חיפוש

"הבינה המלאכותית לא נושאת באחריות להשלכות ההחלטה"

מחלת הסרטן הפכה למחלה כרונית עבור רבים, ההחלטות הטיפוליות בה מורכבות יותר מאי פעם, הזמן קריטי והמחיר אנושי. אלא שהבינה המלאכותית משנה את האונקולוגיה יותר מכל תחום רפואי אחר והיא כאן כדי להישאר. האם אנחנו מוכנים לה?

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
Shutterstock
Shutterstock
Shutterstock
Shutterstock
פרופ' עידו וולף בשיתוף איכילוב
תוכן שיווקי

הבינה המלאכותית כבר משנה מן היסוד את עולם האונקולוגיה. היא אינה עוד רעיון עתידני או גימיק טכנולוגי, אלא כלי קליני יומיומי, כזה שמשולב בעבודת האונקולוגים ומשפיע בפועל על אבחון סרטן, על בחירת טיפול ועל קבלת החלטות גורליות, לעיתים בתוך חלון זמן קצר שבו כל שעה קובעת.

נ' הגיעה למערך האונקולוגי באיכילוב עם סרטן מפושט בקרומי המוח – אחת ההתייצגויות הקשות והמורכבות ביותר באונקולוגיה. בזכות שילוב של פתולוגיה דיגיטלית ופענוח באמצעות בינה מלאכותית זיהינו מוטציה רלוונטית בתוך שעות ספורות בלבד, והתחלנו מיד טיפול ממוקד מציל חיים. זהו לא תרחיש תיאורטי ולא הבטחה לעתיד, הדבר קרה כבר לפני שלוש שנים, במערכת ציבורית, במציאות של עומס ומשאבים מוגבלים.

פרופ' עידו וולף  | צילום: מירי גטניו דוברות איכילוב
פרופ' עידו וולף  | צילום: מירי גטניו דוברות איכילוב
פרופ' עידו וולף | צילום: מירי גטניו דוברות איכילוב
פרופ' עידו וולף | צילום: מירי גטניו דוברות איכילוב

בינה כשגרה
גם בתחום ההדמיה האונקולוגית הבינה המלאכותית כבר הפכה לחלק מהשגרה: פענוח מדויק ומהיר יותר של ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד, ניתוח בדיקות CT להערכת תגובה לטיפול, סיוע בזיהוי ממצאים עדינים ב-MRI, ואפילו זיהוי פוליפים בקולונוסקופיה, אותם נגעים שעלולים להפוך לסרטן אם לא יאותרו בזמן. למעשה, השימוש ב-AI לפענוח צילומים אונקולוגיים כבר אינו חידוש מסעיר, אלא סטנדרט מתפתח.

שורה ארוכה של יישומים כבר פועלת הלכה למעשה בעולם הסרטן: פתולוגיה דיגיטלית שמאפשרת אבחנות מדויקות בתוך דקות, שילוב מידע מולקולרי מורכב, והוספת מידע פרוגנוסטי – הערכת סיכויי תגובה לטיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים, ולעיתים אף תחזית מהלך המחלה. תהליכים שבעבר דרשו ימים ושבועות של המתנה מורטת עצבים למטופלים, מתבצעים היום תוך דקות.

הבינה יודעת, הבינה קובעת
אבל זהו רק השלב הראשון. כעת הבינה המלאכותית חודרת לשלב הבא – לקודש הקודשים של האונקולוגיה: קביעת האבחנה והטיפול עצמם. אלה הן החלטות כבדות משקל, שמשמעותן אינה רק בחירת תרופה, אלא קביעת מסלול חיים. כך, כשד"ר כהן, אונקולוג צעיר בתחילת דרכו, יושב מול משה, חולה סרטן, הוא מקבל בלחיצת כפתור אחת את כל המידע הרפואי של משה: אבחנות קודמות, טיפולים אונקולוגיים, בדיקות דם, הדמיות, פתולוגיה וריצוף גנטי. בלחיצה השנייה המידע מסוכם, ממוין ומתומצת. בלחיצה השלישית מתקבלות גם המלצות טיפול אפשריות – מבוססות על אלפי חולי סרטן דומים, קווים מנחים עדכניים ומידע מחקרי עולמי. מערכות בינה מלאכותית כבר מאפשרות לעשות זאת כיום ברמת אמינות גבוהה, גם במחלות מורכבות ורב קווֹיות.

ובמקביל, גם משה החולה עושה בדיוק את אותו הדבר. הוא מעלה את כל החומר הרפואי שלו ושואל את הבינה מה היא ממליצה לעשות. כאן מתרחש תהליך עמוק במיוחד באונקולוגיה: דמוקרטיזציה של הידע האונקולוגי. אותם כלים שהיו עד לא מזמן בידי מומחים מעטים זמינים כיום גם למטופלים. חולי סרטן, המתמודדים עם החלטות קשות ועם חוסר ודאות, מגיעים היום לפגישה כשהם מצוידים במידע, בהמלצות ולעיתים גם בציפיות ברורות.

הבינה בשם השוויון
זה טוב? זה רע? השאלה הזו כמעט ואינה רלוונטית. זו המציאות. בעולם שבו מחלת הסרטן הפכה למחלה כרונית עבור רבים, וההחלטות הטיפוליות מורכבות יותר מאי פעם, הבינה המלאכותית כבר משנה את כללי המשחק. היא מסייעת בקבלת החלטות, משפרת דיוק טיפולי, מצמצמת פערים ומקדמת אונקולוגיה אחידה ושוויונית יותר.אך לצד ההבטחה הגדולה, קיימות גם סכנות ממשיות – ובאונקולוגיה הן חריפות במיוחד. מי אחראי להחלטה טיפולית שמבוססת על המלצה אלגוריתמית? מה קורה כאשר ההמלצה "נכונה סטטיסטית", אך אינה מתאימה למטופל המסוים, עם מחלה מתקדמת, תחלואה נלווית או העדפות אישיות ברורות? הבינה המלאכותית אינה יושבת מול חולה סרטן, ואינה נושאת באחריות להשלכות ההחלטה.

קיים גם חשש לאובדן שיקול דעת אונקולוגי. בעולם של עומס, מחסור בכוח אדם ומורכבות טיפולית גוברת, קל להישען על מערכת שמציעה תשובה מידית. אך אונקולוגיה טובה אינה רק אלגוריתם – היא שילוב של ידע, ניסיון, הקשבה והבנת האדם שמאחורי הגידול.

גם נושא ההטיות קריטי במיוחד בסרטן. מערכות לומדות מנתונים שמגיעים לעיתים מאוכלוסיות שאינן מייצגות את החברה הישראלית ואת מגוון הגידולים, הרקעים והמצבים הקליניים. ללא בקרה ורגולציה, קיים סיכון שהכלים שנועדו לקדם רפואה שוויונית יעמיקו דווקא פערים.

הבינה והאונקולוג
ואולי השינוי העמוק ביותר הוא שינוי תפקידו של האונקולוג. בעידן שבו מידע אונקולוגי מתקדם זמין גם למטופלים, האונקולוג אינו רק "מי שיודע", אלא מי שמוביל, מפרש ומלווה. הערך האמיתי שלו אינו בזיכרון או במהירות החישוב, אלא ביכולת לשלב טכנולוגיה מתקדמת עם שיקול דעת אנושי, אמפתיה ואחריות.

הבינה המלאכותית כאן כדי להישאר, והיא תשנה את האונקולוגיה יותר מכל תחום רפואי אחר. בסרטן, שבו ההחלטות קשות, הזמן קריטי והמחיר אנושי, השאלה איננה אם נשתמש בבינה מלאכותית – אלא אם נדע להשתמש בה נכון, לטובת החולים, ולא במקום הרופא.

פרופ' עידו וולף הוא מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי תל-אביב איכילוב, יו"ר המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות

בשיתוף איכילוב

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    הילדה שלכם מבריקה? ייתכן שלא כדאי לדרבן אותה להגיע לשיאים בגיל צעיר

    דני בר־און
    פותחת

    לארה"ב ואיראן אינטרס משותף – הסכם מהיר

    צבי בראל | פרשנות
    פלסטינים עוזבים את בתיהם בבקעת הירדן, בחודש שעבר. הסיפוח קורה כמעט בכל מובן חוץ מבהצהרה רשמית

    כולם (מלבד אולי אזרחי ישראל) מודעים לדרמה שמתחוללת בגדה, וממשיכים הלאה

    הגר שיזף | דעה
    חובזה ממולאת. חומרי הגלם המקומיים נצרבו בתודעה כדלים וכנחותים, על לא עוול בכפם

    זו הצצה נפלאה למטבח ארץ־ישראלי חוצה תרבויות שלא השכלנו לאמץ

    רונית ורד
    תן תנים ישראל

    זו מחשבה רדיקלית, אבל אולי במקום לירות בתנים ננסה להבין מה הם צריכים?

    דרור בורשטיין
    באד באני

    20 שאלות20 שאלות

    מה שמו הפרטי של באד באני?