוברת שם צואה חומצית, זאת נוסף לכך שאנחנו משתמשים בפי הטבעת במשך מרבית היום גם בפעולות שלכאורה לא קשורות למשל כאשר צוחקים, בוכים, משתעלים, מדברים ועוד. גם במקרה של פיסורות, בין 70%-80% מהמקרים הבעיה יכולה להיפתר בעזרת משחות, ריכוך יציאות ושטיפות בלבד. במיעוט המקרים מגיעים לניתוח, כאשר אחד הניתוחים הוא הזרקת בוטוקוס לפי הטבעת, בדיוק כמו שבתחום הפלסטיקה מזריקים בוטוקס לפנים, כדי לשחרר את שרירי הפנים ולייצר מראה פחות מתוח. עם הזרקת בוטוקס בפי הטבעת, השריר משתחרר, זרימת הדם משתפרת והגוף יכול לרפא את הפצע. עם זאת, במידה וניתן להימנע מניתוח נעשה זאת, כי אכן ניתוח בפי הטבעת עלול לפגוע בשליטה ובסוגרים. כמובן שאם מבצעים את הניתוח בצורה נכונה, הסיכוי הוא קטן ביותר.
התעלה שעלולה
פיסטולה היא הבעיה המורכבת ביותר מבין שלוש הבעיות. פיסטולה נגרמת כשנוצר פתח בתעלה האנאלית, ונוצרת תעלה נוספת שעוברת את הסוגר/ים ומגיעה אל העור. אצל נשים המקרה עלול להיות חמור יותר כשהתעלה יכולה להסתיים בנרתיק ואז נוצר חיבור בין האנוס לנרתיק. גם הטיפול במקרה זה מעט יותר מורכב, בגלל שהתעלה עוברת דרך הסוגרים. חשוב להקפיד שלא לפגוע ולייצר בעיה של שליטה בסוגרים בעקבות הניתוח. ישנן מספר אופשרויות התערבותיות שקיימות, ועל המומחה להחליט לאחר הבירור את הטובה ביותר עבור המטופל. ניתן למלא את התעלה עם דבק מיוחד שלמעשה אוטם אותה, או לבצע ניתוח בו סוגרים את תחילת התעלה ומשם הגוף מחלים.
כאמור רבים סובלים במשך זמן רב בגלל הפחד והבושה, זאת למרות הפגיעה המשמעותית באיכות החיים, דימומים, כאבים, תחושות אי נוחות בישיבה או בהליכה ופגיעה באינטימיות בין בני הזוג. לעיתים אנשים נמנעים מיציאה מהבית כי אינם יכולים להתקלח בתדירות ולשמור על האזור נקי. לכן אני ממליץ להתגבר על הבושה וללכת להיבדק אצל מומחה.
לעיתים פיסטולה עלולה להיות סימן מעיד למחלת קרוהן - מחלה דלקתית של המעיים. אנו יודעים כיום ש-1/3 מחולי הקרוהן סובלים מפיסטולה או מחלה פריאנלית אחרת. לפעמים מגיע מטופל עם מחלה פריאנלית שבזכותה אנחנו מזהים סימנים שמאבחנים אותו בקרוהן. במקרים של מטופלים עם קרוהן ופיסטולה, קיים טיפול חדשני שעושה שימוש בתאי גזע של מבוגרים שמקורם בשאיבות שומן קוסמטיות. כאשר שואבים שומן במהלך ניתוחים פלסטיים, שואבים גם תאי גזע שתפקידם בגוף הוא ריפוי והחלמה. את התאים האלה מגדלים בתרביות מעבדה עד שמגיעים לגידול של 120 מיליון תאי גזע. את ה"תכשיר" שנוצר מזריקים אל תוך דפנות הפיסטולה הפרינאלית במטרה להוביל להפחתה של הדלקת ברקמה. ההזרקה מביאה להחלמה ולצמיחה של רקמה חדשה ובכך לסגירה של הפיסטולה. אנו עדים להצלחה של בין 60%-70%, חשוב לציין שלמרות שהטיפול נקרא השתלת תאי גזע, הוא אינו פועל כמו השתלת כליה או לב, לא נדרשת תאימות בין התורם לנתרם, לא בסוג דם, תאים, נוגדנים וכו'. בבילינסון ביצענו עד כה מעל 70 טיפולים כאלה, כאשר בעולם כולו בוצעו רק כ-1,000 טיפולים. החדשנות בטיפול חשובה שכן הינו בעל אחוזי הצלחה גבוהים ביותר בהשוואה לטיפול בתרופות, ואין סכנה לסוגרים כמו שיש בניתוחי פיסטולה למטופלים עם קרוהן.
ד"ר איאן וייט הוא מנהל היחידה לכירורגיה קולורקטלית בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית
