מקצוע האֲחָיוּת עובר מהפכה משמעותית בשנים האחרונות בעיקר לנוכח העלייה בתוחלת החיים, ולצידה עלייה גם בהיקף ובמורכבות של מצבים רפואיים, והגידול בתחלואה הכרונית. בהתאם לכך, כ-50% מהאחיות והאחים בישראל הם בוגרי קורסים על-בסיסיים בתחומי מומחיות שונים כמו טיפול נמרץ, רפואה דחופה ומיילדות. באחיוּת קיימות 26 התמחויות שונות, ביניהן טיפת חלב, חדרי ניתוח, טיפול נמרץ, אונקולוגיה ועוד, ולמעלה מ-11,000 נבחנים בבחינות הרישוי מדי שנה.
"אנחנו מעודדים את דור הסטודנטים החדש להתמקצע ולהצטיין – והנתונים מדברים בעד עצמם: כ-4,000 סטודנטים מתחילים מדי שנה את לימודיהם, עלייה דרמטית לעומת השנים שלפני הקורונה", מציינת ד"ר שושי גולדברג, ראשת מנהל האחיוּת במשרד הבריאות.
הנשק הסודי של מערכת הבריאות - אחיות מומחיות קלינית
"ד"ר אילנה, מתי תוציאי לי את הנקז ותשלחי אותי לצילום רנטגן?"
"ד"ר ענת, עדיין כואב לי. את יכולה לרשום לי מרשם לתרופה נוספת נגד כאבים?"
נשמע כמו שיחות שגרתיות בין מטופל לרופאה, אלא שהשיחות האלה מתנהלות בבית החולים בילינסון בין מטופל לאחר ניתוח כירורגי מורכב לאילנה אייזנברג, האחות המומחית הקלינית בכירורגיה, ובין מטופלת אונקולוגית לענת פק, אחות מומחית קלינית בטיפול תומך.
אחות/אח מומחים קליניים, עברו הכשרה קלינית מתקדמת המשלבת את הידע, תפיסת העולם המקצועית והניסיון שצברו כאחות/אח מוסמכים עם ידע רפואי מתקדם בתחום קליני מסוים, למשל כירורגיה, טיפול תומך, סוכרת, שיקום, פסיכיאטריה, רפואת קהילה ועוד. ההכשרה מקנה למומחים הקליניים את הסמכות לקבלת החלטות וביצוע פעולות שהיו בעבר נחלת הרופאים בלבד ומאפשרת לאחות/אח עצמאות טיפולית נרחבת בהשוואה לעבר.
"המומחיות הקלינית היא בשורה למקצוע שלנו שכן היא מהווה שלב נוסף בהתפתחות העצמאות המקצועית, ויותר מכך, זו בשורה לאזרחי מדינת ישראל. במערכת הבריאות הציבורית בישראל, מערכת מצוינת אך מוגבלת משאבים, כניסתם של האחיות והאחים המומחים, משפרת את זמינות ואיכות השירות. מחקרים שנעשו במדינות בהן פועלים עשרות אלפי מומחים כמו ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, מוכיחים את השפעתם החיובית על מדדי בריאות, שביעות רצון המטופלים וקיצור זמני האשפוז", מספרת ד"ר מיכל שטיינמן, האחות הראשית של בתי החולים בילינסון והשרון, מקבוצת כללית.
"בבילינסון מרגע כניסת המומחים הקליניים בטיפול תומך למעגל המטפלים, עלה משמעותית מספר המטופלים המקבלים ייעוץ של טיפול תומך ובשנת 2024, טיפלו האחים המומחים בקרוב ל-4,300 מטופלים שנזקקו לאיזון כאב ומענה לתסמינים השונים הנלווים לסרטן ולמחלות כרוניות אחרות".
בקרב הרופאים מאצילי הסמכות קיימת תמיכה במהלך. כך למשל פרופ' גל מרקל, מנהל מרכז דוידוף לטיפול וחקר מחלות הסרטן בבילינסון, בו הוסמכו לאחרונה 7 אחיות למומחיות קלינית באונקולוגיה, משוכנע כי הן יהוו נדבך מרכזי בקידום רפואת סרטן איכותית וזאת בזכות הסמכויות הנרחבות שהוענקו להן והאחריות המקצועית שהן נושאות. "המומחיות יובילו תהליכים טיפוליים ומחקריים, יחזקו את הצוותים הרפואיים ויעניקו למטופלים ליווי מקצועי ורגיש ברמה הגבוהה ביותר", מדגיש פרופ' מרקל.
גם פרופ' ניר וסרברג, מנהל המערך הכירורגי בבילינסון מציין את יתרונות המומחית הקלינית: "בניגוד למתמחים שעוברים ממשימה למשימה המומחית הקלינית מממשת את רצף הטיפול לצד המטופל תוך הפגנת מיומנות, הבנה קלינית ומסירות. המומחית הקלינית במערך הכירורגי היא נכס לאיכות הרפואה והטיפול".
רואה את הפצעים
דיאנה בורדנקו-פורטמן // אחות מומחית לטיפול בפצע, סטומה ואי שליטה, מרכז רפואי לצפון ע"ש פוריה
26 שנים במקצוע האֲחָיוּת, בוגרת תואר שני במנהל מערכות בריאות, בוגרת קורס על בסיסי טיפול נמרץ משולב, פצע וסטומה, הדרכה קלינית.
"ב-13 השנים האחרונות אני עוסקת בתחום הפצע, ונוגעת באוכלוסייה בכל גיל מפגות ועד זקנה, ומאמינה שהטיפול במטופל הוא הרבה מעבר לחבישה. מדובר בעבודה קלינית מקצועית, ראייה מערכתית כשהמטופל במרכז, וכן הובלה של צוות רב מקצועי מדיסציפלינות שונות, אנושיות, רגישות, ובניית תוכנית מניעה וטיפול מותאם לכל מטופל.
"כאחות קלינית, אני מהווה מקור ידע, יועצת לצוותים ומעורבת במחקר וחדשנות. התחום מחייב ראייה קלינית רחבה והבנה מעמיקה של תהליכי ריפוי, פתופיזיולוגיה של פצע, אטיולוגיה של הפצע בכל שלבי ריפוי, מחלות רקע, תזונה, תרופות והשפעתן, והיכולת לשלב ביניהם. ההתמחות בסטומה או אי שליטה, דורשת ידע רפואי עדכני ושיח על נושאים שאנשים נמנעים מלשתף.
"אני מרגישה שליחות ביכולת לשיח אמפתי עם המטופל והמשפחה על מטרות טיפול ריאליות, קבלה, רצונות אישיים, שילוב גישה פליאטיבית להפחית כאב, לרכך סבל, לשמר כבוד, ולאפשר איכות חיים בהתאמה מלאה לרצונות המטופל".
26 התמחויות שונות באחיוּת, פתוחות בפני אחים ואחיות כדי שירכשו ידע רפואי מתקדם בתחום קליני מסוים. היתרונות רבים: השבחת הטיפול, טיוב מדדי בריאות, שביעות רצון המטופלים והרופאים וקיצור זמני האשפוז. בין תחומי ההתמחות כירורגיה, סוכרת, שיקום, פצעים, פגים, טיפול תומך ועוד.
הפג לא לבד
נדיה ביגון // אחות מומחית בפגים וילדים, איכילוב
30 שנים במקצוע האֲחָיוּת, מתוכם 17 שנה בתחום ילודים ופגים. בוגרת תואר ראשון ושני במנהל מערכות בריאות ותואר שני נוסף בסיעוד. מוסמכת בקורס על בסיסי בטיפול נמרץ ניאונטולוגי, מדריכה קלינית, מדריכת קורס החייאת ילוד ורכזת תחום איכות ובטיחות.
"להיות אחות מומחית בתחום של פגים וילודים הוא תפקיד מרתק, מאתגר, עם אחריות רבה. מדובר בעבודה עם התינוקות הקטנים ביותר, שזקוקים לטיפול רפואי מדויק ותשומת לב רבה 24/7. אני מאמינה שטיפול ניאונטולוגי איכותי דורש לא רק מיומנות קלינית גבוהה, אלא גם רגישות, סבלנות, יכולת הקשבה ועבודת צוות. התמחות בסיעוד ניאונטולוגי היא הרבה מעבר לצבירת ניסיון, זו העמקה קלינית, מקצועית ורגשית בתחום המורכב והרגיש ביותר של עולם הבריאות: טיפול בפגים וביילודים בסיכון.
כשנולד תינוק פג, אין להורים זמן לעכל. החלום על לידה רגילה מתחלף באמבולנס, אינקובטור, מכשירים, מושגים לא מוכרים – ובעיקר תחושת חוסר שליטה עמוקה. אני פוגשת אותם שם, ברגע הכי פגיע, במבט הראשון – הם מבולבלים, עייפים, לעיתים מרוחקים. האם שואלת אם אפשר לבכות. האב מחפש תשובות. לפעמים – שקט מוחלט. כאחות מומחית בפגים ויילודים, אני לא רק מביטה על הסטורציה, אלא גם בעיניים של ההורים. אני שם כדי להסביר, לתווך, להפחית פחדים. לא תמיד יש לי תשובות מוחלטות, אבל יש לי נוכחות, ידע, וניסיון של שנים שמאפשרים לי לומר: 'אתם לא לבד, ואנחנו נדאג לו – יחד'".
