בעשור האחרון עברה האונקולוגיה בישראל מהפכה שקטה באופן שבו מטפלים באדם שמאחורי המחלה. האגף למחלות הסרטן במרכז האונקולוגי על שם הלמסלי בשערי צדק, שנמנה כיום עם המרכזים האונקולוגיים הגדולים והמובילים בישראל מגלם את השינוי הזה. פועלים בו יותר מ-35 רופאות ורופאים במגוון תחומי האונקולוגיה, ומרגע הכניסה לתחומיו נבנתה עבור המטופלים מעטפת רחבה לכל השירותים הרפואיים, החל מסיוע אדמיניסטרטיבי שמפשט תהליכים בירוקרטיים, דרך ליווי רוחני, מעטפת סוציאלית ופסיכולוגית, סיוע לצרכי המטופל ומשפחתו המגיעים ממש עד לביתו, ועד טיפולים משלימים לפני ובמהלך הטיפולים. זאת לצד רפואה אונקולוגית מתקדמת העומדת בסטנדרטים הגבוהים ביותר הנהוגים בישראל ובעולם.
אונקולוגי בוטיק
מדי שנה מטופלים באגף כ-2,000 חולים חדשים, נתון המהווה כ-10% מכלל היקף הפעילות האונקולוגית הארצית. האגף האונקולוגי פועל כבר למעלה משני עשורים, אך בשנים האחרונות נרשמה קפיצת מדרגה משמעותית עם הקמת מבנה חדש ומתקדם, בן 5 קומות, שהתאפשר בזכות תרומת קרן הלמסלי ותורמים נוספים. התכנון האדריכלי, שמבוסס על תפיסת רוח הזרימה, יוצר סביבה שמרככת את חוויית ההגעה ומקלה על המטען הרגשי הכרוך בטיפול. החלל המרכזי פתוח לאורך הקומות, אור טבעי נכנס פנימה ואלמנטים של עץ מוסיפים חמימות ורכות.
"שאיפתנו לשמור על איכות שירות גבוהה ועל תחושת 'בוטיק' אינטימית, גם כשמדי יום עוברים באגף מאות מטופלים", מציין פרופ' ניר פלד, מנהל האגף. "הרחבנו את היחידה האשפוזית במחלקה חדשה המעניקה תנאים מיטביים לאשפוז אונקולוגי. בנוסף, הושק שירות לטיפול ביוד רדיואקטיבי לחולי סרטן בלוטת התריס, שירות שלא פעל בעבר וכעת מאפשר לעשרות מטופלים מאזור ירושלים לקבל טיפול תחת השגחה ובבידוד קרינתי, מבלי להידרש לנסיעות למרכזים אחרים במרכז הארץ".
במקביל הוקם מכון קרינה שפועל כבר למעלה מ-3 שנים, וכן יחידת מחקרים קליניים המגייסת כיום מטופלים ליותר מ־120 מחקרים פעילים, ומאפשרת גישה לטיפולים הנמצאים בחזית הרפואה. "מפעילות זו נהנים כולם, הצוות, הפועל בקדמת הידע המדעי, והמטופלים, מחשיפה לאפשרויות טיפול חדשניות שאינן זמינות בדרך אחרת". לדבריו, כלל היחידות פועלות בשיתוף פעולה רב מקצועי, הכולל משרעת גדולה של תחומים המתנהלים בישיבות צוות ייעודיות לגידולי שד, ריאה, אורולוגיה, סרקומות, מוח ועור, כדי להבטיח רצף טיפולי מתואם ומדויק. מעל הכול פועל צוות סיעודי מקצועי ומסור, שמממש את העיקרון של הצבת המטופל במרכז, לא כסיסמה אלא כדרך עבודה יום יומית.
במרכז מתקיימת פעילות התנדבותית ענפה שכוללת טיפולי מגע על ידי עמותת יורי שטרן, פרי שיתוף פעולה ופתיחת סניף של האגודה למלחמה בסרטן, וכן פעילות יוצאת דופן של מרכז הכוונה על שם רמי יניב, שמסייע למשפחות בכל תחומי החיים, כולל בבית המטופל לפי צורכי המשפחה.
"מתוך אמונה להענקת שירות מתכלל, הקמנו 'מיון אונקולוגי', הנותן מענה לחולים גם ממרכזים אחרים, וחוסך עוגמת נפש למטופלים רבים", מדגיש פרופ' פלד.
כשהביופסיה נוזלית
בשנים האחרונות חלה קפיצה דרמטית ברפואה המותאמת אישית, בעיקר ביכולת לאפיין במדויק את המאפיינים המולקולריים של הגידול ולהתאים טיפול ממוקד לכל מטופל. אלא שלא תמיד ניתן להשיג דגימת רקמה מספקת לביופסיה מסורתית, וכאן נכנסת לתמונה הביופסיה הנוזלית. "מדובר בבדיקת דם מתקדמת המאתרת תאי גידול או מקטעי DNA גידוליים במחזור הדם, ומאפשרת לבצע עליהם אנליזה גנטית מעמיקה", מציין פרופ' פלד. "אם בתחילת הדרך ניתן היה לזהות קיום גידול בלבד, הרי שכיום ניתן לקבוע את סוגו, לכוון טיפול מדויק ואף לזהות היעדר שארית מחלה לאחר ניתוח, ובכך לחסוך כימותרפיה מיותרת". פרופ' פלד מוסיף כי הטכנולוגיה, המתפתחת בארץ ובעולם, משמשת בכל שלבי המחלה: כבדיקת סקר, ככלי להכוונת טיפול וכאמצעי מעקב לאחר החלמה. היא מאושרת בזירה הבינלאומית, נחשבת מהימנה, ומהווה חלופה לביופסיה המסורתית.
את חזון האגף האונקולוגי הוא מגדיר ברצון להיות הבחירה הטבעית עבור חולי הסרטן בישראל. האגף האונקולוגי בשערי צדק, הוא מקום שבו לא רק מקבלים טיפול רפואי מצוין, אלא עושים זאת בסביבה נוחה ונעימה. לנועם יש השפעה על תחושת המטופלים, על אופן עבודת הצוות ולתרומה לאחוזי הריפוי שגדלים משנה לשנה.
היחידה לאונקולוגיה של השד
ביחידה לאונקולוגיה של השד מתמקדים בהתאמת טיפול מדויק ככל הניתן לכל מטופלת. אחד הכלים המרכזיים כיום, בעיקר במקרים של מחלה גרורתית, הוא ניסיון למפות את מאפייני הגידול בזמן אמת כדי להתאים טיפול מותאם אישית.
גם כאן הביופסיה הנוזלית מהווה חידוש חשוב: "ביופסיה נוזלית היא בדיקת דם שמזהה את השינויים והמוטציות שהגידול רכש", אומר ד"ר אלברט גרינשפון, מנהל השירות לאונקולוגיה של השד. "בניגוד לביופסיה קלאסית, אשר לרוב נלקחת באבחנה הראשונית של המחלה, הביופסיה הנוזלית נלקחת בשלבים שונים של המחלה ומאפשרת להבין כיצד הגידול נראה כיום. מאחר שבמהלך השנים מצטברות מוטציות עמידות והטיפולים עלולים לאבד מיעילותם, היכולת לבצע בדיקת דם זמינה, שניתן לחזור עליה בנקודות זמן שונות, מסייעת לזהות עמידות נרכשת ולכוון מחדש את הטיפול באופן מדויק ומעודכן יותר למטופלת".
במסגרת מחקר מתקדם, בשיתוף האוניברסיטה העברית, מפתחים ביחידה בדיקות דם שיכולות לזהותDNA שמקורו באיברים בריאים ולא מהתאים הסרטניים. "כל איבר שניזוק מפריש DNA לזרם הדם, וכך ניתן לאתר פגיעה, למשל באיבר חשוב כמו הריאות, עוד לפני שהמטופל סובל מתסמינים חמורים. במסגרת המחקר, שקיבל תמיכה ממענק ICRF, אנו מפתחים בדיקת דם שמטרתה למדוד נזק ריאתי כתופעת לוואי של טיפולים אונקולוגיים, וכך יתאפשר להפוך את הטיפולים לבטוחים יותר. העיקרון נכון לכל איבר אחר. אם תרופה מסוימת יוצרת נזק, ביופסיה נוזלית תאפשר לזהות אותו, לנטר את מצב האיבר ולנקוט צעדים מתאימים".
מה מסתתר מאחורי המוח?
בנוסף, יחידת השד, מחלקות הנוירוכירורגיה, הגנטיקה ומכון הקרינה, בתמיכת משרד המדע, מובילים פרויקט מחקרי נוסף שעוסק בביופסיה נוזלית של נוזל השדרה. ד"ר גרינשפון מסביר כי סביב המוח וחוט השדרה נמצא נוזל ה־CSF, הקרוב ביותר למוח, ובדיקות הביופסיה הנוזלית ממנו ילמדו על גרורות מוחיות. "גרורות מוחיות הן תופעה ששכיחותה עולה ככל שהטיפולים משתפרים. הסרטן 'מסתתר' במוח, מוגן על ידי מחסום דם-מוח (BBB), שאינו מאפשר לתרופות רבות לחדור אליו. מאחר שתאי הסרטן 'נמלטים' מהטיפולים, שכיחות הגרורות המוחיות עולה, והחולות מגיעות למחלה מתקדמת רק במוח, בעוד שמהאף ומטה אין כלל עדות למחלה. אחד האתגרים המרכזיים הוא חוסר ידע מדעי על המוטציות והמנגנונים הביולוגיים של הגרורות המוחיות, שכן ביופסיות ישירות או חוזרות מהמוח הן אתגר מורכב ביותר. כדי להתמודד עם זה, ניתן לשאוב את נוזל השדרה בדקירה בגב, בדומה לזריקת אפידורל, וממנו לבצע ביופסיה נוזלית כדי ללמוד על המתרחש מאחורי ה-BBB".
ד"ר גרינשפון מוסיף עוד, כי הביופסיה הנוזלית רלוונטית גם למי שסיימה טיפולים בסרטן והמחלה עלולה לחזור אצלה. "במסגרת פיתוח גישות חדשניות לרפואה מותאמת אישית בסרטן שד מוקדם, ביופסיה נוזלית מאפשרת לבצע בדיקת דם פשוטה לסרטן מקומי, לא גרורתי, ולבדוק אם נותר בדם DNA של אותו סרטן. המחקר שמבוצע כיום מתוכנן לייצר מצב עתידי בו מי שאין לה עדות לסרטן, לא תקבל טיפול נוסף, ומי שיש לה, תקבל טיפול טוב יותר למניעת הישנותו. ישנן בדיקות ביופסיה נוזלית אשר מזהות נוכחות DNA ממאיר בתקופה של חצי שנה עד שנה לפני שממצא כלשהו נראה בבדיקות הסיטי, וכך נוצר חלון הזדמנויות להתערבות שנועדה למנוע מהתאים הסרטניים להתפתח. במסגרת ניסוי שנערך עם יחידת כירורגיית השד ודימות השד, אנו מנסים יחד לגלות עוד בשלב הטרום ניתוחי, באילו מקרים ניתן להימנע בכלל מניתוח שד".
כלי בינה מלאכותית
בשנה האחרונה הוקמה באגף יחידה ייעודית לבינה מלאכותית, המשלבת AI בכל שלבי הטיפול, מהאבחון ועד בניית תוכנית אישית למטופל. את היחידה מוביל ד"ר אדר יעקב, רופא מתמחה באגף האונקולוגי ואחראי תחום מחקר, פיתוח ויישום AI. ד"ר יעקב סיים את לימודי הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והצטרף לתוכנית "אורים באונקולוגיה" (אנושיות, יעוד, רפואה ומצוינות).
לדברי פרופ' פלד, היכולת לעבד מגה-דאטה, לנתח דפוסים ולהחזיר תובנות מדויקות למטופל הבודד הופכת לכלי יום יומי, המשדרג את קבלת ההחלטות, מעמיק את הידע המדעי ומאפשר לבחון ולשפר באופן מתמיד גם את איכות העבודה של עצמנו.
ד"ר יעקב מסביר כי כבר כיום, בצד הפרקטי, מפתחת היחידה כלים מבוססי בינה מלאכותית שמסייעים לדייק את האבחון והטיפול, כלומר לנבא מי יגיב לתרופה מסוימת, מי עלול לפתח תופעת לוואי מסוכנת, ולסייע באבחון מוקדם של מחלה.
"אלה תחומים שמצויים בתהליכי תיקוף, והחזון הוא ליצור כלי תומך החלטות שינגיש למטפל את כלל המידע הרלוונטי עוד טרם המפגש עם המטופל, ויסייע לטייב את ניהול המחלה ולשפר ככל האפשר את אחוזי ההחלמה ואת השליטה ארוכת הטווח במחלה. התשתיות והיכולות הקיימות באופן כללי וביחידת ה-AI מאפשרות לקדם את הפיתוח בקצב מהיר הרבה יותר מאשר בעבר".
לצורך המחשה, מטופל שאצלו נמצא שינוי בגן מסוים, יקבל טיפול ביולוגי ממוקד ושונה לחלוטין ממטופל ללא המוטציה. "מרגע האבחון ועד קבלת התשובה לא ניתן להתחיל טיפול שמותאם לאותו גן, אבל כלים מבוססי ניבוי, שיעריכו את הסבירות להימצאות המוטציה עוד לפני קבלת התשובה המסורתית מהמעבדה, יכולים לסייע בקבלת החלטות מוקדמת ומדויקת יותר ולהאיץ את התחלת הטיפול המתאים", מדגיש ד"ר יעקב.
כלים נוספים שמפתחים ביחידה מיועדים לייעול תהליכי העבודה, מעקב אחר הספרות הרפואית המתעדכנת בקצב מהיר, ושימוש אחראי ב-AI.
ד"ר יעקב: "קל לשאול שאלות ב-ChatGPT, אבל בסוגיות רפואיות הדבר יותר רגיש. הכלים שפיתחנו בנויים על מאגרי מידע ספציפיים, כך שהרופא יכול לקבל תשובות, כולל ציון המקור, רק על סמך המקורות הרלוונטיים בלי להסתמך על האינטרנט. במקום להתעמק ב-400 עמודים, יקבל הרופא את העמוד המדויק ויוכל לעיין בו".
בעולם הקליני-רפואי, שבו פועלים מול מטופלים אמיתיים, השימוש בכלים חדשים לקבלת החלטות נעשה באופן מצומצם וזהיר. "החזון הוא ליצור מערכת תומכת החלטות בזמן אמת, אבל הדרך לשם דורשת תיקוף איכותי, תהליך שלעיתים לוקח שנים. בזכות השיפורים הטכנולוגיים אנו מקווים לקצר אותו משמעותית".
את שיקול הדעת הרפואי, לעומת זאת, לא יחליף שום כלי: "הכלים מספקים לרופאים מידע מבוסס על מאגרי מידע וספרות רפואית, מה שהופך את התשובות לבטוחות ומדויקות יותר, אך מטרתם ללוות את הרופא, לחסוך לו זמן באיסוף ובארגון המידע ולהשאיר לו יותר זמן איכות מול המטופל כדי להיות קשוב, אמפתי ורגיש לצרכיו", קובע ד"ר יעקב.
בשיתוף שערי צדק
