העובדה ששיעורי התחלואה והתמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת נמצאים במגמת ירידה בעשורים האחרונים, היא הודות למודעות הולכת וגוברת בקרב האוכלוסייה הכללית לביצוע בדיקות סקר לגילוי פוליפים ונגעים ממאירים בשלב מוקדם. לצידה, ניכרת מגמה הפוכה דווקא, של עלייה בתחלואה בסרטן המעי הגס בקרב צעירים, הנמנים מתחת לגיל 50. מגמה זו מסתכמת נכון להיום ב-10%-12% מכלל מקרי הסרטן החדשים מדי שנה של סרטן המעי הגס המאובחנים בקרב חולים המוגדרים צעירים.
"מדובר במגמה גורפת בכל מדינות המערב, לא רק בישראל ובמיוחד בחלק של החלחולת (רקטום)", מדגיש ד"ר אילן קנט, מומחה בכירורגיה כללית וכירורגיה קולורקטאלית בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר. "קיימת חשיבות גדולה מאוד לאבחון סוג סרטן זה בשלב מוקדם ככל הניתן, אולם זהו גם אתגר גדול, שכן לא תמיד קל לגרום לאנשים צעירים יחסית, שרובם בריאים ומרגישים טוב, לעבור בדיקת סקר שהינה פולשנית ופחות נעימה".
מה הם גורמי סיכון קיימים לסרטן המעי הגס בקרב צעירים?
"לרוב המכריע של החולים הצעירים אין גורמי סיכון לסרטן המעי הגס, כדוגמת היסטוריה משפחתית או מחלת מעי דלקתית. עם זאת, גורמי סיכון אפשריים עשויים להיות זיהום סביבתי, השמנה, היעדר פעילות גופנית, עישון תכוף, צריכת אלכוהול בכמות מופרזת ואכילה בתדירות גבוהה של בשר אדום או מעובד. חשוב להבהיר, מדובר עדיין רק בסברות, שכן אין שום מחקר רשמי שמצא קשר חד-משמעי בין הגורמים הללו לעלייה בתחלואה".
מהם התסמינים שעלולים לעורר חשד לסרטן המעי הגס?
"ישנם מחקרים שונים בעולם שהראו שהסימפטומים לסרטן המעי הגס בקרב צעירים מעט שונים ממה שהקהילה הרפואית מורגלת אליה. התסמינים הללו כוללים בין היתר תחושת 'מלאות' או 'כבדות', כאבי בטן לא ספציפיים או שלשולים. הבעיה היא לעיתים שגם כשיש סימפטומים ברורים שעלולים להעלות חשד לסרטן המעי הגס, כמו דימום בפי הטבעת או אנמיה כתוצאה מחוסר ברזל, עובר זמן עד שהגורמים המטפלים אכן חושדים באפשרות לגילוי נגעים ממאירים. מצב שכזה עלול לגרום לעיכוב של חודשים ארוכים בהפניה לבדיקת קולונוסקופיה לאיתור הנגעים ולהידרדרות חלילה במצב הרפואי".
מניעה תחילה
קיימת עלייה בקרב חולים צעירים המאותרים בישראל כאמור מדי שנה עם סרטן המעי הגס. הטיפול בהם מתחלק על פי מספר גישות רפואיות ובהתאם למצבם האינדיבידואלי.
"במידה והתגלה נגע סרטני שלא ניתן להסירו בפעולה אנדוסקופית (פעולה פולשנית הכוללת החדרת צינורית זעירה ועליה מצלמה) ההמלצה הגורפת היא לבצע פעולה כירורגית. על פי רוב, ניתן לבצע את ההליך הכירורגי באמצעות ניתוח לפרוסקופי רגיל (זעיר פולשני) או בסיוע פלטפורמה רובוטית. בחלק מן המקרים, בהתאם לממצאים הפתולוגיים הסופיים, קיים צורך גם בטיפול כימותרפי משלים. כך גם לגבי סרטן החלחולת, שהטיפול בו מורכב יותר בשל המיקום האנטומי העמוק שלו באזור האגן והקירבה לאיברי אגן נוספים. זו הסיבה שהמגמה הרווחת בשנים האחרונות בקרב השדרה הרפואית היא לספק את הטיפול הקרינתי והכימותרפי עוד בטרם ביצוע ההליך הניתוחי", מציין ד"ר קנט.
מהי ההמלצה להקטנת שכיחות הסרטן בקרב צעירים?
"הפתרון המיטבי מתחיל למעשה במניעה. הכוונה היא לביצוע של בדיקת קולונוסקופיה המכונה גם בדיקת סקר. ההמלצה בישראל על ידי גורמי הרפואה היא לבצע את הבדיקה הזו החל מגיל 50, 1 ל-7 שנים או בהתאם לממצאים והתייעצות עם רופאים מומחים בתחום הגסטרואנטרולוגיה. לאור העלייה בשכיחות המחלה, בארצות הברית למשל הגיל המומלץ להתחלת ביצוע בדיקות ירד ל-45. יתכן והוא אף ימשיך לרדת בעתיד".
הזכרת שהבדיקה אינה נעימה
"זה נכון שהבדיקה וההכנה לבדיקה לא סימפטית, אך הבדיקה עצמה מתבצעת תחת טשטוש, דבר שמקל על הסבילות שלה בקרב המטופלים. בסופו של יום, חשוב להבין שמדובר בבדיקה בעלת חשיבות עליונה, בזכות יכולות הזיהוי של מחלות באופן מקדים, מה שמשפר את סיכויי ההחלמה".
האם יש הנחיות מיוחדות עבור צעירים המתמודדים עם סרטן המעי הגס?
"במרבית המקרים ניתן לחזור לאורח חיים שגרתי. קיימות קבוצות תמיכה שונות ברחבי הארץ, בהן ניתן להיעזר ברמה הנפשית והרגשית. במרבית המקרים החזרה לשגרה מתבצעת במלואה ובטווח זמן קצר יחסית".
ומה רואים בעתיד?
"בטווח השנים הקרובות, אנחנו צפויים למגוון רחב של אפשרויות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בקרב צעירים. הדבר יתרום להבנה טובה יותר של גורמי הסיכון שעלולים להוביל להתפתחות הסרטן עוד בטרם הופיע, כמו גם טיפולים אונקולוגיים שיותאמו טוב יותר לפרופיל הגנטי הספציפי הקיים בגידול. בנוסף, הגילוי המוקדם יאפשר להפחית את הפעולות הפולשניות", מסכם ד"ר קנט.
בשיתוף הרצליה מדיקל סנטר
