גידולים במעי הגס והרקטום, מהווים את אחת המחלות האונקולוגיות הכירורגיות השכיחות בעולם המערבי. המחלות שכיחות יותר בארצות הברית, בצפון אירופה ובישראל ופחות בארצות מזרח. רוב המקרים מאובחנים בקרב בני 50 ויותר, עם שכיחות קלה יותר אצל גברים לעומת נשים, אולם בשנים האחרונות חלה עלייה כלל עולמית בשיעור המחלות בקרב צעירים בגילי 40-30, שעד כה לא נחשבו בקבוצת סיכון.
"בשנים האחרונות, מגיעים אלינו למחלקה יותר מטופלים צעירים עם סרטן המעי הגס והרקטום. ההערכה היא שקיימות לכך שתי סיבות: נטייה והרגלי תזונה", מסביר פרופ' שמואל אביטל, מנהל מחלקה כירורגית ב' במרכז הרפואי מאיר ומהמומחים המובילים בישראל בניתוחי סרטן של מערכת העיכול.
לדבריו, קיימות מחלות שמבחינה גנטית עלולות לעורר את סרטן המעי הגס. לעומת זאת, קיימים מקרים בהם בבירור הגנטי לא מוצאים את הגנטיקה המוכרת בקרב המשפחה. ליותר מ-80% מהמאובחנים בסרטן המעי גס אין רקע גנטי או משפחתי, והוא מופיע באופן אקראי.
מהי הסיבה לשכיחות גידולים במעי הגס במערב?
"כנראה בשל סיבות סביבתיות בהקשר של הרגלי תזונה. בארצות המערב התזונה עשירה בשומן ודלה בסיבים תזונתיים, דבר שמעלה את השכיחות למחלה, בעוד עושר בסיבים ודלות בשומן, המאפיינים את תזונת המזרח, גורמים לשכיחות נמוכה יותר. מחקרים שנעשו בנושא עקבו אחר קבוצות אתניות שהיגרו מהמזרח לארצות הברית, וגילו שדווקא בדור השני של המהגרים שכיחות המחלה משתווה לזו שבקרב המקומיים".
סרטן במעי הגס שאינו מתגלה בזמן ואינו מטופל, עלול להתפשט לאיברים אחרים, ובכללם הכבד והריאות. הבשורות הטובות הן שהוא נמנה עם המחלות הממאירות הבודדות הניתנות לגילוי מוקדם באמצעות שתי בדיקות סקר מומלצות - בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקת קולונוסקופיה. לדברי פרופ' אביטל, במערב ארצות הברית נמצא שאם מבצעים רצף של בדיקות סקר, שכיחות סרטן המעי הגס יורדת, שכן ראשיתו של סרטן המעי הגס היא לרוב בפוליפים של המעי, שהם השלב שלפני התפתחות הסרטן. הדרך היחידה לגלות פוליפ היא בבדיקה. אחריו מתבצעת כריתה וכך נמנע כמעט לחלוטין הסיכון לחלות בסרטן.
מהם התסמינים שעלולים לעורר חשד?
"כשיש שינויים בפעולות מעיים, תלונות על כאבי בטן, חולשה עם ירידת המוגלובין או דם בצואה יש לגשת להיבדק ולבצע בירור מעמיק, עם קולונוסקופיה כבדיקת בחירה, גם כשמדובר בצעירים בגילי ה-30".
מדוע חשוב לבצע בדיקות סקר לגילוי מוקדם?
"נתוני האגודה למלחמה בסרטן מעידים שלפני 3 שנים, מעל 3,000 חולים אובחנו עם סרטן המעי הגס. כשמישהו מאובחן כחולה, עורכים לו ביופסיה, כדי לאבחן האם אכן מדובר בסרטן המעי הגס, ולאחריה הדמיות של בטן וחזה באמצעות CT ו-PET CT כדי לוודא שהגידול לא שלח גרורות לכבד ולריאות. כשאין גרורות של הגידול במעי הגס, הפתרון היום הוא כירורגי בניתוחי keyhole (חור המנעול). עד לפני 20 שנה נהגו לפתוח את הבטן, והיום נוקטים בגישה לפרוסקופית או רובוטית".
לפרוסקופיה היא גישה ניתוחית זעיר פולשנית במכשור אופטי, שדרכה מתבצעת חדירה לחלל הבטן דרך נקבים זעירים בדופן הבטן. רבים מהניתוחים האונקולוגיים ברפואה הכירורגית מתבצעים כבר שנים באופן רובוטי, ומרכז רפואי מאיר היה מבין הראשונים להשתמש בטכנולוגיה זו, בסיוע רובוט דה וינצ'י המאפשרת כריתות מעי וקיבה בעבודה מדויקת. פרופ' אביטל: "הרובוט הדה וינצ'י נשלט על ידי המנתח. גם בשיטה זו מבוצע חור קטן שחוסך חתכים בתוך הבטן והניתוח מתבצע דרך המסך באמצעות שלטים. למנתח יש יכולת ראייה טובה יותר, דיוק רב יותר ואפשרות לעבוד בחללים קטנים וסגורים, דבר שקשה לבצע באמצעות לפרוסקופיה".
בניתוח להסרת גידול במעי הגס, מתבצעת כריתה של הסגמנט שמכיל את הגידול, ויחד אתו נכרתות בלוטות הלימפה של אותו סגמנט. "בניתוח קלאסי מוציאים כ-30-20 ס"מ מתוך אורך של 120 ס"מ, ולאחר מכן מחברים את שני הקצוות בפעולת "השקה של קצה לקצה". הסגמנט נשלח לאבחנת הפתולוג, שמעריך את מידת האגרסיביות של הגידול שנע בין שלב 1 לשלב 3. במקרה של שלב 3, ההמלצה היא לעבור טיפול כימי מונע, משום שקיים סיכון לחזרה של הגידול". ניהול המקרים האונקולוגיים ברקטום, 15 הס"מ האחרונים של המעי הגס לפני פי הטבעת, מורכב יותר. הניתוחים בגידולים נעשים בלפרוסקופיה או רובוטיקה, ולפניהם ניתנים לפעמים טיפולים כימיים וקרינה.
פרופ' אביטל הוא בוגר לימודי רפואה בהדסה עין כרם, ירושלים, בוגר התמחות בכירורגיה במרכז הרפואי איכילוב תל אביב ושתי תת התמחויות בארצות הברית. הוא שימש ככירורג בכיר באיכילוב ולאחר מכן כסגן מנהל מחלקה, ובשנת 2011 קיבל את ניהול מחלקה כירורגית ב' בבית החולים מאיר, שעתידה להפוך בעוד מספר חודשים למערך הכירורגיה העתידי. המחלקה עוסקת בתחומי הכירורגיה הכללית, בדגש על כירורגיה אונקולוגית של מערכת העיכול, כלומר גידולי קיבה, מעי גס ורקטום, גידולי לבלב ותחומים אחרים. יחידה נפרדת מוקדשת לכירורגיה אונקולוגית של השד, כירורגיית השמנה, מחלות מעי דלקתיות כקרוהן ואולצרטיב קוליטיס (קוליטיס כיבית).
לדברי פרופ' אביטל, במחלקה רואים לא רק את המחלה אלא גם את המטופל ומשפחתו. בעקבות האבחנות בקרב אנשים צעירים יצרו בשנה האחרונה מעטפת שתקל על התנהלות המטופלים באמצעות עובדים סוציאליים, פסיכולוגים והצמדה של מטופלים צעירים שזה עתה קיבלו אבחנה למטופלים שעברו ניתוח. על המערך מנצחת אחות כירורגית באמצעות קו חם לכל המטופלים האונקולוגיים.
"ציר הטיפול נמשך תקופה ארוכה, כולל תקופת האשפוז והטיפול שאחרי, והאחות בקו החם היא כתובת אחת לחולים שמרגישים לפעמים אבודים. הם קיבלו בשורה מרה ויש להם שאלות שלא מוצאות תשובות עד הפגישה הבאה. הענקנו להם תחושה שיש 'הורה' שאפשר לפנות אליו, וגם אם הם לא עושים בזה שימוש, הם מרגישים ביטחון מסוים. התגובות מצוינות והם אסירי תודה".
מה צפוי בעתיד בתחום האונקולוגיה?
"בהיבט הכירורגי, הרובוטיקה תתפוס מקום גדול יותר בניתוחים, וברמה הטיפולית הכיוון הוא רפואה מותאמת אישית. לדוגמה, בשנה האחרונה גילו שיש טיפול ביולוגי יעיל ביותר לגידולי מעי גס ורקטום באנשים עם מוטציה מאוד מסוימת MSI-High. מדובר אומנם רק ב—5% מהמטופלים, אבל אצל חלקם נחסך ניתוח. אני משוכנע שבעתיד יתגלו מוטציות נוספות שיאפשרו טיפול מותאם אישי שישלב טיפולים ביולוגיים ואחרים".
בשיתוף מרכז רפואי מאיר
