על פי נתוני הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) בארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 2040 יאובחנו בעולם כ-28.9 מיליון בני אדם עם מחלת הסרטן. על פי נתוני רשם הסרטן במשרד הבריאות, סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל – 32.7% מתוך כל מקרי התחלואה בקרב נשים יהודיות ו-34.8% מתוך כלל מקרי התחלואה בקרב נשים ערביות.
כיום, הטיפול בסרטן השד כולל ניתוח להסרת הגידול שמלווה פעמים רבות בטיפול משלים בכימותרפיה שנועדה לפגוע בתאים הסרטניים שלא הוסרו במהלך הפרוצדורה הכירורגית. מחד, הטיפול הכימותרפי יכול להגביר את הסיכוי לריפוי, להפחית את הסיכון לחזרת המחלה, ואף להביא לריפוי. ומאידך, לא מעט מטופלות עלולות לסבול מתופעות לוואי לטווח הקצר והארוך כמו פגיעה בתאים בריאים, נשירת שיער, אובדן תיאבון, בחילות והקאות, עצירות ושלשולים, עייפות, שינויים בעור, פצעים בפה, סיכון מוגבר לפיתוח זיהום, בעיות קוגניטיביות, פגיעה בפוריות, דילול העצם ועוד. לכן נשאלת השאלה, באלו מקרים יש צורך בטיפול משלים בכימותרפיה ובאלו מקרים ניתן לוותר עליה, ללא סיכון בסיכוי הריפוי.
"בצומת החלטה כל כך חשוב, ניתן לחסוך למאות אלפי נשים ברחבי העולם את הצורך בכימותרפיה כטיפול משלים ולהסתפק בטיפול הורמונלי", מסבירה ד"ר ליאור שושן-גוטמן, מנכ"לית אונקוטסט Oncotest, חברה המציעה בדיקות גנומיות מהמתקדמות בעולם להתאמת טיפולים למחלות הסרטן.
"מרבית חולות סרטן השד מאובחנות עם גידול בשלב מוקדם של המחלה שרגיש להורמונים, ולכן אצל רבות, בזכות בדיקת אונקוטייפ שד Oncotype DX ניתן להעריך באלו מקרים הסיכוי להישנות המחלה נמוך ולכן ניתן לוותר על הכימותרפיה, ובאלו מקרים הסיכוי להישנות גבוה ולכן הצורך בה כטיפול משלים חשוב, הכרחי ואף מציל חיים. מדובר בבדיקה היחידה שפותחה ותוקפה כבדיקה שיכולה לנבא ברמת דיוק גבוהה מי הן המטופלות שיפיקו תועלת מתוספת של כימותרפיה לטיפול ההורמונלי ולמי מהן ניתן לחסוך את הטיפול הקשה כטיפול משלים ללא סיכון בסיכוי הריפוי שלהן".
מדובר בצומת משמעותי, כיצד הוכיחו לקהילה הרפואית ולמטופלות להאמין בבדיקה ובתוצאותיה ואצל חלקן להסתפק בטיפול הורמונלי בלבד?
"לבדיקת אונקוטייפ שד עדויות קליניות ברמה הגבוהה ביותר במספר רב של מחקרים בינלאומיים הכוללים מעל ל- 100,000 מטופלות. מחקרים אלו שנערכו באופן בלתי תלוי, תומכים ביכולתה של הבדיקה לנבא את היעילות של תוספת טיפול כימותרפי לטיפול ההורמונלי באופן מדויק, בין אם מדובר בסיכון להישנות המחלה ויכולת ההישרדות. בדיקת אונקוטייפ שד המיועדת למטופלות עם סרטן שד המאובחן בשלב מוקדם עם מעורבות מחלה עד 3 בלוטות והגידול מבטא קולטנים להורמונים ושלילי לאונקוגן HER2, מסווגת את הנשים לשתי קבוצות סיכון: הראשונה כוללת את כל המטופלות עבורן מדד הישנות המחלה Recurrence Score כפי שמתקבל בבדיקה נע בטווח בין 0-25, נמצא כי תוספת התרומה של טיפול כימי היא אפסית ולכן ניתן לחסוך מהן כימותרפיה, והשנייה כוללת מטופלות עבורן מדד הישנות המחלה בטווח 26 ומעלה, דבר המעיד על סיכון גבוה יותר לחזרת המחלה ולכן נמצא גם שהתרומה מתוספת טיפול משלים הכולל כימותרפיה, בנוסף לטיפול ההורמונלי הינו גבוה ומשמעותי", מסבירה ד"ר שושן-גוטמן.
האם הקהילה הרפואית בישראל מנגישה את המודעות לבדיקה?
"בהחלט כן. בזכות הרופאים והרופאות שהבינו כמה בדיקת אונקוטייפ שד חשובה, ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהנגישו את הבדיקה למטופלות. במשך 2 עשורים עשינו דרך ארוכה ביחד עם הרופאים על החשיבות בדיוק הטיפול, הושקעו מאמצים רבים בתהליך למידה ארוך, כדי לגרום לכל הגורמים הרלוונטיים להאמין ביכולת של בדיקה גנומית מסוג אונקוטייפ שד לשפר ולדייק את הטיפול, בעיקר בחשיבות בהימנעות מטיפול שלא לצורך. במהלך השנים ולשמחתנו, גם קופות החולים וחברות הביטוח, הבינו כי במקרה הזה כדאי להכניס את היד לכיס. כך גם המטופלות שוכנעו ונתנו הסכמתן לביצוע הבדיקה החדשנית על דגימת הגידול שהוסרה ממילא בניתוח. כאשר כל הגורמים הרלוונטיים היו בעניין, הפכנו בסוגיה זו למדינה המתקדמת ביותר שמאמצת טכנולוגיות חדשות לטובת מטופליה. זאת לעומת מדינות מתקדמות באירופה שרק עכשיו מתחילות לעבור את התהליך". חשוב להוסיף ולציין כי ישראל בכלל ושרותי בריאות כללית במיוחד, היו חלוצות בגישה זו של הטמעת בדיקה גנומית טרם החלטה טיפולית והפיקו מידע חשוב על מטופלות שטופלו על בסיס בדיקת אונקוטייפ, מידע שעזר ותמך בקידום גישה זו במדינות רבות אחרות".
גארדנט 360 - מהפכה בתחום הטיפול במחלת סרטן השד הגרורתי
חברת אונקוטסט הוקמה בשנת 1998 על ידי ד"ר שושן-גוטמן, שהייתה מהחלוצות בישראל בתחום קידום הרפואה המותאמת אישית, לצורך התאמת טיפול אישי לכל חולה על בסיס מיפוי המאפיינים הגנומיים והגנטיים של הגידול והמטופל.
בנוסף לבדיקת אונקוטייפ שד, החברה משווקת גם את הבדיקה גארדנט (Guardant 360). הבדיקה מיועדת למטופלים שאובחנו עם סרטן (גידולים מוצקים) בשלב מחלה מתקדם, ללא רקמת גידול שמספיקה לאבחון גנומי מלא מרקמת הגידול, וגם עבור מטופלים בטיפול תרופתי וחלה התקדמות במחלה לאור עמידות לטיפול וקיים צורך להבין את מנגנון העמידות שלהם לטיפול ולעשות הערכה מחודשת לגבי שינוי הטיפול. הבדיקה עצמה מבוצעת על דגימת דם פשוטה, ממנה מופקים מקטעי דנ"א חופשי המופרשים מתאי הגידול למחזור הדם. מקטעי דנ"א אלו עוברים ריצוף הכולל סריקה של עשרות (74 גנים) או בדיקת גארדנט 360 המורחבת (739 גנים) הקשורים לטיפול במספר רב של גידולים סרטניים, במטרה לאתר שינויים ברי טיפול שהתרחשו בדנ"א שמקורו מהגידול הסרטני.
"גארדנט 360 היא בדיקה גנומית מסוג ביופסיה נוזלית שמסמלת מהפכה בתחום הטיפול בסרטן בכך שהיא מסוגלת לזהות שינויים בדנ"א של הגידול מדגימת דם פשוטה, ללא צורך בביופסיה פולשנית ובעיקר במקרים בהם הגרורות מתפשטות לאיברים השונים", מדגישה ד"ר שושן-גוטמן שמסבירה כי גם בדיקת אונקוטייפ שד המיועדת לנשים שאובחנו עם סרטן שד בשלב מוקדם של המחלה וגם בדיקות גארדנט 360 המיועדות למספר רב של גידולים המאובחנים בשלבים מתקדמים, הן הבדיקות הגנומיות המתקדמות בעולם להתאמת טיפולים למחלות הסרטן, אשר תרמו רבות לטיפול בחולי סרטן בשני העשורים האחרונים".
גם בתחום הסרטן העתיד כבר כאן
עם הפנים קדימה, מסבירה ד"ר שושן-גוטמן, כי הבינה המלאכותית ולמידת המכונה משולבות כבר עכשיו בתחום האונקולוגיה. לדבריה בעתיד יהפכו טכנולוגיות אלה לחלק בלתי נפרד במיוחד בשלב גילוי מחלות הסרטן, האבחון והטיפול. "כחברה מובילה שמתייחסת לכל מסע המטופל, החלטנו לשלב גם טכנולוגיות הכוללות בינה מלאכותית ולמידת מכונה, החל מאבחון מוקדם ועד ליווי וניטור הטיפול בשלבים מתקדמים של המחלה. כך למשל אנחנו מסוגלים להפיק מתוצאות הבדיקות דו"חות CureMatch המאפשרים התאמה של משלב תרופות האפקטיביות ביותר עם התאמה מולקולרית מקסימלית". לדבריה, בזכות הדַּאטָה־בֵּייס העצום של אונקוטסט לרופאים בלבד יש יכולת – תחת אישורי הלסינקי כמובן – לבצע אנליזות על נתונים גנומיים בשילוב נתונים קליניים של החולים.
"כשמדובר בסרטן שד, הגילוי המוקדם הוא אפשרי הודות לבדיקות הסקר והוא החשוב ביותר מכיוון שגילוי בשלב מוקדם מאפשר ב-70% מהמקרים להימנע מטיפול כימותרפי ולהסתפק בניתוח וטיפול הורמונלי. זאת לעומת גילוי המחלה בשלב מתקדם וגרורתי שקשה לרפא אבל ניתן להתאים טיפולים יעילים בזכות האבחון המולקולרי המתקדם", מסכמת ד"ר שושן-גוטמן.
בשיתוף אונקוטסט
