יש רגעים שבהם החיים מתפצלים ללפני ואחרי. אישה יושבת מול רופאה, שומעת משפט אחד ופתאום כל החיים משתנים. מה שקורה בדקות, בימים ובחודשים הבאים יקבע לא רק את מצבה הרפואי, אלא גם את אופי ההתמודדות. באסותא מרכזים רפואיים הבינו שסרטן השד אינו רק מחלה שצריך לטפל בה, אלא עולם שלם. הם רואים אישה עם משפחה, עבודה וחיים שלמים שצריכים להמשיך לנוע גם כשההרגשה היא שהזמן עמד מלכת.
בראש המערך האונקולוגי עומדת פרופ' מירב בן דוד, שמקדישה את הקריירה שלה לטיפול במחלה עצמה אך גם לבניית מערכת שבה כל אישה מרגישה שיש מי שאכפת לו. המערך האונקולוגי באסותא רמת החייל, שמשרת נשים מכל קצות הארץ, הוא תופעה ייחודית. הוא פועל בתוך בית חולים פרטי ומעניק רפואה ציבורית – שירות למבוטחי כל קופות החולים כנגד טופס 17 מקופת החולים.
"המטרה היא שהאישה לא תצטרך לרדוף אחרי התורים. אנחנו עובדים בשיטה שנקראת Just-In-Time. כל מטופלת מקבלת מועד מדויק לטיפול. היא אינה יושבת בתור ולא ממתינה שעות", מסבירה פרופ' בן דוד.
כל מקרה של מטופלת עובר דיון של צוות רב־מקצועי, הכולל רדיולוגית, פתולוגית, כירורגית, אונקולוגית ומקרינה. הצוות בוחן את המקרה, משווה דעות ומגיע להחלטה על הטיפול המומלץ ביותר.
כיצד הדבר משפיע על חוויית המטופלת?
"אחות קבועה מלווה אותה לאורך כל התהליך לצד צוות של פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וקבוצות תמיכה. אנחנו דואגים לכל התיאומים והסידורים, ומוודאים שהיא לא מתמודדת לבד עם הביורוקרטיה או עם השאלות הקשות".
מתוך אותה תפיסה, המפגש הראשון אינו מתחיל בבדיקה אלא בהקשבה. הצוות יושב עם המטופלת, מברר מה מפחיד אותה באמת, מה דחוף לה וכיצד לקבוע את הצעדים הבאים באופן שמתאים לחייה. כדי לשמור על היכולת הזאת גם בעומס ובלחץ, פרופ' בן דוד משקיעה בצוות עצמו – מפגשים קבועים עם פסיכולוגים, למידה משותפת וחיזוק מתמיד של הכלים הרגשיים. "חלק מהטיפול במטופלת הוא לטפל במטפלים", היא אומרת.
בשנים האחרונות חברות תרופות בינלאומיות בחרו לקיים באסותא מחקרים קליניים, שעד לא מזמן היו נחלתם הבלעדית של בתי חולים ציבוריים גדולים. חלק מהם נשמעים כמו מדע בדיוני שהפך למציאות.
מהו המחקר שהכי מרגש אתכם כרגע?
"ניסוי Spot It Early בוחן אפשרות לזהות סרטן באמצעות ריח. המטופלת נושפת למסכה מיוחדת והנשיפה נשמרת בקופסה שבה מולקולות הריח יציבות. לאחר מכן כלבים מאומנים מריחים את הדגימות, ומערכת בינה מלאכותית מנתחת את תגובותיהם – תנועת הגוף, הזמן שלוקח להם להתעכב ליד כל דגימה ועוד".
לדבריה, זהו שילוב מדהים של ביולוגיה וטכנולוגיה, שמקרב אותנו לעולם שבו אבחון מוקדם יהיה פשוט, לא פולשני וזמין לכולם. "בנוסף", מציינת פרופ' בן דוד, "אנחנו מובילים מחקר על הומאופתיה לשיפור איכות החיים בזמן טיפולים, באמצעות שעון גרמין שמנטר מדדים פיזיולוגיים לאורך זמן".
ד"ר אירנה ז'יבליוק, אונקולוגית שד באסותא רמת החייל, רואה בגילוי מוקדם את קו ההגנה החשוב ביותר במאבק בסרטן. "בדיקות שגרתיות יכולות להציל חיים", מדגישה ד"ר ז'יבליוק.
מתוך הגישה הזו באסותא פועל מערך דימות רחב ומתקדם שמאפשר קבלת תוצאות מהירה וליווי צמוד של הצוות הרפואי, כדי להפחית חרדה ולהחזיר ודאות גם ברגעים של חוסר ודאות. בנוסף, שירות ניידת הממוגרפיה של אסותא מביא את יכולת בדיקות הממוגרפיה גם ליישובים מרוחקים, כדי שכל אישה בכל מקום תוכל לעבור בדיקה נגישה ובטוחה.
עבור נשים צעירות החוויה שונה לחלוטין, כיצד מתווכים להן את ההתמודדויות והאתגרים?
"לנשים מבוגרות יש ניסיון חיים. הן ראו חברות שעברו את זה, יש להן כלים שאין לצעירות. כל החברות שלהן יוצאות עם הילדים לפארק והן צריכות ללכת לטיפולים, שהופכים אותן לנשים בנות 50 פלוס בבום".
למה הכוונה?
"הטיפולים עלולים לגרום למנופאוזה מלאה עם גלי חום, שינויי מצב רוח, יובש ובעיות קשות ביחסי מין, בזמן שהבעל הצעיר לא ממש מבין מה קורה. זה מורכב מאוד. לכן הליווי הסוציאלי והפסיכולוגי, קבוצות התמיכה והחיבור בין מטופלות שהחלימו לאחרות שנמצאות בהתחלה – הכרחי. ויש לנו גם ייעוץ מיני מותאם לגילאי 44 ומטה בשיתוף חלאסרטן, כי זה ממש משנה את היכולת שלהן להמשיך לחיות".
חלק מהמענה הזה מגיע ממרפאת הצעירים בניהולה של ד"ר אלה טפר, שם מטפלים בנשים ובגברים צעירים שנאלצים להתמודד עם סרטן ושאלות על פוריות, זוגיות וקריירה שנעצרה. תשומת לב ניתנת גם לפרטים הקטנים, כמו כובע קרח שניתן ללא עלות למניעת נשירת שיער, זמני טיפול שמתואמים עם שעות הגן של הילדים ותחושה שהחיים לא נעצרים. הם נמשכים, אבל אחרת.
מה השתנה באונקולוגיית שד בשנים האחרונות?
"לפני 20 שנה תוחלת החיים בסרטן שד מפושט הייתה כשנתיים. היום יש נשים שחיות עשרות שנים, עם תרופות חדשניות שיודעות להתחבר לחלבון שלוקח את התרופה היישר לתא הסרטני, ללא פגיעה בתאים בריאים".
מעבר לטכנולוגיות המתקדמות, יש דברים פשוטים שכל אישה יכולה לעשות. "אנחנו רושמים פעילות גופנית במרשם יחד עם התרופות", אומרת ד"ר ז'יבליוק. "נשים שעושות פעילות גופנית גם פחות לוקות בסרטן שד, וגם אלה שחלו פעם – יש להן פחות חזרת מחלה".
"כשאנחנו מצליחות לראות את האדם ולא את המחלה, שם מתרחש הריפוי האמיתי", מסכמת פרופ' בן דוד. "הרפואה המודרנית יודעת להאריך חיים ואנחנו כאן כדי לוודא שגם האיכות תישמר".
בשיתוף אסותא מרכזים רפואיים
