אבחון והתמודדות עם גידול מוחי הם בשורה לא קלה. מדובר על מצב רפואי בעל השלכות מרחיקות לכת על בריאותו של אדם. מדובר לעיתים בהתמודדות מורכבת המצריכה במקרים מסוימים ניתוח כירורגי, הדורש פתיחה של הגולגולת ואשפוז לזמן ממושך בבית החולים, כמו גם התאוששות ארוכה. בשנים האחרונות מתרחשות בתחום פריצות דרך של ממש, עם כניסתן של טכנולוגיות חדשות, שיש באמתחתן בשורה אמיתית למי שמתמודדים עם גידול מוחי בכל טווח הגילים.
גידולי מוח מתחלקים בפועל ל-2 קבוצות עיקריות: הראשונה כוללת גידולים ראשוניים שמקורם ברקמת המוח עצמה, השנייה הינה גרורות מוחיות של גידולים שמקורם מאיבר אחר בגוף. בשתי הקבוצות העיקרון המנחה של הרפואה המודרנית דוגל בהרס מירבי בטוח של תאי הגידול שדורש במקרים מסוימים התערבות כירורגית הכוללת כריתה של הגידול והוצאתו החוצה, בשל מצב המכונה "אפקט מסה", שפירושו לחץ הנוצר על רקמת המוח שעלול להוביל עד לבצקת ונזק לא מבוטל.
דפוסי פעולה נוספים מול הגידולים המוחיים הינם שימוש בקרינה ממוקדת (רדיוכירורגיה) המיועדת לגרורות בנפח מצומצם יחסית, או לחילופין שימוש בצריבה באמצעות קרן לייזר, זאת בהנחה שהגידול אינו מגיב לאופציות הטיפוליות המוצעות וממשיך לגדול בקצב מואץ.
"המטרה המרכזית בטיפולים לגידולי מוח הינה לחסל את תאי הגידול", מסביר ד"ר עידו שטראוס, מנהל היחידה לנויורוכירורגיה תפקודית במרכז הרפואי איכילוב. "שם המשחק הוא לדעת כיצד להתאים את הטיפול הנכון לכל חולה, כך שסיכויי ההחלמה וההתאוששות שלו יהיו הגבוהים ביותר. העדיפות הראשונה היא לטפל באמצעות קרינה ממוקדת ולא פולשנית, אולם לא תמיד הדבר מתאפשר".
האלטרנטיבה לניתוח ראש פתוח
בעוד שכ-80% מסך הגידולים הגרורתיים במוח מגיבים לקרינה, נדרשים יתר המטופלים לביצוע ניתוח ראש פתוח הנחשב למורכב, או לחילופין לאפשרות של צריבה בלייזר, זאת בהנחה והגידול אינו גדול בממדיו (קוטר של עד כ-18 מ"מ).
כאן מצטרפת למשוואה טכנולוגיה (LITT (Laser Interstitial Thermal Therapy שנכנסה לראשונה לשימוש בארה"ב, בראשית העשור הקודם, והחל מ-2018 גם בישראל. הטכנולוגיה המאושרת על ידי ה-FDA האמריקאי, ה-CE האירופאי וכן על ידי משרד הבריאות בישראל, מאפשרת צריבה של רקמות במוח בשיטה זעיר-פולשנית, תוך בקרה בזמן אמת תחת MRI על מיקום וטמפרטורת הצריבה. היתרון המרכזי הנעוץ בטכנולוגיה טמון ביכולת להגיע לגרורות או לגידולים ראשוניים המצויים במוח, ללא פגיעה ברקמות מוח חיוניות הנמצאות בתוואי הגישה אל הגידול, כפי שקורה בשיטה המסורתית של ניתוח מוח פתוח.
"המקום של הלייזר בטיפול בגרורות מוחיות הוא למעשה בתפר שבין הטיפול בקרינה לניתוח הכירורגי", מוסיף ד"ר שטראוס. "מדובר על מספרים לא מבוטלים של כמה עשרות מקרים בישראל מדי שנה, שעוברים את הטיפול הזה. חשוב להבין שבעוד שבניתוח ראש פתוח, בהנחה והגידול נמצא בעומק המוח, אין מנוס מלעבור דרך רקמת מוח בריאה שעלולה להסב למטופל נזק חלילה, היתרון העיקרי של הלייזר נעוץ בהשתלת סיב אופטי בגישה זעיר פולשנית בקוטר של 1.6 מ"מ בלבד. אותו סיב מושתל באמצעות מערכת ניווט ישירות אל תוך הגידול וצורב אותו תחת בקרת MRI קפדנית, וזאת כאמור מבלי לגרום שום נזק לרקמת המוח התקינה".
עד כמה הטכנולוגיה הזו משנה את כללי המשחק?
"אפשר להגדיר אותה כשוברת שוויון. אם עד היום חולים עם גרורות מוחיות שלא הגיבו לטיפול בקרינה היו מחויבים בניתוח פתוח באמצעות מיקרוסקופ, המחייב כריתה של הגידול ומעבר דרך רקמות המוח הבריאות, הרי שעצם האפשרות לצרוב את הגידול בצורה ממוקדת, מבלי לגרום נזק לרקמות הבריאות במוח היא הדבר המרכזי".
כיצד הטיפול מתבצע?
"צריבה בלייזר באמצעות טכנולוגיית ה-LITT הינה פעולה ניתוחית במהלכה מוחדר סיב אופטי, בצורה מדויקת ותחת הכוונה של מערכת ניווט או רובוט. הסיב מוחדר לעומק המוח, ישירות אל מרכז הנגע לצורך ביצוע צריבה ממוקדת בחום באמצעות לייזר. הצריבה מבוצעת תחת בקרת שינויי הטמפרטורה במוח בזמן אמת בתוך מכשיר ה-MRI, לטובת הערכה מדויקת של היקף אזור הצריבה סביב הסיב האופטי".
ומה על תהליך ההחלמה?
"היות והפרוצדורה בגישה זעיר פולשנית מפחיתה את הסיכונים ואי הנוחות הכרוכים בניתוח ראש פתוח, היא מאפשרת לרוב המטופלים להשתחרר לביתם כבר ביום שלמחרת. הספרות המקצועית מצביעה על סבילות טובה של הטיפול, תוך השגת שליטה מקומית טובה ועצירת גדילת הגרורות. יעילות ובטיחות הפרוצדורה תוארה גם במחקרים רבים עד היום ונמדדה בתוצאות של השגת שליטה (חיסול הגרורה) בשיעורים של בין 76%-100%, לצד היעלמות הסימפטומים, הארכת הישרדות המטופל ללא התקדמות המחלה, ועד לשיפור משמעותי במדדי איכות החיים, שיעור סיבוכים נמוך וזמן אשפוז מופחת, בהשוואה לניתוח ראש פתוח".
היכן מתבצע הטיפול בארץ?
"הטיפול ב-LITT זמין בארץ במרכז הרפואי איכילוב בלבד, וגם בו מספר הניתוחים שניתן לבצע הינו מוגבל. עבור עשרות מטופלים אחרים הנזקקים לטיפול בכל שנה אין נגישות לטיפול, ולמרבה הצער הם נותרים ללא מענה. נכון להיום הטיפול אינו כלול בסל הבריאות. במידה והוא ייכלל בסל בעתיד, אין ספק כי הנגישות אליו תגדל משמעותית, וכך יבוא מזור גם למטופלים הנזקקים לטיפול".
עד כמה סביר שהטכנולוגיה תיכלל בסל הבריאות בעתיד?
"לאור השימוש הנרחב בעולם והכללת הטיפול בסל של מדינות מערביות רבות, קיימות תוצאות טובות שמתועדות היטב בספרות. בנוסף, הניסיון המוצלח בישראל, והכללת הטיפול בהנחיות גופים רפואיים בינלאומיים, הובילו להמלצת האיגוד הישראלי לנוירוכירורגיה לוועדת הסל לכלול את הטיפול בסל הבריאות של מדינת ישראל לשנת 2024", מדגיש ד"ר שטראוס.
בשיתוף המרכז הרפואי איכילוב ת"א
